וילה קאתר (Willa Cather) זכתה בפרס פוליצר לספרות בשנת 1923 עבור יצירתה העוסקת בחוויה האנושית במהלך מלחמת העולם הראשונה. בעוד שהקריירה שלה החלה בעיתונאות ובהוראה, יצירתה המתמשכת הגדירה את חזית ההתיישבות האמריקאית כמקום שבו נופי הערבה רחבי הידיים וסיפורי מהגרים הצטלבו כדי ליצור גאוגרפיה ספרותית מובחנת של המישורים הגדולים.
הגירה מוקדמת והשכלה
קאתר, שנולדה בשנת 1873 בגור (Gore), וירג'יניה, עברה למחוז ובסטר (Webster County), נברסקה, בגיל תשע. מעבר זה לחזית ההתיישבות עיצב את נקודת המבט שלה על ההתיישבות האמריקאית. היא סיימה את לימודיה באוניברסיטת נברסקה–לינקולן (University of Nebraska–Lincoln) בשנת 1895, שם פיתחה את כתיבתה באמצעות תרומות לעיתונים נברסקה סטייט ג'ורנל (Nebraska State Journal) ודה הספריאן (The Hesperian). החשיפה המוקדמת שלה למשפחות מהגרים אירופאיות מגוונות ולמשפחות ילידים אמריקאים בנברסקה סיפקה את חומר הגלם לספרות הבדיונית שכתבה בהמשך.
קריירה עיתונאית ומעבר דירה
לאחר האוניברסיטה, בילתה קאתר עשור בפיטסבורג בעבודה כעורכת מגזינים, מבקרת ומורה. היא שימשה כעורכת טלגרף עבור הפיטסבורג לידר (Pittsburgh Leader) וכיהנה כראש המחלקה לאנגלית בתיכון אלגני (Allegheny High School). בשנת 1906 עברה לניו יורק כדי לקבל משרה עריכתית במגזין מקלורס (McClure's Magazine), שנותר מקום מגוריה העיקרי למשך שארית חייה.
הישגים ספרותיים
קאתר פרסמה את ספרה הראשון, קובץ השירה אפריל טוויליייטס (April Twilights), בשנת 1903. היא בנתה גוף עבודה משמעותי הכולל רומנים כגון הו פיונירס! (O Pioneers!), המאנטוניה שלי (My Ántonia), גברת אבודה (A Lost Lady), המוות בא אל הארכיבישוף (Death Comes for the Archbishop) ולוסי גייהארט (Lucy Gayheart). כתיבתה שיקפה נושאים עמוקים של גלות, נוסטלגיה והקשר המורכב בין מתיישבים לבין האדמה. בשנת 1930 קיבלה את מדליית ויליאם דין האוולס (William Dean Howells Medal) מהאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולספרות עבור תרומתה הספרותית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הכרה מקצועית
גוף עבודתה זיכה אותה בחברות במוסדות יוקרתיים, בהם האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולספרות, האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, החברה הפילוסופית האמריקאית ו-PEN America. לאחר מותה, מורשתה זכתה להוקרה באמצעות הכנסתה להיכל התהילה הלאומי לנשים (National Women's Hall of Fame) בשנת 1988 וכן להיכל התהילה והמוזיאון הלאומי של הבוקרת (National Cowgirl Museum and Hall of Fame).
עובדות מהירות
- נולדה: 1873, גור - נפטרה: 1947, מנהטן - השכלה: אוניברסיטת נברסקה–לינקולן - יצירה בולטת: הו פיונירס! - יצירה בולטת: המאנטוניה שלי - פרס פוליצר: 1923 - מקום קבורה: אולד בריארינג גראונד (Old Burying Ground)
שאלות נפוצות של קוראים
### באילו נושאים חקרה וילה קאתר ברומנים שלה?
היא התמקדה בחיים באזור המישורים הגדולים של ארצות הברית, תוך בחינת חוויותיהם של חלוצים, מתיישבים מהגרים והסביבה הפיזית של חזית ההתיישבות.
### היכן התגוררה וילה קאתר בשנותיה המאוחרות?
היא התגוררה בעיקר בעיר ניו יורק, אם כי בילתה זמן רב גם בבית הקיץ שלה באי גרנד מנאן (Grand Manan Island) שבניו ברונסוויק.