תומאס מרשברן: הרופא שלא הפסיק לצאת החוצה
בדצמבר 2021, רופא חירום בן 61 מסטייטסוויל, צפון קרוליינה, יצא מתא הלחץ של תחנת החלל הבינלאומית והפך, לפי חישובי נאס"א, לאדם המבוגר ביותר שביצע אי פעם הליכת חלל. זו הייתה הליכתו החמישית. תומאס מרשברן (Thomas Marshburn) בילה עשור בשמירה על חייהם של אסטרונאוטים אחרים מקונסולות ביוסטון ובעיר הכוכבים (Star City) לפני שהסוכנות אפשרה לו סוף סוף לטוס בעצמו. עד שחזר לכדור הארץ במאי 2022, הוא צבר 337 ימים, 9 שעות ו-43 דקות מחוץ לכוכב הלכת – קריירה שנבנתה בסדר הפוך והושלמה במלוא המהירות.
הדרך הארוכה לרפואה
מרשברן לא היה ילד של פס הייצור לאסטרונאוטים, והוא לא בחר בדרכו של הטייס. הוא סיים את לימודיו בתיכון הנדרסון באטלנטה בשנת 1978 ולמד פיזיקה במכללת דוידסון בצפון קרוליינה, שם קיבל את התואר הראשון שלו בשנת 1982. תואר שני בפיזיקה הנדסית מאוניברסיטת וירג'יניה הגיע בשנת 1984. זהו מסלול מכובד לחלוטין לעבר מעבדה או מעבדת הנעה, אך הוא נטש אותו – ונרשם במקום זאת לאוניברסיטת וייק פורסט, שם קיבל את הדוקטור לרפואה (M.D.) שלו בשנת 1989 בגיל עשרים ותשע.
הפיזיקה לא ירדה לטמיון; היא פשוט עברה למחתרת, וצפה מחדש מאוחר יותר בקריירה שהתנהלה בצומת שבין ביולוגיה אנושית להנדסה עוינת. אך התוצאה המיידית הייתה רופא צעיר שהגיע לרפואה כחצי עשור אחרי בני דורו, לאחר שכבר הוכיח שהוא מוכן להתחיל מחדש.
טראומה, מסוקים וחדר המיון
הוא התמחה ברפואת חירום בבית החולים סנט וינסנט בטולידו, אוהיו, כשהוא טס כרופא ב-LifeFlight – עבודת רפואה אווירית המציבה רופא במסוק מעל תאונת דרכים עם ציוד מוגבל וללא יועצים. הוא הוסמך על ידי הוועדה האמריקאית לרפואת חירום בשנת 1992 ועבד בסיאטל, ביוסטון ובבוסטון.
רפואת חירום היא הרגל אינטלקטואלי מסוים יותר מאשר גוף ידע: מיון תחת לחץ זמן, החלטות המתקבלות על סמך נתונים חלקיים, נוחות עם האפשרות לטעות והצורך לתקן. זהו גם האנלוג הארצי הקרוב ביותר לרפואה במסלול סביב כדור הארץ, שבו בית החולים הקרוב ביותר נמצא במרחק מאות קילומטרים והרופא הוא לעיתים קרובות גם המטופל. נאס"א שמה לב לכך. מרשברן השלים את עמיתות רפואת החלל של נאס"א/המרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס ב-1995 והוסיף תואר שני במדע רפואי מ-UTMB ב-1997, ובהמשך שימש כרופא בכיר בהתמחות לרפואת חירום במרכז למדעי הבריאות של אוניברסיטת טקסס ביוסטון.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עשר שנים על הקרקע
הוא הצטרף למרכז החלל ג'ונסון בנובמבר 1994 כרופא טיסה, וזהו החלק בקורות החיים שמסביר את כל מה שבא אחריו. בין השנים 1996–1997 הוא הוצב בעיר הכוכבים, רוסיה, מרכז אימון הקוסמונאוטים מחוץ למוסקבה, ועבד בצד הרפואי של תוכנית מעבורת-מיר (Shuttle-Mir) בשנים שבהן מיר הזדקנה והסוכנויות החלו ללמוד, במבוכה, לסמוך זו על זו. הוא כיהן כיו"ר שותף למבצעים רפואיים עבור תוכנית מעבורת-מיר בשנים 1997 ו-1998, שימש כסגן ואחר כך כרופא טיסה מוביל עבור המשימות STS-98, STS-101 ומשלחת 7, והפך למוביל מבצעים רפואיים עבור תחנת החלל הבינלאומית.
רופא טיסה הוא האדם שמחליט אם איש צוות טס, מה קורה כשהם חולים במסלול, וכיצד גוף שצף במשך שישה חודשים מורכב בחזרה לאחר הנחיתה. מרשברן עשה את העבודה הזו במשך עשור – זמן מספיק כדי לדעת בדיוק למה הוא מתנדב כאשר נאס"א בחרה בו כמועמד לאסטרונאוט במאי 2004, בקבוצה המכונה "מחזור 19". הוא השלים את הכשרת המועמדים בפברואר 2006, שש עשרה שנים לאחר סיום לימודי הרפואה.
