וילט צ'מברלין: האיש ששבר את הסטטיסטיקה
בלילה ה-2 במרץ 1962, באולם חצי ריק בהרשי, פנסילבניה, הקהל החל לקרוא "תנו את זה לוילט!" ברבע השלישי. היו לו 23 נקודות אחרי רבע אחד, 41 במחצית, ו-69 עם רבע לשחק. הוא סיים עם 100, ב-36 מתוך 63 מהשדה ו — המספר הבלתי סביר באמת — 28 מתוך 32 מקו העונשין, מאדם שממוצע הקריירה שלו בקו היה 51.1 אחוזים. הווריורס ניצחו את הניקס 169-147, אוהדים התפרצו למגרש, ומנהל יחסי הציבור של הקבוצה הארווי פולק שרבט "100" על חתיכת נייר עבור הצלמים. איש לא התקרב לרבע מזה מאז.
פילדלפיה, אוברברוק, ונתר בגובה חמישה אינץ'?
וילטון נורמן צ'מברלין נולד ב-21 באוגוסט 1936 בפילדלפיה, הילד השישי מתוך תשעה ילדים של אוליביה רות ג'ונסון, עובדת משק בית, וויליאם צ'מברלין, רתך ואיש תיקונים. הוא צמח לגובה של 7 רגל ואינץ' אחד (2.16 מטר) ולמשקל של 258 פאונד, אבל המספר החשוב היה זה שאף אחד לא ציפה לו: ניתור אנכי של חמישה אינץ' (50 אינץ') על מסגרת בגודל כזה. בבית הספר התיכון אוברברוק הוא היה ספורטאי ריצה וגם שחקן כדורסל, קפץ לגובה של 6 רגל ו-6 אינץ' ורץ 880 יארד ב-1:58.3. הוא קלע 2,252 נקודות, ושבר את השיא של טום גולה בפילדלפיה, העמיד ממוצע של 37.4 למשחק, והוביל את אוברברוק למאזן של 56-3 ושתי אליפויות עירוניות.
קנזס, ושלוש הארכות
הוא הלכו לאוניברסיטת קנזס ב-1955. הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת הניבה 52 נקודות ו-31 ריבאונדים נגד נורת'ווסטרן, ולאורך שתי עונות הוא העמיד ממוצעים של 29.9 נקודות ו-18.3 ריבאונדים. משחק אליפות ה-NCAA ב-1957 נגד צפון קרוליינה הגיע לשלוש הארכות; צ'מברלין קלע 23 עם 14 ריבאונדים, קנזס הפסידה, והוא הוכתר לשחקן המצטיין של הטורניר בכל זאת. הוא עזב לאחר שנת הלימודים השלישית שלו, מותש מיריבים שהחזיקו בכדור במקום לשחק מולו. לאחר מכן בילה את השנים 1958-59 בהארלם גלובטרוטרס תמורת 50,000 דולר — יותר ממה שה-NBA שילם למישהו אחר.
NBA שלא הייתה מוכנה
הוא ערך את הופעת הבכורה שלו עבור פילדלפיה ווריורס ב-24 באוקטובר 1959 עם 43 נקודות ו-28 ריבאונדים. ממוצעי עונת הרוקי שלו, 37.6 נקודות ו-27.0 ריבאונדים, הם שיאים שעומדים עד היום, והוא זכה ברוקי השנה וב-MVP באותה שנה. ב-24 בנובמבר 1960 הוא לקח 55 ריבאונדים נגד בוסטון, שיא שגם הוא עדיין עומד. בשנים 1961-62 הוא העמיד ממוצע של 50.4 נקודות ו-25.7 ריבאונדים, קלע 4,029 נקודות בעונה, ושיחק 48.53 דקות במשחק — החמצה של שמונה דקות מכל השנה, במשחק שנמשך ארבעים ושמונה דקות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שורת הקריירה קרובה לאבסורדית. הוא מחזיק ב-72 שיאי NBA. הוא השחקן היחיד שקלע 100 במשחק, היחיד שעשה ממוצע של 30 נקודות ו-20 ריבאונדים בעונה, דבר שעשה שבע פעמים, והוא מעולם לא יצא בשגיאות ב-1,045 משחקים בעונה הסדירה. ב-1968 הוא הפך לסנטר הראשון שהוביל את הליגה באסיסטים עם 702, פעלול שהוא השווה לבייב רות המוביל את הליגה בחבטות הקרבה. ב-18 במרץ 1968 הוא זוכה ב-53 נקודות, 32 ריבאונדים, 14 אסיסטים, 24 חסימות ו-11 חטיפות במשחק יחיד. הוא זכה בארבעה תארי MVP, הופיע בשלוש עשרה נבחרות אול-סטאר ובעשר נבחרות אול-NBA, שבע מהן בנבחרת הראשונה.
