אולף טורביורן האראלד טנשיו (Ulf Torbjörn Harald Tännsjö), יליד וסטרוס בשנת 1946, מכהן כפרופסור בולט לפילוסופיה וכקול מובחן בשיח הציבורי השוודי. במהלך הקריירה שלו, הוא ניווט בממשק שבין מחקר אקדמי, פעילות פוליטית ובחינה מעמיקה של אתיקה רפואית, תוך שהוא מבסס את מעמדו כדמות שחוזרת ומופיעה בזירות אינטלקטואליות לאומיות ובינלאומיות כאחד.
מינויים אקדמיים ומחקר
טנשיו ביסס את הקריירה האקדמית שלו בכך שכיהן כפרופסור חבר לפילוסופיה באוניברסיטת סטוקהולם בין השנים 1976 ו-1993. לאחר תקופת כהונה כעמית מחקר בפילוסופיה פוליטית עבור מועצת המחקר השוודית למדעי הרוח והחברה, הוא הפך לפרופסור לפילוסופיה של מעשה באוניברסיטת גטבורג בשנת 1995, תפקיד בו החזיק עד שנת 2001. בשנת 2002 הוא חזר לאוניברסיטת סטוקהולם כפרופסור לפילוסופיה של מעשה. בנוסף, הוא מחזיק בתפקיד של פרופסור נלווה לאתיקה רפואית במכון קרולינסקה, והשלים פעמיים מלגות במכללה השוודית למחקר מתקדם באופסלה במהלך סמסטרי הסתיו של 2008 ו-2015.
אתיקה ומעורבות ציבורית
עבודתו משתרעת מעבר לכותלי הכיתה אל עבר מדיניות והסברה ציבורית. הוא תרם לוועדות האתיקה הרפואית של אוניברסיטת גטבורג ומכון קרולינסקה, לצד שירות בוועדת האתיקה הרפואית של המועצה הלאומית לבריאות ורווחה. הוא שומר על נוכחות בולטת בתקשורת, כשהוא עוסק לעיתים קרובות בוויכוחים פומביים בנוגע לתורה מוסרית. המסגרת האתית שלו, המושרשת בתועלתנות, עוררה שיח ביקורתי עם קבוצות שונות, לרבות המפלגה הנוצרית-דמוקרטית השוודית וחברים בממסד הרפואי. בשנת 2020, הוא קיבל את פרס האתיקה מטעם המועצה הלאומית השוודית לאתיקה רפואית.
פעילויות פוליטיות והשקפת עולם
מעורבותו הפוליטית החלה בשנת 1970 כאשר הצטרף למפלגת השמאל. הוא היה שותף לניסוח מצע המפלגה הראשוני לאחר שהארגון התרחק מזהותו הקומוניסטית ב-1990. מעבר לפוליטיקה הפנימית, הוא תומך בתנועה להקמת אסיפה פרלמנטרית של האומות המאוחדות, ודוגל במערכת פוליטית גלובלית אחראית יותר. היקפו הפילוסופי רחב, ועוסק בנושאים החל מדמוקרטיה גלובלית ואתיקה של ספורט ועד לשאלות מורכבות של סדציה סופנית וטכנולוגיה גנטית. בשנת 2001, הוא השתתף בוויכוח פומבי נגד ויליאם ליין קרייג (William Lane Craig) בנוגע לקשר שבין מוסר לבין קיומו של אלוהים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תרומות אקדמיות מפורסמות
הביבליוגרפיה הענפה שלו כוללת מונוגרפיות כגון Moral Realism (ריאליזם מוסרי), Hedonistic Utilitarianism (תועלתנות הדוניסטית), ו-Taking Life: Three Theories on the Ethics of Killing (ליטול חיים: שלוש תיאוריות על אתיקה של הריגה). כתיבתו עוסקת לעיתים קרובות ביישום המעשי של תיאוריות נורמטיביות, כפי שניתן לראות בעבודות כמו Coercive Care: The Ethics of Choice in Health and Medicine (טיפול כפוי: אתיקה של בחירה בבריאות וברפואה) ו-Setting Health-Care Priorities: What Ethical Theories Tell Us (קביעת סדרי עדיפויות בטיפול רפואי: מה מלמדות אותנו תיאוריות אתיות). לאחרונה, הוא חיבר אוטוביוגרפיה אינטלקטואלית שפורסמה בשני כרכים בשפה השוודית. בעוד שעמדותיו בנושאים כגון המתת חסד והפלות תוארו על ידי מבקרים מסוימים כלא שגרתיות, עבודתו מצוינת גם בשל מחויבותה לבהירות ולהצגה קפדנית של טיעונים מנוגדים.
עובדות מהירות
- נולד: 1946, וסטרוס - אזרחות: שוודיה - תחום עיקרי: פילוסופיה של מעשה - חברות במפלגה: מפלגת השמאל (מאז 1970) - הכרה בולטת: פרס האתיקה, המועצה הלאומית השוודית לאתיקה רפואית (2020) - שיוכים: אוניברסיטת סטוקהולם, אוניברסיטת גטבורג, מכון קרולינסקה - שפות: שוודית, אנגלית
שאלות שקוראים שואלים
### מהו תחום הלימוד העיקרי של טנשיו?
הוא פילוסוף המתמחה בפילוסופיה של מעשה ובאתיקה רפואית.
### האם הוא מילא תפקידים בינלאומיים משמעותיים?
הוא מכהן בוועדות מערכת של מספר כתבי עת בינלאומיים, כולל Bioethics, Journal of Controversial Ideas, ו-Monash Bioethics Review.