ויוויאן תומאס: המנתח ששכר הטרחה כינה אותו שרת
במשך רוב הקריירה שלו, האדם שהדריך את אלפרד בלולוק (Alfred Blalock) בשלביו העדינים של הניתוח שהציל אלפי תינוקות כחולים, הופיע בספרי החשבונאות של ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins) כשרת. לויוויאן תומאס (Vivien Thomas) לא היו תואר רפואי, תואר אקדמי, ובמשך עשורים, שום תואר רשמי שתאם את מה שעשה בפועל בחדר הניתוח. מה שהיה לו היו ידיים של מנתח שלמד בכוחות עצמו וטכניקה שבנה בעצמו, במעבדה, על יותר מ-200 כלבים, עוד לפני שחולה אנושי כלשהו שכב תחת הסכין.
מניו אבריה ועד לארון מטאטאים בוואנדרבילט
תומאס נולד ב-1910 בניו אבריה, לואיזיאנה, וגדל בנשוויל, טנסי. ב-1929 הוא נרשם כסטודנט לקדם-רפואה במכללה החקלאית והתעשייתית של טנסי, מתוך תקווה להפוך לרופא, אך קריסת שוק המניות באותו חודש אוקטובר מחקה את חסכונותיו ואילצה אותו לפרוש בטרם הספיק לסיים את לימודיו. בחיפוש אחר עבודה בשכר כלשהי, הוא קיבל עבודה כעוזר מעבדה למנתח אלפרד בלולוק (Alfred Blalock) באוניברסיטת ואנדרבילט (Vanderbilt University) ב-1930 – משרה שעל הניב דמתה יותר לגיוס שרת מאשר להתמחות מדעית, אך שמיקמה אותו לצד מנתח שהיה מוכן לתת לכישרון גולמי ללמד את עצמו.
לימוד כירורגיה באמצעות ביצועה
בוואנדרבילט, תומאס ובלולוק בילו יותר מבעשור בחקירת הגורמים להלם המורاجי וטראומטי, מחקר על איבוד דם וקריסות מחזוריות שהתגלה בהמשך כיעיל ישירות בטיפול בחיילים פצועים במהלך מלחמת העולם השנייה. לתומאס לא הייתה הכשרה כירורגית רשמית; הוא רכש את הטכניקה שלו כפי שחניך רוכש אומנות, באמצעות חזרה תחת מאסטר תובעני, ופיתח דיוק בניתוחי בעלי חיים שעלה על זה של בלולוק עצמו. עמיתים שצפו בו מנתח תיארו ידיים יציבות יותר ומכשירים נקיים יותר ממה שרוב המנתחים המוכשרים יכלו לנהל – מיומנות שנבנתה מחוץ לכל בית ספר לרפואה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ג'ונס הופקינס וניתוח התינוק הכחול
כאשר בלולוק מונה לראש מחלקת הכירורגיה בג'ונס הופקינס (Johns Hopkins) ב-1941, הוא עמד על כך שתומאס יבוא איתו, למרות התנגדויות מצד מוסד שלא הייתה לו סווגת משרה לאדם שחור שעשה עבודה מסוג זה. שם, תומאס חבר לקרדיולוגית הילדים הלן טאوسيג (Helen Taussig), שזיהתה פתרון כירורגי אפשרי לטטרלוגיה על שם פאלו (tetralogy of Fallot) – מום הלב המולד שמנע מתינוקות דם מחומצן והפוך את עורם לכחול. תומאס תכנן את הטכניקה הכירורגית עצמה, כשהוא משכלל אותה באמצעות כ-200 פרוצדורות על כלבי מעבדה בטרם נוסתה אי פעם על ילד. ב-1944, כאשר הניתוח האנושי הראשון בוצע על תינוק חולה אנושות, תומאס עמד על שרפרף ישירות מאחורי בלולוק, ומלמל לו פרוצדורה שתומאס, ולא בלולוק, שכלל בפועל. הניתוח הצליח, והמעקף על שם בלולוק-טאوسيג הפך לאחד ההצלחות המכוננות של כירורגיית הלב המודרנית – תוך מתן קרדיט, בצורתו המפורסמת, לשני הרופאים ששמותיהם נושאים את שמם עד היום.