ראסל, ומשקל הניצחון
במשך רוב שנות ה-60 הטיעון הנגדי לצ'מברלין היה ביל ראסל, שהמשיך לזכות באליפויות בזמן שצ'מברלין המשיך לצבור סטטיסטיקות. התשובה הגיעה בשנים 1966-67, כאשר המאמן אבּס האנום דרש ממנו לכופף את יכולת הקליעה שלו; צ'מברלין העמיד ממוצע נמוך בקריירה של 24.1 נקודות באחוז קליעה של .683, התרכז בהגנה ובמסירה, ופילדלפיה 76' רשמו מאזן של 68-13, פתחו ב-46-4, וניצחו את סן פרנסיסקו בגמר עם תרומה של 17.7 נקודות ו-28.7 ריבאונדים למשחק מצד צ'מברלין. לאחר שעבר ללוס אנג'לס לייקרס ב-1968 בחוזה בשווי 250,000 דולר לאחר מס, הוא קרע גיד פיקה בשנים 1969-70 ושיחק את שארית הקריירה שלו עם ברך פגועה. הלייקרס של 1971-72 ניצחו 33 משחקים ברציפות, עדיין שיא NBA, ואת האליפות. הוא פרש לאחר עונת 1972-73.
ספר החוקים נכתב מחדש
נוכחותו הכריחה את הליגה לשנות את החוקים של עצמה. הצבע הורחב משתים עשרה רגל לשש עשרה. שערוריות התקפה נוצרו. הוצאת כדור מעל לוח הסל נאסרה. נכתב חוק המחייב קולע לשמור את רגליו מאחורי קו העונשין, מכיוון שצ'מברלין החל לרוץ ולהטביע את זריקות העונשין שלו. הוא גם הציוג או הפך לפופולרי את זריקת האצבע ואת הג'אמפ שוט בנסיגה. חברו לשבירה לשעבר בילי קאנינגהם הציג את המצב הסטטיסטי בפשטות: מדריך ה-NBA נקרא כמו היומן האישי של וילט. הל בוק מ-ESPN כינה אותו מפחיד, מפחיד לחלוטין, ואמר שצ'מברלין שינה את המשחק בדרכים יסודיות שאף שחקן אחר לא עשה.
לאחר המשחק
צ'מברלין עבר לכדורעף מקצועני, שיחק באיגוד הכדורעף הבינלאומי, שימש כנשיאו ונכנס להיכל התהילה שלו. הוא הוכנס להיכל התהילה של הכדורסל ע"ש נייסמית' ב-1978 ונבחר לנבחרות יובל ה-35, ה-50 וה-75 של ה-NBA. הוא מת ב-12 באוקטובר 1999, בגיל 63.
מדוע וילט נקרא גאון
הטענה נשענת על מתנה פיזית ומלאכה ולא על אינטלקט; אמירת אחרת היא חנופה. המתנה הייתה חריגה ביולוגית: 7 רגל ואינץ' אחד עם ניתור של חמישה אינץ', מהירות חצי מייל בפחות משתי דקות ויכולת קפיצה לגוף אליפויות בגוף אחד. המלאכה זוכה להערכת חסר. הוא המציא או שכלל מהלכים — זריקת האצבע, הג'אמפ שוט בנסיגה — שאפשרו לענק לקלוע מבלי להידחק מהאזור, והעמידות שלו הייתה משמעת: 48.53 דקות במשחק במשך עונה שלמה ולא יציאה אחת בעבירות ב-1,045 משחקים פירושה אדם ששלט בגופו במדויק מספיק כדי לעולם לא להיות מורחק מהמגרש בחוקים. הראיה הטובה ביותר לאינטלקט כדורסל אמיתי היא 1966-67. לאחר שנאמר לו להפסיק לקלוע, הוא בנה מחדש את משחקו סביב הגנה ומסירה, קלע .683, זכה באליפות עם קבוצת 68-13, ואז הוביל את הליגה באסיסטים בשנה לאחר מכן. זהו שחקן שהבין את הענף מספיק טוב כדי לשחק בו הפוך.
הטענה הנגדית היא ששליטה מסוג זה היא בחלקה תוצר של עידן. הוא היה אנומליה פיזית בליגה שלא הדביקה את הפער, והחוקים השתנו מכיוון שהתחרות לא יכלה להסתגל. הוא הפסיד הרבה יותר פעמים לבוסטון של ראסל מאשר ניצח אותם, שתי אליפויות לעומת אחת עשרה של ראסל, עובדה שמעסיקה את מבקריו. מה שניתן להגן עליו ללא נפוח הוא צר יותר: הוא הספורטאי הדומיננטי ביותר מבחינה סטטיסטית בספורט קבוצתי אמריקאי, והיחיד שקיומו הכריח את הליגה שלו לכתוב מחדש את חוקיה.
מורשת
משחק 100 הנקודות עבר לקטגוריה שמעבר לניהול שיאים; הוא מתפקד כעת כסמן גבול למה שניתן להעלות על הדעת. יותר מששים שנה אחר כך, האריתמטיקה של ממוצע 50.4 נקודות או לילה של 55 ריבאונדים נקראת פחות כמו ספורט ויותר כמו טעות הדפסה. צ'מברלין בילה את הקריירה שלו בשמיעה שמספריו ריקים וטבעותיו מעטות מדי, והוא הגיב בכך שזכה בשתי אליפויות בשתי העונות שבהן הסכים לשחק בדרך של מישהו אחר. חוקי כדורסל מקצועני עדיין נושאים את טביעות אצבעותיו, וכל שחקן שמאז כונה בלתי ניתן לעצירה נמדד מול אדם שהיה כזה באמת.