תומא א קמפיס
תומא א קמפיס (Thomas à Kempis; בערך 1380 – 1 במאי 1471; בגרמנית: Thomas von Kempen; בהולנדית: Thomas van Kempen) היה נזיר אוגוסטיני קתולי גרמני-הולנדי ומחבר הספר "חיקוי ישו" (The Imitation of Christ), אחד מספרי הדבקות הנוצריים הידועים ביותר. שמו פירושו "תומא מקמפן", על שם עיר הולדתו קמפן (Kempen) שבגרמניה.
הוא היה חבר בקהילת וינדסהיים (Congregation of Windesheim), שהייתה חלק מהמסירות המודרנית (Modern Devotion), תנועת רפורמה במהלך סוף ימי הביניים. בתוך קהילה זו, הוא היה חסיד של חרט חרוטה (Geert Groote) ופלורנס רדווינס (Florens Radewyns), מייסדי "האחים לחיי השיתוף" (Brethren of the Common Life), שקהילת האוגוסטינים של וינדסהיים היו ענף שלה.
חיים
תומא נולד בקמפן שבאזור הריין. שם משפחתו בלידה היה המרקן (Hemerken) (או המרליין, שבלטינית שובש ל-Malleolus). אביו, יוהאן, היה נפח, ואמו, גרטרוד, הייתה מורה. בכתביו חתם בשמות "תומא קמפנסיס" (Thomas Kempensis) או "תומא קמפיס".
בשנת 1392, הלך תומא בעקבות אחיו, יוהאן, לעיר דבנטר (Deventer) שבהולנד כדי ללמוד בבית הספר הלטיני המפורסם שבעיר. בעת לימודיו בבית הספר, פגש תומא את "האחים לחיי השיתוף", חסידי ה"מסירות המודרנית" של חרט חרוטה. הוא למד בבית הספר בדבנטר בין השנים 1392 ל-1399.
לאחר שעזב את בית הספר, נסע תומא לעיר הסמוכה זוולה (Zwolle) כדי לבקר שוב את אחיו, לאחר שיוהאן הפך לנזיר הבכיר (Prior) במנזר הר סנט אגנס (Mount St. Agnes) שם. קהילה זו הייתה חלק מנזירי קהילת וינדסהיים, שנוסדה על ידי תלמידיו של חרוטה כדי לספק דרך חיים שתואמת יותר את נורמות החיים הנזיריים של התקופה. תומא עצמו הצטרף למנזר הר סנט אגנס בשנת 1406. עם זאת, הוא הוסמך לכומר רק כעשור לאחר מכן. הוא הפך למעתיק וסופר פורה. תומא הוסמך לכהונה בשנת 1413 ומונה לסגן הנזיר הבכיר (Sub-prior) של המנזר בשנת 1429.
תקופת כהונתו הראשונה כסגן הנזיר הבכיר נקטעה בשל הגליית הקהילה מאגנטנברג (Agnetenberg) בשנת 1429. סכסוך פרץ בקשר למינוי לכס הבישופות הפנוי של אוטרכט. האפיפיור מרטין החמישי דחה את מינויו של הבישוף הנבחר רודולף ואן דיפהולט (Rudolf van Diepholt) והטיל חרם. הנזירים נותרו בגלות בהתאם לצו החרם עד שהשאלה יושבה בשנת 1432. במהלך תקופה זו, נשלח תומא לארנהם (Arnhem) כדי לטפל באחיו החולה, שם נשאר עד מות אחיו בנובמבר 1432.
מעבר לכך, הקדיש תומא את זמנו בין תרגילי דבקות לכתיבה ולהעתקת כתבי יד. הוא העתיק את התנ"ך והברית החדשה לא פחות מארבע פעמים, כאשר אחד העותקים נשמר בדרמשטדט, גרמניה, בחמישה כרכים. בתורתו הוא היה קורא נלהב ויצירותיו שופעות ציטוטים מקראיים, במיוחד מהברית החדשה.