שלוש טיסות, חמש הליכות חלל
טיסתו הראשונה הייתה STS-127 ביולי 2009, ששוגרה ב-15 וחזרה ב-31, משימה שהעבירה ציוד יפני לתחנה. מרשברן ביצע שלוש הליכות חלל שנמשכו בסך הכל 18 שעות ו-59 דקות – עומס עבודה לא שגרתי עבור אסטרונאוט טירון.
הוא חזר על סיפון סויוז TMA-07M ב-19 בדצמבר 2012 כמהנדס טיסה עבור משלחות 34 ו-35, כשהוא מבלה יותר מ-146 ימים בחלל. ב-11 במאי 2013, ימים לפני שהיה אמור לחזור הביתה, הוא וכריסטופר קסידי (Christopher Cassidy) יצאו להליכת חלל לא מתוכננת – סוג של פעילות חוץ-רכבית דחופה שמורכבת בשעות במקום בחודשים של חזרות שלהם זוכה בדרך כלל יציאה מתוכננת. הוא נחת ב-13 במאי.
בנובמבר 2021 הוא שוגר בפעם השלישית, במשימת Crew-3 של SpaceX, כטייס לצד קיילה בארון (Kayla Barron), ראג'ה צ'ארי (Raja Chari) ומתיאס מאורר (Matthias Maurer). הוא ביצע את הליכת החלל החמישית שלו עם בארון, קובע את שיא הגיל, ופיקד על תחנת החלל הבינלאומית מ-29 במרץ עד 4 במאי 2022 לפני שחזר ב-6 במאי. בין הטיסות הוא שימש כאקונואוט במשימה התת-ימית NEEMO 14 במאי 2010 וגיבה את צוותי סויוז MS-13 ו-MS-15 בשנת 2019. חמש פעילויות החוץ-רכביות שלו מסתכמות ב-31 שעות ודקה אחת.
מדוע תומאס מכונה גאון
כנות תחילה: אף מקור שהתייעצנו בו כאן לא מכנה את תומאס מרשברן גאון, והוא כנראה היה נרתע מהמילה. הפרסים שלו הם מוסדיים ולא אקדמיים – פרס הצטיינות עליונה של נאס"א ב-1998, פרסי הישג מיוחד של חטיבת מדעי החלל והחיים ב-2003 וב-2004, ופרס הצטיינות עליונה של מרכז החלל ג'ונסון בינואר 2004. אין משפט מתמטי, אין תגלית, ואין מאמר ששינה תחום דעת.
מה שהתיעוד כן תומך בו הוא יכולת נדירה ופחות זוהרת: מצוינות מתמשכת בארבע דיסציפלינות טכניות נפרדות, שכל אחת מהן התחילה מאפס. פיזיקה לפיזיקה הנדסית לרפואת חירום לטיסה בחלל אינו מסלול קריירה אלא ארבע קריירות, ומרשברן הגיע למיומנות מקצועית בכולן – רופא מוסמך, טייס בעל רישיון, אקונואוט ומפקד תחנה. האיכות הקוגניטיבית המעורבת כאן אינה הבזקי תובנה אלא העברה: היכולת לשאת את הרגלי ההסקה מתחום אחד לאחר ששטחית לא חולק איתו דבר. רופא טיסה שבילה עשר שנים במודלים של כיצד גופים נכשלים במיקרו-כבידה, ואז יוצא למסלול סביב כדור הארץ ומעביר את גופו שלו את התהליך הזה, מנהל ניסוי שמעט אנשים מצוידים לפרש משני הצדדים.
טיעון הנגד הכנה הוא שמדובר במלאכת כפיים ובסיבולת ולא באינטלקט – הצטברות המיומנות של אדם ממושמע שהמשיך להתחיל מחדש ומעולם לא ויתר. חלק גדול ממה שנראה יוצא דופן בתיעוד שלו הוא למעשה תוצר של עשור של תמיכה קרקעית לא זוהרת שהכשירה אותו לכל מה שבא לאחר מכן. זו סגולה שונה מגאונות, והוגן יותר כלפיו לכנות אותה בשמה הנכון: הוא אינו האדם החכם ביותר בחדר, אלא זה שתרצה הכי הרבה שיהיה שם כשהכול משתבש.
מורשת
השיא של מרשברן כהולך החלל המבוגר ביותר הוא נתון סטטיסטי שסופו להישבר, והמורשת העמידה יותר היא מבנית. הוא אחד הטיעונים הברורים ביותר לכך שהרופא-אסטרונאוט אינו נוסע אלא תפקיד קריטי למשימה – שהאדם שמבין את הארכיטקטורה של המבצעים הרפואיים מבפנים הוא איש צוות טוב יותר בשל העובדה שהוא בנה אותה. בסוף 2022 הוא הצטרף ל-Sierra Space כרופא ראשי של מרכז טיסות החלל המאוישות והאקדמיה לאימון אסטרונאוטים שלה, כשהוא מעביר את המומחיות לטיסות חלל מסחריות בדיוק כשהמגזר הזה התחיל להטיס אנשים שאינם טייסי ניסוי. אם בני אדם רגילים עומדים לבלות זמן משמעותי במסלול סביב כדור הארץ, מישהו חייב למצוא דרך לשמור עליהם בחיים שם למעלה. מרשברן בילה שלושים שנה בעשיית בדיוק זאת, משני הצדדים של תא הלחץ.