אורי לופוליאנסקי: האיש שהלווה לישראל את כיסאות הגלגלים שלה
אי-שם בישראל הערב, משפחה מביאה הביתה מחולל חמצן, מיטת בית חולים או כיסא גלגלים מתקפל שעלותם להם כמעט אפס. הארגון שמספק זאת מפעיל 96 סניפים על בסיס עבודתם של כ-6,000 מתנדבים, והוא קרוי על שמה של אישה פולנייה שנרצחה בשואה ומעולם לא ראתה את המדינה שהוא משרת. אורי לופוליאנסקי (Uri Lupoliansky) ייסד אותו בשנת 1976, כשהיה מדריך בישיבה בן עשרים וחמש ללא כסף וללא גיבוי מוסדי. שלושה עשורים לאחר מכן הוא הפך לראש העיר החרדי הראשון של ירושלים, ועשור לאחר מכן לנאשם בפלילים בפרשת השחיתות הגדולה בתולדות ישראל.
חיפה, ושמה של סבתא
הוא נולד ב-29 באוגוסט 1951 בחיפה, אל תוך עולמו של החינוך הדתי בישראל שעתיד היה לעצב את כל פועלו. הוא למד בבית הספר יבנה בחיפה, ולאחר מכן בישיבת הנגב ובישיבת תורה אור. הוא שירת בצה"ל כחובש – פרט שמסתבר כציר המרכזי של הביוגרפיה שלו – ולאחר מכן החל לעבוד כמדריך בבית ספר דתי בירושלים. הוא נישא למיכל שנלר, נכדתו של הרב יצחק ברויאר, ולזוג נולדו שנים-עשר ילדים.
השם שבחר לארגון שייסד ב-1976 היה יד שרה: על שם סבתו הפולנייה, שנרצחה בשואה. בתעתיקים רבים שם משפחתו מופיע כ-Lupolianski; ההנצחה בשם העמותה היא החלק שחשוב היה לו.
התובנה
יד שרה החלה מהסתכלות שהיא מובנת מאליה רק אחרי שמישהו כבר חשב עליה. ציוד רפואי – הקביים, האינהלטורים, כיסאות הגלגלים, המיטות שמאפשרים לאדם חולה או קשיש להיות בבית ולא במוסד – הוא יקר לקנייה, דרוש לזמן קצר, ולאחר מכן עומד ללא שימוש. חברה שקונה ציוד כזה באופן פרטני מבזבזת את רובו. חברה שמרכזת אותו ומשאילה אותו משרתת פי כמה יותר אנשים באותו סכום כסף.
לופוליאנסקי, שבילה את שירותו הצבאי כחובש, בנה את מנגנון האיסוף: ספריית השאלה לאומית לציוד רפואי, חינמית או כמעט חינמית בנקודת השימוש, המאוישת בעיקרה על ידי מתנדבים ולא על ידי אנשי מקצוע בשכר. מודל ההתנדבות לא היה רק אמצעי לחיסכון בעלויות. הוא זה שאפשר לדבר לצמוח למוסד שמשתרע כיום על פני 96 סניפים ואלפי עובדים ללא שכר, המשרתים ישראלים מכל הקשת הדתית והאתנית שאין להם שום דבר אחר במשותף זה עם זה או איתו.
בשנת 1994 קיבל לופוליאנסקי את פרס ישראל – העיטור האזרחי הגבוה ביותר של המדינה – בשם יד שרה. הוא גם זכה בפרס המתנדב של נשיא המדינה, אות יושב-ראש הכנסת, פרס קפלן ליעילות ופרס גרונטולוגיה, בין היתר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →העירייה
הוא הצטרף למועצת העיר ירושלים בשנת 1989, כנציג דגל התורה, המפלגה החרדית-ליטאית, שרצה במשותף עם אגודת ישראל תחת דגל יהדות התורה. ב-6 ביוני 2003, במסגרת הסכם רוטציה עם שותפו לקואליציה, הוא נבחר לראשות עיריית ירושלים.
לתוצאה היה משקל החורג מעבר לפוליטיקה המוניציפלית. הוא היה ראש העיר החרדי הראשון של ירושלים, והפוליטיקאי החרדי הראשון בישראל שעמד בראש עירייה מגוונת מבחינה דמוגרפית – עיר של יהודים חילונים, יהודים דתיים, פלסטינים ונוצרים, המנוהלת על ידי אדם מקהילה שבאופן מסורתי שמרה על מרחק ממנגנוני המדינה החילונית.
