טום פלטון: הלעג שהוליד נבל של זיכיון

הלעג הגיע מסבו. כאשר טום פלטון (Tom Felton) נזקק לפניו של דראקו מאלפוי (Draco Malfoy), האריסטוקרט בעל שיער הפלטינה שכל ילד בעולם ילמד לשנוא, הוא שאל את הבוז המשתקף בקימוץ השפתיים של סבו מצד אימו, הגיאופיזיקאי נייג'ל אנסטיי (Nigel Anstey), שבמקרה ליווה את בן ה-11 על סט הצילומים של סרט "הארי פוטר" הראשון. במשך שמונה סרטים לאורך עשור, אותו פרצוף זועף שירש הפך להתגלמות החוצפה של המעמד הגבוה, והפך את פלטון לאחד הנבלים המוכרים ביותר בקולנוע עוד לפני שהיה מבוגר מספיק כדי להצביע.

נער מקהלה מסארי שנפל אל תוך עולם הקולנוע

פלטון נולד ב-22 בספטמבר 1987, באפסום, סארי, אנגליה, הצעיר מבין ארבעה אחים, וגדל כאנגליקני. כילד הוא שר במקהלת קתדרלת גילפורד, מה שזרע בו עניין ארוך שנים במוזיקה, ולמד בבית הספר קרנמור (Cranmore School) לפני שעבר להווארד אוף אפינגהם (Howard of Effingham). קריירת המסך שלו החלה כמעט במקרה: הוא ערך את הופעת הבכורה שלו כפיגרין קלוק (Peagreen Clock) בסרט "הלוואים" (The Borrowers) (1997), ולאחר מכן גילם את לואי, בנה של ג'ודי פוסטר, בסרט "אנה והמלך" (Anna and the King) (1999). משחק, באותה נקודה, היה תחביב שהשתלם בצורה יוצאת דופן.

להפוך לדראקו מאלפוי

בשנת 2001, פלטון לוהק לתפקיד דראקו מאלפוי בסרט "הארי פוטר ואבן החכמים" (Harry Potter and the Philosopher's Stone), תפקיד שיגלם עד "הארי פוטר ואוצרות המוות – חלק 2" (2011). דראקו יכול היה להפוך לבריון קרטוני. פלטון הפך אותו למשהו מוזר ועמיד יותר: נער מפוחד המבצע אכזריות כי מצפים ממנו לכך, נבל שהקהל מרחם עליו מעט גם בזמן שהוא מריע לו בוז. הוא זכה בפרסי הסרטים של MTV (MTV Movie Awards) בקטגוריית הנבל הטוב ביותר בשנים 2010 ו-2011, וכן בפרס בחירת הנוער (Teen Choice Award), הכרה מקצועית להופעה שהיוותה את העוגן לצל המוסרי של הסדרה.

פלטון דיבר בחום על מלאכת המשחק. הוא ציין את "הנסיך חצוי-הדם" (Half-Blood Prince) כסרט המועדף עליו לצילום, באומרו ל"רידרס דייג'סט" (Reader's Digest) שזה נבע מ"למידה רבה מהחברה הנפלאה שהייתה לי שם", וציין את דו-קרב השרביטים בחדר הרחצה עם הארי כסצנה שבה עבודת השרביטים של ההפקה הרגישה אמיתית לחלוטין. לגבי הדמות הוא נותר ללא חרטה: "דראקו הוא הילד שלי. סלית'רין לכל החיים!"

להתבגר תחת אור הזרקורים

תהילת הילדות הייתה מבלבלת. פלטון הרהר בכך שהסתובבות "עם שיער צבוע" בזמן משחק של "קוסם רשע" לא הייתה מגניבה, לדבריו, ושהשיבושים המוקדמים בלימודיו עשויים היו להיות חיפוש לא מודע אחר נורמליות. הוא היה קרוב לחבריו לקאסט בצורה ששרדה מעבר לסרטים: הוא כינה את דניאל רדקליף (Daniel Radcliffe) "אחד החברים הכי טובים שלי", ואמה ווטסון (Emma Watson), בהקדמה להרהורים שלה, תיארה את השניים כ"נפשות תאומות", אם כי השניים מעולם לא יצאו יחד.

