דיוקן של יתומה פשטונית צעירה במחנה פליטים פקיסטני הפך את סטיב מקארי (Steve McCurry) לדמות מרכזית בצילום העיתונאי המודרני. התיעוד שלו של שרבט גולה (Sharbat Gula) בשנת 1984, המציג את עיניה הירוקות והבולטות, הפך לתמונה מגדירה עבור נשיונל ג'יאוגרפיק (National Geographic) ונותר בין התצלומים המוכרים ביותר בהיסטוריה הארוכה של המגזין.
תחילת הקריירה ודיווח על סכסוכים
מקארי נולד בפילדלפיה בשנת 1950 ולמד באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה (Pennsylvania State University), שם עבר מלימודי קולנוע לתואר באמנויות התיאטרון בשנת 1974. קריירת הצילום שלו החלה בתרומות לעיתון הסטודנטים, דה דיילי קוליג'יאן (The Daily Collegian). לאחר שבילה שנה בהודו, הוא נסע לגבול פקיסטן. כשהוא מחופש בבגדים מקומיים, הוא חצה לאפגניסטן ממש לפני הפלישה הסובייטית כדי לתעד את המלחמה. הוא הצליח להבריח את סרטי הצילום שלו אל מחוץ למדינה בתוך הטורבן והבגדים שלו. תמונות אלו זיכו אותו במדליית הזהב על שם רוברט קאפה (Robert Capa Gold Medal) לשנת 1980 ובחשיפה בינלאומית באמצעות פרסומים כמו הניו יורק טיימס (The New York Times), טיים (Time) ופארי מאץ' (Paris Match).
מתודולוגיית שטח והתפתחות טכנית
מקארי הצטרף לסוכנות מגנום (Magnum Photos) בשנת 1986 ותרם באופן עקבי לנשיונל ג'יאוגרפיק, תוך סיקור סכסוכים גלובליים, כולל מלחמת איראן-עיראק, מלחמת האזרחים בלבנון, מלחמת האזרחים בקמבודיה, מלחמת המפרץ ומלחמת האזרחים באפגניסטן. בשנת 2005, הוא עבר מסרטי שקופיות צבעוניים לצילום דיגיטלי כדי לשפר את העריכה וההעברה מהשטח. למרות המעבר הזה, הוא שמר על עניין במדיה מסורתית; הוא השתמש בגליל האחרון של סרט קודאכרום (Kodachrome) שיוצר אי פעם על ידי קודאק (Kodak) בשנת 2010. מעבר לעיתונאות, עבודתו המסחרית כוללת פרויקטים עבור מיקרוסופט (Microsoft) בשנת 2015 ופרסום הספר Animals בהוצאת טאשן (Taschen) בשנת 2019.
מחלוקת ובחינה אתית
בשנת 2016, התמודד מקארי עם ביקורת ציבורית בנוגע למניפולציות דיגיטליות כבדות בתמונותיו, כולל הסרת אנשים וחפצים. הוא תיאר את עבודתו כסיפור סיפורים ויזואלי ולא כדיווח עיתונאי קפדני. בעוד שבתחילה ייחס חלק מהשינויים לצוות שעיבד את ההדפסים שלו, מאוחר יותר הוא קיבל אחריות על העריכות. מחלוקות נוספות צצו בשנת 2019 כאשר סרט דוקומנטרי של הצלם טוני נורת'רופ (Tony Northrup) הטיל ספק באתיקה של התיעוד שלו, במיוחד בנוגע לבטיחותם של המצולמים בדיוקנאות המפורסמים ביותר שלו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולד: 1950, פילדלפיה - השכלה: אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה - עבודה בולטת: הילדה האפגנית - חבר: מגנום (מאז 1986) - מדליית הזהב על שם רוברט קאפה: 1980 - פרסי וורלד פרס פוטו (World Press Photo): 1985, 1992
שאלות שקוראים שואלים
### מהו המקור של תמונת הילדה האפגנית?
היא צולמה בדצמבר 1984 במחנה הפליטים נאציר באג (Nasir Bagh) בפקיסטן, ומתארת יתומה בת 12 לערך בשם שרבט גולה.
### האם סטיב מקארי סיקר את פיגועי 11 בספטמבר?
כן, הוא צילם את מגדלי מרכז הסחר העולמי מהבניין שלו ולאחר מכן ניגש לגראונד זירו (Ground Zero) כדי לתעד את האתר בתוצאות המיידיות שלאחר מכן.