וולטרי בוטאס (Valtteri Bottas): הנווט המהיר ביותר בפורמולה 1
הוא מחזיק בשיא שאף נהג אינו רוצה: יותר נקודות בקריירה מכל אדם אחר מעולם שלא זכה באליפות העולם. במשך חמש עונות במרצדס (Mercedes), ולטרי בוטאס (Valtteri Bottas) הזניק את מכוניתו מהפול פוזישן עשר פעמים וניצח בעשרה מרוצי גרנד פרי, אך תקופתו בקבוצה הוגדרה תמיד בצלו של הנוהג במכונית השנייה. הנהג הפיני בעל האופי השקול והקור הרוחעי הפך לנהג המשנה המוכשר ביותר בפורמולה 1, דוגמה ומופת למשמעות של להיות מבריק באמת ועדיין, לפי החשבון האכזרי של עולם הספורט, לא הטוב ביותר.
פרסומת בסופרמרקט
ולטרי ויקטור בוטאס (Valtteri Viktor Bottas) נולד ב-28 באוגוסט 1989 בנאסטולה (Nastola) שבפינלנד, בנם של בעל חברת ניקוי וקברנית. הוא גילה את עולם הספורט המוטורי בגיל שש, לאחר הבחין בפרסומת לקארטינג בסופרמרקט. הוא למד הנדסת רכב בהיינולה (Heinola), השלים את שירותו הצבאי הפיני בבית הספר לענפי ספורט של כוחות ההגנה, וגדל כשהוא מעריץ את מיקה האקינן (Mika Hakkinen), הפיני האחרון שזכה בתואר אליפות. שושלת הנהגים הפינים המהירים והקרים קיבלה מועמד חדש.
שיא הצעירים הטוב ביותר בדורו
הטיפוס של בוטאס דרך שורות מחלקות הצעירים היה מהשלמים ביותר מבין כל הנהגים על הגריד. בשנת 2008 הוא זכה הן בגביע הצפון-אירופי של פורמולה רנו והן ביורוקאפ, כשהוא מקדים את דניאל ריקרדו (Daniel Ricciardo) בשלוש נקודות. לאחר מכן זכה במאסטרס פורמולה 3 בשנים 2009 ו-2010 כאחד, הנהג הראשון בהיסטוריה שניצח מרוץ חד-פעמי יוקרתי זה פעמיים. בשנת 2008 הוכתר לאלופת סדרת ה-GP3. זה היה קורות חיים של אלוף עולם לעתיד.
ויליאמס ופריצת הדרך
לאחר שלוש שנים כנהג מבחן ונהג מחליף בקבוצת ויליאמס (Williams), ערך בוטאס את הופעת הבכורה שלו בפורמולה 1 במרוץ הגרנד פרי האוסטרלי בשנת 2013. פריצת הדרך שלו הגיעה בשנת 2014, כאשר סיים במקום הרביעי באליפות עם 186 נקודות ושישה פודיומים, כשהוא מקדים בדירוג המוקדמות את בן קבוצתו המנוסה פליפה מאסה (Felipe Massa) בשלושה-עשר מתוך תשעה-עשר מרוצים. פציעה בגב והידרדרות הקבוצה הקשו על העונות הבאות, אך בוטאס ביסס את מעמדו כנהג המוכן למקום בצמרת לכשתתפנה משרה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מרצדס (Mercedes): עשרה ניצחונות בצלו של המילטון (Hamilton)
זה קרה בפתאומיות, כאשר ניקו רוזברג (Nico Rosberg) פרש שבועות ספורים לאחר זכייתו בתואר בשנת 2016. קבוצת מרצדס (Mercedes) צירפה את בוטאס לצידו של לואיס המילטון (Lewis Hamilton) לקראת עונת 2017, ושם נשאר במשך חמש עונות. הוא זכה בעשרה מרוצים ולקח עשר עמדות פול פוזישן, וסיים כסגן אלוף העולם בשנים 2019 – שנתו החזקה ביותר עם ארבעה ניצחונות וחמישה עשר פודיומים – וגם ב-2020. אך מעולם לא ניתנה לו, והוא מעולם לא השיג, שוויון מעמד עם המילטון. שנת 2018 הייתה נטולת ניצחונות ועגומה, עם שבעה מקומות שניים ועונה שהוא עצמו כינה הגרועה בקריירה שלו, כזו שדחפה אותו אל סף פרישה. ניצחונות בגרנד פרי הטורקי בשנת 2021, שהיה אחד המרוצים המשובחים ביותר שלו, סייעו למרצדס לזכות באליפות היצרנים השמינית ברציפות, אך עד אז זמנו כבר הגיע לסיומו.
