אומברטו סאבא

אומברטו סאבא (Umberto Saba) אימץ את שם העט הסופי שלו בשנת 1910, שם שהפך בסופו של דבר לזהותו המשפטית הרשמית בשנת 1928. הוא נולד כאומברטו פולי (Umberto Poli) בשנת 1883 בעיר הנמל טריאסטה, וניווט בין זהות מורכבת שעיצבו מורשתו היהודית, קשר עמוק למניקה סלובנית, ומאבק לאורך חייו בהתקפי דיכאון מחלישים חוזרים ונשנים.

חיים מוקדמים וחינוך

סאבא גדל בטריאסטה תחת השגחת אמו והמניקה שלו ג'וזפה גברוביץ' סקובאר (Gioseffa Gabrovich Schobar), ושמר על קשר הדוק עם המטפלת המחליפה שלו לאורך כל חייו. הוא למד זמן קצר באוניברסיטת פיזה ב-1903 ארכאולוגיה, גרמנית ולטינית, אם כי נטש את לימודיו בשל הפרעה עצבית. לפני שהתמסר לחלוטין למסלולו הספרותי, עבד בתפקיד מסחרי עבור סוכן מכס ושירת שנה בשירות צבאי ביחידת חיל רגלים בסלרנו בין 1907 ל-1908.

פיתוח ספרותי וחנות הספרים

סאבא פרסם את אוסף השירים הראשוני שלו בשנת 1910, מה שסימן את השימוש המקצועי הראשון שלו בשם סאבא. הקריירה שלו הקיפה תפקידים מגוונים, כולל כתיבה לעיתון "איל פופולו ד'איטליה" (Il Popolo d'Italia) וניהול מועדון לילה במילאנו. בשנת 1919 הוא השתקע בחזרה בטריאסטה כדי לרכוש את "ליברייה אנטיקה אה מודרנה" (Libreria Antica e Moderna), חנות ספרים עתיקים שסיפקה לו הן הכנסה יציבה והן סביבה לעיסוקיו האמנותיים. לאורך השנים הללו, הוא קיים שיתוף פעולה יצירתי משמעותי עם ידידו, המשורר וירג'יליו ג'יוטי (Virgilio Giotti).

הקאנצונייֶירה והקריירה המאוחרת

ליבת יצירתו הספרותית היא "הקאנצונייֶירה" (Songbook), קובץ שפרסם לראשונה בהוצאה עצמית בשנת 1921. במהלך חמישה עשורים, יצירה זו התרחבה וכללה יותר מארבע מאות שירים. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, הוא עבר טיפול פסיכואנליטי אצל אדוארדו וייס (Edoardo Weiss). בעקבות חקיקת החוקים האנטי-יהודיים בשנת 1939, הוא מכר את חנות הספרים שלו לקרלו צ'רנה (Carlo Cerne). לאחר שברח מטריאסטה ב-1943 כדי לחיות במסתור בפירנצה, הוא עבר לרומא. הוא קיבל את פרס וירג'יו (Viareggio Prize) בשנת 1946 וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת רומא בשנת 1953.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

מאבקים אישיים ושנים אחרונות

חייו הבוגרים היו מופרעים לעיתים קרובות על ידי התקפי דיכאון קשים, שהובילו לאשפוזים מרובים. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20, בריאותו הידרדרה עוד יותר עקב התמכרות לאופיום בהזרקה, מה שחייב שהייה בבית אבות ברומא. הוא בילה את תקופתו האחרונה בגוריציה, שם נפטר בשנת 1957 בגיל 74, בעקבות התקף לב ושנה לאחר מות אשתו, קרולינה וולפלר (Carolina Wölfler), לה נישא בשנת 1909.

עובדות מהירות

- נולד: 1883, טריאסטה - נפטר: 1957, גוריציה - שינוי שם חוקי: 1928 - נישואין: קרולינה וולפלר, 1909 - תואר בולט: פרס וירג'יו, 1946 - השכלה: אוניברסיטת פיזה - הופעת בכורה מקצועית: "איל לאבורטורה" (Il Lavoratore), 1905 - יצירה מרכזית: הקאנצונייֶירה

שאלות שקוראים שואלים

### מה הייתה חשיבותה של חנות הספרים שלו?

הוא רכש את ה"ליברייה אנטיקה אה מודרנה" ב-1919, אשר סיפקה הכנסה יציבה והפכה למרכז לשיתוף הפעולה האמנותי שלו עם וירג'יליו ג'יוטי.

### מדוע שינה את שמו?

הוא אימץ את השם סאבא בשנת 1910. תיאוריות מציעות כי מדובר במחווה לאמו היהודייה או התייחסות למניקה שלו, סקובאר.