החיים אחרי הוגוורטס

בניגוד לכמה כוכבי ילדים, פלטון המשיך לעבוד בהתמדה. הוא הופיע ב"כוכב הקופים: המרד" (Rise of the Planet of the Apes) (2011), גילם את ג'יימס אשפורד בדרמה התקופתית המוערכת "בל" (Belle) (2013), ולקח תפקיד ראשי ב"מייגן ליווי" (Megan Leavey) (2017). בטלוויזיה הוא הצטרף לסדרה "הפלאש" (The Flash) (2016–2017) בתור ג'וליאן אלברט, האלטר-אגו של הנבל דוקטור אלכימיה, והוביל את סדרת המדע-בדיוני "אוריג'ין" (Origin) (2018). הוא גם טיפח את המוזיקה שהחלה במקהלת הקתדרלה, הוציא סינגלים ועבד עם לייבל עצמאי.

הסופר והשיבה

באוקטובר 2022 פרסם פלטון את "Beyond the Wand: The Magic and Mayhem of Growing Up a Wizard", ספר זיכרונות כנה שהגיע למקום הראשון ברשימות רבי-המכר של ה"ניו יורק טיימס" ושל "פאבלישרס ויקלי". באותה שנה הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בתיאטרון הווסט אנד במחזה "2:22 A Ghost Story". לאחר מכן, בנובמבר 2025, הוא עשה את הדבר שמעט שחקנים זוכים לעשות: הוא חזר לתפקיד מילדותו, וגילם שוב את דראקו מאלפוי בברודוויי במחזה "הארי פוטר והילד המקולל" (Harry Potter and the Cursed Child), כשהוא זוכה למחיאות כפיים סוערות בערב הפתיחה, ובהמשך, לפרס מוזיקה של iHeartRadio עבור הופעת הבכורה המועדפת בברודוויי.

מדוע טום פלטון מכונה גאון

כאן התשובה הכנה חייבת להוביל. פלטון לא נחשב לגאון במובן ביקורתי רציני, וזה יהיה זילות של המילה להעמיד פנים אחרת. מה שיש לו הוא מיומנות מקצועית ספציפית, אמיתית ומוערכת בחסר: היכולת להפוך דמות שנואה לקריאה ואף מעוררת הזדהות מבלי לרכך אותה. האיכות הפועלת כאן היא סאבטקסט רגשי מתחת למעטפת עוינת. דראקו מעליב, לועג ובוגד, ובכל זאת פלטון שילב בהופעה פחד גלוי ואת המאמץ של נער הלכוד בציפיות משפחתו, כך שהקהל הריע בוז לדמות בזמן שנתן אמון בשחקן. זוהי משמעת משחק אמיתית, ופרסי הנבל של סדרת הסרטים משקפים את הכרת עמיתיו בכך. אך זו מיומנות פיזית ופרשנית, לא מקורי אינטלקטואלי; פלטון עבד מתוך הטקסט של ג'יי. קיי. רולינג (J.K. Rowling) וחזון הבמאי, והוא עצמו אומר שלא היה משנה מילה במקור. הוא היה גם, באופן מכריע, ילד שלמד תוך כדי עבודה, משכלל את הלעג במשך עשור של טייקים. הטיעון החזק ביותר לתואר הוא עמידות: לגלם תפקיד אחד בצורה כה מלאה שהוא שורד עשרים וחמש שנים והפקה מחודשת בברודוויי זה נדיר. טיעון הנגד פשוט יותר. זהו משחק דמויות יוצא דופן, לא גאונות, ופלטון, הממעיט בערכו לגבי המפעל כולו, כנראה יהיה הראשון לומר זאת.

מורשת

פלטון העניק לדור גלובלי את נבל חצר בית הספר המובהק שלו, ולאחר מכן, באופן יוצא דופן, צמח מעבר למלכודת שבדבר, בנה קריירת משחק, ספר רב-מכר, וחזרה לברודוויי שסגרה את המעגל. הלעג של דראקו יאריך ימים יותר מרוב הכוכבים הגברים של התקופה, והוא התחיל עם פרצופו של סב על סט צילומים בסארי.