וונדה נ. מקינטייר: הביולוגית ששינתה את פני המדע הבדיוני
היא הוכשרה כגנטיקאית לפני שהוכשרה כסופרת, וזה ניכר: כתיבתה של וונדה נ. מקינטייר (Vonda N. McIntyre) מבוססת על ההנחה שביולוגיה, ולא חומרה, היא חזית המדע שאותה המדע הבדיוני צריך לחקור. הנחה זו זיכתה אותה בשני הפרסים החשובים ביותר של הז'אנר עבור אותו ספר, והותירה חותם קבוע על הקאנון של "מסע בין כוכבים" (Star Trek) תוך כדי כך.
מאוהיו לסיאטל דרך האג
וונדה נ. מקינטייר נולדה ב-28 באוגוסט 1948 בלואיוויל, קנטקי, לה. ניל ו-וונדה ב. קית' מקינטייר, משפחה שבמקור הגיעה מפולין, אוהיו. ילדותה הייתה ניידת באופן יוצא דופן לתקופה ההיא — זמן בחוף המזרחי של ארצות הברית, תקופה בהאג שבהולנד, וחזרה לאוהיו — לפני שהמשפחה השתקעה בסיאטל בתחילת שנות ה-60, העיר שתיוותר בסיס חייה למשך שארית חייה. היא קיבלה תואר ראשון במדעים בהצטיינות בביולוגיה מאוניברסיטת וושינגטון ב-1970 והמשיכה ללימודים מתקדמים בגנטיקה באותו מוסד, הכשרה מדעית שקדמה ועיצבה ישירות את העניין החוזר בכתיבתה בטרנספורמציה ביולוגית, רפואה ומניפולציה גנטית כמנועים עלילתיים ולא רק כתפאורה.
הקמת קלריון וסט
בשנת 1970, אותה שנה שבה סיימה את התואר בביולוגיה, השתתפה מקינטייר בסדנת הכותבים קלריון (Clarion Writers Workshop), תוכנית המגורים המשפיעה לפיתוח סופרי מדע בדיוני ופנטזיה. היא לא רק השתתפה והמשיכה הלאה: ב-1971, בתמיכתו של מייסד קלריון רובין סקוט וילסון (Robin Scott Wilson), היא הייתה שותפה להקמת סדנת הכותבים קלריון וסט (Clarion West Writers Workshop) בסיאטל, ופעלה לתחזק אותה עד 1973. הפעולה המוסדית הזו — בניית צינור הכשרה לכותבים אחרים במקום רק קידום הקריירה של עצמה — הפכה לאחד הדברים המשמעותיים ביותר שעשתה עבור הז'אנר, שכן קלריון וסט הפיקה מאז דורות של סופרי מדע בדיוני ופנטזיה שפורסמו.
פרס נבולה לנובלה, ואז לרומן
הפרס הגדול הראשון של מקינטייר הגיע ב-1973, כאשר הנובלה שלה "Of Mist, and Grass, and Sand" זכתה בפרס נבולה (Nebula Award), הפרס הנבחר על ידי עמיתים במדע הבדיוני המנוהל על ידי אגודת סופרי המדע הבדיוני והפנטזיה של אמריקה. היא הרחיבה את הנובלה לרומן "נחש החלומות" (Dreamsnake), שפורסם ב-1978, והגרסה הארוכה יותר סחפה את שני הפרסים הגדולים: פרס הוגו (Hugo Award) לשנת 1979, שנבחר על ידי מעריצים המשתתפים בכנסים, ופרס נבולה, שנבחר על ידי סופרים מקצועיים עמיתים — זכייה כפולה נדירה המאותתת על אישור מצד הקוראים של הז'אנר ומצד העוסקים בו כאחד. הזכייה בפרס הוגו לרומן הטוב ביותר הפכה אותה, לפי הדיווח בוויקיפדיה, לאישה השלישית שקיבלה את הפרס, סמן לכמה לאחרונה הפרסים המובילים של הז'אנר החלו להיפתח בפני כותבות נשים בכלל.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בכורה המושרשת בביולוגיה
הרומן הראשון של מקינטייר, "The Exile Waiting", הופיע ב-1975, שלוש שנים לפני "נחש החלומות", וביסס מוקדם את הנושאים שירוצו לאורך הקריירה שלה: גופים המשתנים על ידי טכנולוגיה ומחלות, רפואה המופעלת בתנאים קשים ולעתים קרובות נצלניים, וגיבורים שהמומחיות שלהם היא ריפוי ולא לחימה. הגיבורה של "נחש החלומות", סנייק (Snake), היא מרפאה נודדת המשתמשת בנחשים מהונדסים גנטית כדי לטפל במחלות — הנחת יסוד שמתרגמת את הכשרתה בגנטיקה ישירות לדימויים של מדע בדיוני, ואחת שההספד ב-Locus ייחס מאוחר יותר כמרכזית למוניטין שלה עבור "מדע בדיוני פמיניסטי פורץ דרך".