סאובר (Sauber) והשקיעה הממושכת
בוטאס עבר לאלפא רומיאו (Alfa Romeo), שבהמשך הפכה לסאובר (Sauber), לקראת עונת 2022, ותיאר את אותה שנה ראשונה כמהנה ביותר בקריירה שלו למרות תוצאות צנועות. לאחר מכן המגמה צנחה בתלולות. שנת 2023 הייתה רצופת מאבקים, ושנת 2024, תחת השם המחודש סטייק אף 1 קיק סאובר (Stake F1 Kick Sauber), הביאה עמה את עונת היובש הראשונה בחייו ללא ניצחונות וללא נקודות. את שנת 2025 העביר כנהג מחליף במרצדס בטרם חתם להוביל את מיזם היצרן החדש לגמרי של קדילאק (Cadillac) החל משנת 2026, כשהוא משמש כוותיק המעגן מצטרף חדש ושאפתני, ואף ערך עבורם את הופעת הבכורה שלו בגרנד פרי אוסטרליה 2026.
האדם מחוץ למסלול המרוצים
מחוץ لمסלולים טיפح בוטאס תדמית ציבורית צינית ומועצמת בביקורת עצמית, בניגוד גמור לאופיו האחיד והתאגידי של מתחם הפאדוק. הוא שותף בבעלות על קבוצת הוקי קרח לאהטי פליקנס (Lahti Pelicans), בית קלייה לקפה ומותג ג'ין, ייסד פסטיבל רכיבת אופני גראוול, וגייס סכומים בני שש ספרות לצדקה באמצעות צילומי עירום הומוריסטיים בלוחות שנה. הוא נישא לשחיינית האולימפית אמיליה פיקאריינן (Emilia Pikkarainen) בשנת 2016, התגרש ב-2019, ומאז הוא נמצא בזוגיות עם רוכבת האופניים האוסטרלית טיפאני קרומוול (Tiffany Cromwell), תוך שהוא עצמו החל להתחרות ברכיבת אופני גראוול.
מדוע ולטרי מכונה גאון
היושר מחייב מתן הסתייגות מראש: הגאון המוזכר כאן הוא מלאכת כפיים פיזית וטכנית ולא אינטלקט, ובוטאס עצמו מעולם לא זכה בתואר שהיה מיישב את המחלוקת. על המיומנות הזו כשלעצמה ראוי להסתכל ברצינות. נהיגת פורמולה 1 עילית היא מיזוג נדיר של רפלקסים הפועלים על סף יכולת האדם, רגישות יוצאת דופן לאיזון המכונית ולהתנהגות הצמיגים, והקור רוח לשמור על דיוק של הקפת מקצי דיוק למשך שעתיים. הגאונות של בוטאס הייתה מרוכזת בקצב של הקפה בודדת; עשרים עמדות פול פוזישן הן עדות לנהג שיכול היה, ביום טוב, להפיק מהקпаה יותר מכל אדם אחר כמעט, ותוצאותיו במחלקות הצעירים, שלא נוצחו במספר קטגוריות, מראות שהכישרון הגולמי היה אמיתי ולא רק תוצר של מכונית מהירה. הטיעון הנגדי ההגון הוא משמעותי. הוא סיים כסגן אלוף פעמיים אך מעולם לא פתח במאבק אליפות אמיתי מול המילטון, דעך במחציות השנייה של עונות, ושיא הנקודות שלו ללא אליפות הוא במידה שווה כתב אישום והוקרה. כשהוצב במכונית המהירה ביותר בספורט, הוא הובס בעקביות בידי בן קבוצתו. לכן התווית מתאימה רק במובן המצומצם: גאון של מהירות גולמית ושליטה ברכב שהיה חסר את התוספת האכזרית האחרונה המבדילה בין הגדולים לבין האלופים.
מורשת
בוטאס ייזכר כאחד הנהגים הטובים ביותר מעולם שלא זכו באליפות העולם, בן קבוצה מדד שניצח עשרה מרוצים וסייע למרצדס במסע של שליטה מבלי להיחלץ לגמרי מצלו של האיש שלצידו. מורשתו היא פרדוקס שהספורט ממשיך לייצר: כישרון עצום, ניצחונות אמיתיים, והשאלה התמידית והכרסמת על מה שהיה יכול להיות אם היה נוהג במכונית משלו.