כהונתו נמשכה בין השנים 2003 ל-2008 ועוררה את המתחים שמינוי זה רמז עליהם. הוא השיק את "חבילת לופוליאנסקי", תוכנית של סובסידיות לשכר לימוד ודיור שמטרתה לשמור על סטודנטים בעיר. הוא הואשם בהעדפת יהודים על פני ערבים באיוש משרות בשירות הציבורי העירוני, והוא התנגש שוב ושוב עם הקהילה הגאה בירושלים בנוגע למסלול ואתר מצעד הגאווה השנתי. הוא בחר שלא להתמודד בבחירות בשנת 2008.
הולילנד
ב-5 בינואר 2011 הוגש נגד לופוליאנסקי כתב אישום לצד שבעה-עשר אחרים בפרשת הולילנד, פרשת השוחד הסבוכה שעסקה באישורו של פרויקט מגורים גדול על צלע הר בירושלים. מעמדו בפרשה היה חריג ונותר לב הוויכוח על האופן שבו אנשים שופטים אותו: הוא באופן אישי לא קיבל כסף. הכספים עברו במקום זאת לעמותה ירושלמית – יד שרה, הארגון שהוא בנה.
הוא הורשע בשחיתות במרץ 2014 ונידון לשש שנות מאסר. בשנת 2015 בית המשפט העליון, בהתחשב במצבו הבריאותי, הפחית את עונשו לשישה חודשי עבודות שירות. הוא מעולם לא ריצה תקופת מאסר בפועל.
מדוע אורי מכונה גאון
הטענה כאן נשענת על תובנה חברתית וארגונית ולא על אינטלקט, ויש לנסח אותה במדויק. מה שלופוליאנסקי ראה ב-1976 היה כשל שוק שאף אחד לא טרח לתת לו שם: ציוד רפואי עמיד הוא עתיר הון, דרוש לתקופה קצרה, ולכן אינו מנוצל באופן קטסטרופלי בבעלות פרטית. התשובה שלו – מאגר השאלה לאומי המנוהל על ידי מתנדבים במקום על ידי סגל בשכר – פתרה את בעיית העלות ואת בעיית כוח האדם באמצעות מבנה אחד, והוא הוכח כחסון מספיק כדי לצמוח מהפרויקט של אדם אחד ל-96 סניפים ו-6,000 מתנדבים. עיצוב מוסד שעדיין פועל חמישים שנה מאוחר יותר, במדינה מפולגת חברתית כמו ישראל, ושהוא משרת חרדים, ישראלים חילונים וערבים כאחד, הוא מעשה עיצוב אמיתי.
טיעון הנגד הכן הוא חריף. אף מקור לא מתעד איש המכנה אותו גאון; דברי ההספד של חבר הכנסת אורי מקלב במותו כינו אותו "גדול המתכננים" של החסד, שהיא טענה על אופי, לא על הכרה. כהונתו כראש עיר לא הולידה חדשנות דומה והותירה תלונות ממשיות סביב העסקה וסביב מצעד הגאווה. והוא הורשע בשחיתות. העובדה המקלה – שכספי השוחד הלכו ליד שרה ולא לכיסו – פועלת לשני הכיוונים: היא מרמזת על אדם שהפסיק להבחין בין האינטרסים של הצדקה שלו לבין החוק. יהיה הכישרון של לופוליאנסקי אשר יהיה, הוא פעל בתחום אחד ולא הגן עליו מחוץ לו.
מה נותר
לופוליאנסקי נפטר ב-7 בינואר 2026, בגיל שבעים וארבע, לאחר מחלה ממושכת. המודעות על מותו נשאו את אותן שתי עובדות באותו סדר בכל מקום: מייסד יד שרה, וראש העיר החרדי הראשון של ירושלים. הרשעת הולילנד הייתה בדרך כלל הפסקה השלישית.
סדר זה כנראה נכון. הכהונה בראשות העיר הייתה חמש שנים של עבודה קשה שנעשתה תחת לחצים צולבים בלתי אפשריים. ההרשעה הייתה פצע תדמיתי שהוא מעולם לא השתחרר ממנו במלואו. אבל ספריית השאלת כיסאות הגלגלים האריכה ימים יותר משניהם, והיא עדיין שם – פיסת תשתית אזרחית שהומצאה על ידי מדריך בישיבה שהבין שהדרך הזולה ביותר לעזור להרבה מאוד אנשים היא לוודא שהציוד ימשיך לנוע.