בשנת 1890 הגיעה לבית החולים בניו יורק מטופלת בת 17 בשם אליזבת דשיל (Elizabeth Dashiell) עם גידול עצם אגרסיבי בידה, אירוע שהצית חיפוש אחר טיפולים חדשים לסרטן והגדיר את הקריירה של ויליאם קולי. לאחר מותה, הוא היה חלוץ במחקר האימונותרפיה נגד סרטן על ידי חקירת תפקיד הזיהום בנסיגת גידולים.
קריירה מוקדמת והשכלה
ויליאם בראדלי קולי (William Bradley Coley) נולד בסוגטק (Saugatuck), וסטפורט, בשנת 1862, ולמד לימודים קלאסיים באוניברסיטת ייל (Yale University) לפני שסיים את לימודיו בבית הספר לרפואה של הרווארד (Harvard Medical School) בשנת 1888. לאחר הכשרתו החל בהתמחות כירורגית בבית החולים בניו יורק. הגישה הקלינית שלו השתנתה באופן מהותי לאחר שטיפל בדשיל, שקטיעת אמת ידה לא הצליחה למנוע גרורות נרחבות. מוטרד מהמגבלות של ההתערבות הכירורגית, קולי עבר לתפקיד של רופא-מדען.
מקור הרעלנים של קולי
מחקרו של קולי הוביל אותו למקרה של פרד סטיין (Fred Stein), מטופל שגידול הצוואר שלו נעלם לפי הדיווחים לאחר התפרצות של שושנת החמורים (erysipelas). תצפית זו דחפה את קולי לחקור האם גירוי המערכת החיסונית יכול להשמיד תאים ממאירים. בשנת 1891 הוא הזריק למטופל בשם זולה (Zola) חיידקי סטרפטוקוקוס (Streptococcus) חיים. בעוד שהגידול נעלם, השיטה הייתה מסוכנת מטבעה. בסופו של דבר פיתח קולי תערובת של סטרפטוקוקוס פיוגנס (Streptococcus pyogenes) וסראציה מרסצנס (Serratia marcescens) מתים, שהפחיתה את סיכוני התמותה בהשוואה לגישת הזיהום החי.
התיישנות וקרינה
עד שנת 1901 הופיעה הקרינה כחלופה מבטיחה, שהציעה הקלה מיידית בכאב והשמדת גידולים. אף שקולי ניסח תחילה ניסויים עם מכשירי רנטגן, הוא הגיע למסקנה שהטיפול מקומי ואינו מרפא. עמיתים למדע, כולל ג'יימס יואינג (James Ewing), טענו כי תערובת הרעלנים בלתי צפויה, דורשת עבודה רבה וחסרה יכולת שחזור. ככל שטכנולוגיית הקרינה זכתה לאימוץ קליני רחב, השימוש בחיסון של קולי החל לדעוך.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →השפעה רגולטורית ומורשת
הרעלנים של קולי נותרו בשימוש ברחבי העולם עד שתיקון קפובר-האריס (Kefauver Harris Amendment) משנת 1962 דרש כי התערובת תאושר מחדש כתרופה חדשה על ידי מנהל המזון והתרופות (Food and Drug Administration). שינוי רגולטורי זה הגביל למעשה את הטיפול לניסויים קליניים נסיוניים. כיום, ארגונים כמו Cancer Research UK מייעצים נגד שימוש ברעלנים אלו כתוספת או כתחליף לטיפולים סטנדרטיים בשל היעדר ראיות ליעילות והסיכון הפוטנציאלי לבעיות בריאותיות חמורות.
עובדות מהירות
- נולד: 1862, וסטפורט, קונטיקט - נפטר: 1936, ניו יורק - השכלה: אוניברסיטת ייל ובית הספר לרפואה של הרווארד - ידוע כ: אבי האימונותרפיה נגד סרטן - טיפול מרכזי: הרעלנים של קולי - פרס: חבר כבוד של הקולג' המלכותי למנתחים (1935) - קטגוריה מקצועית: רופא, מנתח ואונקולוג
שאלות שהקוראים שואלים
### מה היו הרעלנים של קולי?
תערובת של סטרפטוקוקוס פיוגנס וסראציה מרסצנס מתים שנועדה לעורר תגובה חיסונית נגד גידולים.
### מדוע השימוש ברעלנים הופסק?
תיקון קפובר-האריס משנת 1962 דרש שהטיפול יסומן כתרופה חדשה, מה שהגביל את השימוש בו לניסויים בלבד.