שלושה עשורים וחצי של אימון מנתחים שהיו בכירים ממנו
תומאס בילה שלושים וחמש שנים בניהול מעבדות המחקר הכירורגי בג'ונס הופקינס, ואימן דורות של מנתחים בטכניקות שהוא יצר, שרבים מהם הפכו לראשי מחלקות כירורגיה במוסדות אחרים בזמן שתומאס שולם, במשך רוב הזמן הזה, כטכנאי ולא כרופא או מדעק. הוא לא הועלה לדרגת מדריך כירורגיה עד 1969, עשורים לאחר ששיקול דעתו הכירורגי עיצב את הכשרת המתמחים שעבדו תחתיו. הפער בין תפקידו בפועל לתוארו הרשמי עקב אחר ההפרדה הגזעית של הרפואה האמריקאית באופן ישיר כפי שקריירה יחידה יכלה לעשות: אותו מוסד שבטח בו לנהל ניתוחים על לבבות אנושיים סיווג אותו, בשכר שלו, בקטגוריה שנבנתה לעבודה ידנית.
הכרה מאוחרת
רק ב-1976, תשע שנים לפני מותו, העניק ג'ונס הופקינס לתומאס תואר דוקטור כבוד למשפטים והציב אותו רשמית בפקולטה לרפואה, שלושים וחמש שנים לאחר שהחל לנהל את מעבדות הכירורגיה שלה. דיוקנו הוזמן להיתלות לצד זה של בלולוק בבית הספר לרפואה, תיקון סמלי שהגיע רק לאחר עשורים של עבודה בלתי מוכרת. תומאס מת ב-1985, וזה היה בעיקר בשנים שאחרי מותו – באמצעות ספרו האוטוביוגרפי שפורסם לאחר מותו ומאוחר יותר, תשומת לב ציבורית רחבה יותר – שתפקידו בניתוח התינוק הכחול נודע ברבים מחוץ לג'ונס הופקינס עצמו.
מדוע ויוויאן מכונה גאון
הגאונות של תומאס לא הייתה מהסוג המוסמך; הוא מעולם לא זכה בתואר הרפואי שקווה אליו פעם, ותרומתו נשענת על אומנות ולא על תיאוריה מפורסמת. מה שהיה לו היה אינטליגנציה ידנית וטכנית יוצאת דופן שכולה נלמדה בכוחות עצמה: היכולת לתכנן פרוצדורה כירורגית מעקרונות ראשוניים, לשכלל אותה דרך מאות ניסויים מבוקרים בבעלי חיים, ולבצע אותה בדיוק שרופאים מוסמכים זיהו כעליון על שלהם. עמיתים שצפו בו מנתח אמרו בפירוש שידיו היו יציבות יותר מהמנתחים שאותם אימן. זוהי צורה אמיתית של גאונות – כזו הגלומה באומן הפותר בעיה שאף אחד אחר לא פתר, תוך שימוש בלתי פוסק בתרגול מתמשך ותשומת לב קפדנית – אף על פי שמשך רוב חייו נמנעו ממנו ההכרה המוסדית והתואר שהיו מכנים זאת כך. הסיבוך הכן הוא שתומאס מעולם לא השתמש במילה זו עבור מה שעשה; התיאור העצמי של הקריירה שלו היה פשוט באופיו: "עשיתי מה שהייתי צריך לעשות ועשיתי את זה היטב." השבח כגאון מגיע בדיעבד, מהיסטוריונים וממעריצים המרכיבים את התיעוד המלא של מה שאדם חסר תעודה אחת השיג בפועל בתוך חדר ניתוח שלא היה קורא לו רופא במשך רוב שנות עבודתו.
מורשת
המעקף על שם בלולוק-טאوسيג עדיין מבוצע, בצורה מתוקנת, כיום, והרצאה על שם ויוויאן תומאס (Vivien T. Thomas Lecture), שנוסדה על ידי קרן כירורגיית החזה, נושאת כעת את שמו לעולם המקצועי שפעם העסיק אותו כשרת. סיפורו הפך לנקודת ייחוס סטנדרטית ברפואה האמריקאית עבור הפער בין מה שמוסדות עידן ההפרדה סחטו מכישרון שחור למה שהיו מוכנים לזכות – פער שדיוקנו, התלוי כעת לצד זה של בלולוק בג'ונס הופקינס, נועד לסגור במיוחד.