אנתולוגיה פמיניסטית ורומנים נוספים
מקינטייר הייתה שותפה לעריכת אנתולוגיית המדע הבדיוני הפמיניסטי "Aurora: Beyond Equality", והרחיבה את אינסטינקט בניית המוסדות שלה מהקמת סדנאות לאוצרות עריכתית של האגף הפמיניסטי של הז'אנר. היא המשיכה לפרסם רומנים לאורך העשורים הבאים, כולל "Superluminal" (1983) ו-"The Moon and the Sun" (1997), ופיתחה את סדרת "Starfarers" כיצירת אופרת החלל הגדולה שלה — הוכחה שהאינסטינקטים שלה נטו לכיוון בניית עולם רחב היקף וכן לכתיבה אינטימית יותר, ממוקדת גוף, שהקנתה לה את המוניטין שלה.
הקאנון של "מסע בין כוכבים", שנכתב על ידי מבחוץ
מקינטייר כתבה גם מספר רומנים של "מסע בין כוכבים", כולל "The Entropy Effect" ו-"Enterprise: The First Adventure", וגם ספר המקושר ל-"מלחמת הכוכבים" (Star Wars). תרומותיה ל-"מסע בין כוכבים" חרגו מעבר לספרות מורשית אל הקאנון בפועל של הזיכיון: היא זוכה ליצירת השם הפרטי "היקארו" (Hikaru) עבור הדמות סולו (Sulu), שם שהפקות הקולנוע והטלוויזיה של הזיכיון אימצו לאחר מכן כרשמי — חותם עמיד באופן יוצא דופן עבור סופרת של יצירות נלוות להשאיר על נכס מדיה שהיא לא יצרה.
בית קפה לספרי עיון וחיים מאוחרים
מאוחר יותר בקריירה שלה, מקינטייר הקימה את Book View Cafe, קולקטיב הוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים שאפשר לסופרים מבוססים לשמור על שליטה רבה יותר ברשימות הספרים הקיימים והחדשים שלהם ככל שתעשיית ההוצאה לאור עברה לפורמטים דיגיטליים — מקרה נוסף של הדפוס החוזר שלה לבניית תשתית משותפת לכותבים אחרים במקום לעבוד בבידוד. היא נפטרה ב-1 באפריל 2019, בסיאטל, מסרטן הלבלב גרורתי שאובחן חודשיים בלבד קודם לכן, בפברואר 2019.
מדוע וונדה מכונה גאונה
אף מקור כאן לא מכנה את וונדה מקינטייר גאונה באופן חד-משמעי, אך הטיעון למילה נשען על שילוב אינטלקטואלי ספציפי ויוצא דופן: הכשרה רשמית ברמה אקדמית בגנטיקה שיושמה ישירות כחומר למדע בדיוני, ברגע שבו הז'אנר עדיין נשלט ברובו על ידי אקסטרפולציה של פיזיקה והנדסה ולא ביולוגיה. התפיסה המרכזית של "נחש החלומות" — נחשים רפואיים מהונדסים גנטית המופעלים על ידי מרפאה נודדת — נקראת, במבט לאחור, כביטוי מוקדם ובעל ראיית הנולד של ביוטכנולוגיה כנושא של מדע בדיוני עשורים לפני שהפך למרכיב עיקרי בז'אנר. זוהי טענה אמיתית למקוריות רעיונית, מחוזקת על ידי הכרת עמיתים הן מצד בוחרים מעריצים (פרס הוגו) והן מצד כותבים מקצועיים עמיתים (פרס נבולה) עבור אותו ספר, בתוספת עבודה של בניית מוסדות — קלריון וסט, Book View Cafe — שעיצבו את הדרך שבה דור שלם של כותבים אחרים נכנס וקיים קריירות בתחום. טיעון הנגד הכן: עמיתים תיארו אותה, לפי ההספד ב-Locus, כ"מתחשבת ואדיבה" ו-"מאופקת" ולא ככישרון חזוני יחיד במינו, וההישג האישי המשנה ביותר שלה, הזכייה הכפולה על "נחש החלומות", קרה פעם אחת, לא שוב ושוב, לאורך קריירה של ארבעה עשורים של רומנים אחרים שהיו סולידיים אך פחות דומיננטיים בפרסים.
מורשת
הספר "נחש החלומות" של וונדה נ. מקינטייר נותר אבן בוחן של מדע בדיוני פמיניסטי ואחת הדוגמאות הברורות ביותר בתחום להכשרה של מדענית שתורגמה ישירות להנחת יסוד המגדירה ז'אנר, בעוד קלריון וסט ו-Book View Cafe עומדים כמוסדות עמידים שהאריכו ימים מעבר לקריירת הכתיבה שלה וממשיכים להכשיר ולתמוך בכותבים אחרים. השם שהמציאה לסולו, שנספג בשקט לקאנון הרשמי של "מסע בין כוכבים", הוא הערת שוליים קטנה אך משמעותית לקריירה שהוגדרה על ידי בניית דברים — שמות, מוסדות, הנחות יסוד ביולוגיות — שאנשים אחרים המשיכו להשתמש בהם זמן רב לאחר שהציגה אותם.