ווינטון לירסון מרסליס (Wynton Learson Marsalis) זכה להכרה היסטורית בשנת 1997 כאשר האורטוריה שלו, Blood on the Fields, הפכה ליצירת הג'אז הראשונה שזכתה בפרס פוליצר למוזיקה. הוא נולד בניו אורלינס בשנת 1961 והתגלה כמוזיקאי רב-גוני, שהצטיין בו-זמנית כחצוצרן קלאסי וכמוביל הרכב ג'אז, תוך שהוא מתמקד בחינוך מוזיקלי ובהסברה.
התפתחות מוקדמת וחינוך
הוא גדל במשפחה מוזיקלית כבנו של הפסנתרן אליס מרסליס הבן (Ellis Marsalis Jr.), וקיבל את החצוצרה הראשונה שלו מאל הירט (Al Hirt) בגיל שש. הכשרתו הפורמלית התקיימה במרכז ניו אורלינס לאמנויות יצירתיות ובתיכון בנג'מין פרנקלין. לפני גיל שבע-עשרה, הוא הפך לאחד המוזיקאים הצעירים ביותר שהתקבלו למרכז המוזיקה טנגלווד (Tanglewood). לאחר מכן נרשם לבית הספר ג'וליארד (Juilliard School) בשנת 1979 כדי ללמוד נגינה בחצוצרה קלאסית, אך עזב בשנת 1981 כדי להתמקד בג'אז, בהשפעת תקופת סיבוב ההופעות שלו עם ארט בלייקי (Art Blakey) ולהקת The Jazz Messengers.
תזמור מקצועי ומרכז לינקולן
בשנת 1987 יזם מרסליס את סדרת קונצרטי הג'אז הקלאסי במרכז לינקולן, שהפכה בסופו של דבר לישות עצמאית לצד מוסדות מרכזיים כמו הפילהרמונית של ניו יורק. כמנהל אמנותי, הוא הוביל את תזמורת הג'אז של מרכז לינקולן, ופיקח על התרחבותה לסיבובי הופעות עולמיים, פעילות חינוכית ויצירת חברת התקליטים Blue Engine Records. לאחר עשורים של הנהגה, הוא קבע את עזיבתו את תפקיד המנהל האמנותי ליולי 2027, עם תוכניות להישאר כיועץ עד יוני 2028.
הלחנה ועבודה בתקשורת רחבה
מעבר לרפרטואר הג'אז שלו, מרסליס הלחין עבור תזמורות סימפוניות, כולל קונצ'רטו לכינור שהושמע בבכורה ב-2015 וקונצ'רטו לטובה ב-2021 עבור התזמורת של פילדלפיה. עבודתו מתפרסת גם לקולנוע, לאחר שעיבד וניגן עבור הסרט Bolden משנת 2019. השפעתו החינוכית התבססה באמצעות סדרת הטלוויזיה Marsalis on Music ותוכנית הרדיו Making the Music, ששתיהן זכו בפרסי ג'ורג' פוסטר פיבודי. בשנת 2025 יצאה הסימפוניה שלו, Blues Symphony, בהקלטה עם התזמורת הסימפונית של דטרויט.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פילוסופיה אמנותית
מרסליס מזוהה לעיתים קרובות עם ג'אז מסורתי (straight-ahead jazz), תוך מתן עדיפות לכלי נגינה מסורתיים ואלמנטים מרכזיים כמו בלוז, טונאליות וסווינג. הוא דוגל בשליטה בהיסטוריה של הג'אז, החל ממקורותיו בניו אורלינס ועד לעידן של אורנט קולמן (Ornette Coleman). מחויבותו למלאכה נותרה מושרשת באומנות מסורתית, תוך הימנעות מהניסויים האלקטרוניים שצברו תאוצה בסוף המאה העשרים.
עובדות מהירות
- נולד: 1961, ניו אורלינס - אזרחות: ארצות הברית - פרס פוליצר למוזיקה: 1997 - המדליה הלאומית למדעי הרוח: 2015 - מנהל אמנותי: ג'אז במרכז לינקולן - חבר: האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולספרות - יצירה בולטת: Blood on the Fields - השכלה: בית הספר ג'וליארד
שאלות שקוראים שואלים
### האם ווינטון מרסליס ניגן גם מוזיקה קלאסית וגם ג'אז?
כן. הוא המוזיקאי היחיד שזכה בפרס גראמי בקטגוריות ג'אז ומוזיקה קלאסית באותה שנה.
### האם ווינטון מרסליס עדיין המנהל האמנותי של ג'אז במרכז לינקולן?
הוא מחזיק בתפקיד כיום אך הודיע על תוכניות לפרוש ביולי 2027, עם תקופת מעבר שתימשך עד יוני 2028.