כסגן הנזיר הבכיר הוטל עליו להדריך את המתלמדים, ובתפקיד זה כתב ארבעה חוברות בין השנים 1418 ל-1427, שלימים קובצו ונקראו על שם כותרת הפרק הראשון של החוברת הראשונה: "חיקוי ישו". תומא מור (Thomas More) אמר שזהו אחד משלושת הספרים שכל אחד צריך להחזיק. שלושה עשר תרגומים של "חיקוי ישו" ושלושה עיבודים באנגלית פורסמו ככל הנראה בין השנים 1500 ל-1700. תומא נפטר ליד זוולה בשנת 1471. קיימת אגדה כי הכנסייה הקתולית סירבה להכריז עליו כקדוש כ-200 שנה לאחר מותו בשל סימני שריטות על פנים מכסה ארונו, דבר שלכאורה פוסל אותו מקדושה כיוון שמשמעו שלא קיבל את המוות בשלווה. עם זאת, אין כמעט עדות התומכת בטענה שנקבר בעודו בחיים או ברעיון שהכנסייה הייתה מונעת ממנו קדושה אם הייתה מגלה שמת בצורה זו.
יצירות
כתב היד המקורי של קמפיס משנת 1441 של "חיקוי ישו" זמין בספרייה המלכותית בבריסל (סימון מדף: MS 5455-61).
הוא כתב גם את הביוגרפיות של חברי ה"מסירות החדשה" – חרט חרוטה, פלוריס רדווינס, יאן ואן דה חרונדה ויאן ברינצרינק. יצירותיו החשובות כוללות סדרת דרשות למתלמדי מנזר אוגוסטינוס הקדוש, כולל "תפילות והגיונות על חיי ישו", "הגיונות על התגלמות ישו", "על חרטת לב אמיתית", "מונולוג של הנפש", "גן שושנים", "עמק שושנים" ו"חיי לידווינה הקדושה משיידאם".
- תומא א קמפיס (2007), "חיקוי ישו", פיליקווריאן, ISBN 978-1-59986-979-7
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →- תומא א קמפיס (2005), "חיקוי ישו: פרשנות רוחנית ומדריך לקורא", הוצאת אבה מריה, ISBN 0-87061-234-4
- תומא א קמפיס (1989), ויליאם סי. קריסי (עורך), "חיקוי ישו", הוצאת אוניברסיטת מרסר, ISBN 0-86554-339-9
- תומא א קמפיס (1955), הרולד סי. גרדנר (עורך), "חיקוי ישו", דאבלדיי, ISBN 978-0-375-70018-7 {{ציטוט}}: חוסר תאימות בין ISBN / תאריך (עזרה)
ציטוטים
הציטוטים הבאים מיוחסים לו:
> וכאשר הוא מחוץ לטווח הראייה, במהרה הוא גם מחוץ למחשבה.
– "חיקוי ישו", ספר א', פרק 23
> ללא הדרך, אין הליכה, ללא האמת, אין ידיעה, ללא החיים, אין חיים.
> אם תחפוץ לקבל תועלת, קרא בענווה, בפשטות ובאמונה, ואל תחפש בשום עת את תהילת הלמדנות. ביום הדין לא ישאלו אותנו מה קראנו, אלא מה עשינו.
– "חיקוי ישו", ספר א', פרק 3
> כי האדם מתכנן, אך האל קובע
– "חיקוי ישו", ספר א', פרק 19
> אם, עם זאת, תחפש את ישו בכל הדברים, בודאי תמצא אותו.
– "חיקוי ישו", ספר ב', פרק 7
> O quam cito transit gloria mundi, הו כמה מהר חולפת תהילת העולם!
– "חיקוי ישו", ספר א', פרק 3, שורה 6. מוצע כמקור לביטוי "Sic transit gloria mundi", "כך חולפת תהילת עולם."
> In angello cum libello [עם שינויים קלים] בפינה קטנה עם ספר קטן
– צורה מקוצרת של מוטו המיוחס לעיתים קרובות, או מזוהה עם, תומא א קמפיס. האמירה המלאה כפי שדווחה על ידי ביוגרף מוקדם היא תערובת של לטינית והולנדית והיא כדלקמן: "In omnibus requiem quaesivi, sed non inveni, nisi in hoexkens ende boexkens," "חיפשתי שלום בכל מקום, אך לא מצאתי אותו, מלבד בפינות ובספרים."
הערצה
אנדרטה הוקדשה לזכרו בנוכחות הארכיבישוף של אוטרכט בכנסיית סנט מייקל, זוולה, ב-11 בנובמבר 1897. בשנת 1964, כנסייה זו נסגרה, מה שגרם להעברת המקדש שלו לכנסיית סנט מייקל חדשה מחוץ למרכז זוולה. בשנת 2005, גם כנסייה זו נסגרה והמקדש שלו הועבר לכנסיית Onze-Lieve-Vrouw-ten-Hemelopneming (כנסיית עליית מרים) במרכז זוולה.
פורטל קדושים