סרגיי נורין (Sergey Norin): אדריכל שקט של תורת הגרפים המודרנית
בנובמבר 2018 העניקה אוניברסיטת ווטרלו את בימת הרצאת הכבוד על שם טוט (Tutte) לפרופסור מאוניברסיטת מקגיל, אשר בלה עשור בהפיכת רעיון בן עשר שנים בשם אלגברות דגל לאחד הכלים החדים ביותר בקומבינטוריקה אקסטרמלית. הקריירה של סרגיי נורין (Sergey Norin) נקראת פחות כסיפור מקור של עילוי ויותר כפנקס נגרים של בעיות קשות שנחתתו, שיתוף פעולה אחד בכל פעם.
סטייה דרך וול סטריט
דרכו של נורין אל פרופסורה במקגיל לא הייתה קו אקדמי ישר. לאחר סיום הדוקטורט שלו, הוא בילה שנה כאנליסט כמותي בקרן גידור D. E. Shaw & Co., והחליף את שפת הגرפים ואי-השוויון בשפת השווקים. הוא חזר למתמטיקה כפרופסור משנה אורח בג'ורג'יה טק, ואז בילה ארבע שנים כמדריך וכפרופסור משנה בפרינסטון לפני שהשתקע במחלקה למתמטיקה וסטטיסטיקה של אוניברסיטת מקגיל, שם הוא משמש כיום כפרופסור חבר. הסטייה הזו חשובה פחות כביוגרפיה ויותר כהוכחה למוח שנוח לו לנוע בין מבנה מופשט ואופטימיזציה מיושמת – אותו אינסטינקט המופיע במחקריו.
ההתמחות בג'ורג'יה טק
נורין קיבל את הדוקטורט שלו ב-2005 מהתוכנית לאלגוריתמים, קומבינטוריקה ואופטימיזציה של המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, בהנחיית רובין תומאס (Robin Thomas), אחד מחוקרי תורת הגרפים המשפיעים ביותר בתחום. התמחות זו מיקמה אותו בתוך שושלת המכורה למבנה של גרפים – כיצד רשתות גדולות ומסובכות ניתנות לפירוק, לצביעה או לדחיפה לסתירות. זוהי שושלת שעוברת דרך כמה מהבעיות הפתוחות העמוקות ביותר במתמטיקה, כולל השערת האדוויגר על צביעת גרפים, בעיה שנורין בילה חלק ניכר מהקריירה שלו בהקפה סביבה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אלגברות דגל ופסק הדין בן עשר השנים
תיאורו של נורין את עבודתו הוא מאופק באופיו: מחקרו ממוקם ב"תורת הגרפים, קומבינטוריקה ויישומיהן", ומתרכז בתורת הגרפים האקסטרמלית והמבנית. אבל התוכן דרמטי יותר ממה שהניסוח מרמז. מאז 2007, טכניקה הנקראת אלגברות דגל – שפוחה על ידי אלכסנדר רזבורוב (Alexander Razborov) – הציעה דרך לקודד טיעונים קומבינטוריים עדינים בצורה שניתן יהיה, במקרים מסוימים, למחשב אותה. עד 2018, נורין היה אחד החוקרים הממוקמים היטב להעריך את מה שהשיטה סיפקה בפועל: אימוץ על פני יותר ממאה מאמרים, התקדמות חלקית בהשערת קצ'טה-הגקוויסט (Caccetta–Häggkvist) ארוכת השנים, ופלישות להשערת ארד
בניית בית ספר במקגיל
מאז הצטרפותו למקגיל, נורין הנחה שורה של סטודנטים לתואר שלישי ושני שהמשיכו לתפקידים באוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת אמורי וגוגל – צורה שקטה אך בעלת השלכות של השפעה מתמטית, הנמדדת בסטודנטים שהושמו ולא בכותרות שנקטפו. הוא הפך גם לחלק קבוע מהתשתית החברתית של התחום: מאז 2018 הוא שותף בארגון סדנאות תורת הגרפים של ברבדוס לצד פול סימור (Paul Seymour) ודייוויד ווד (David Wood), מפגשים המשמשים כחממות לא פורמליות לתוצאות הבאות של הדיסציפלינה.
מדוע סרגיי מכונה גאון
התיעוד הזמין אינו מראה איש המכנה את סרגיי נורין גאון, והיעדר זה כשלעצמו מעשיר אינפורמציה. המוניטין שלו, ככל שניתן לשחזר אותו מתוך הצהרות המחקר שלו ומהמוסדות שאירחו אותו, נשען על טענה צרה ומאומתת יותר: שליטה טכנית בפינה קשה במיוחד של קומבינטוריקה, הנשמרת לאורך שני עשורים, והשיקול דעת לדעת אילו קיצורי דרך חישוביים – כמו אלגברות דגל – שווה לבנות סביבם קריירה במקום להתייחס אליהם כאל חידוש. זהו סוג אחר של הישג מאשר הבזק התובנה הקשור ל"גאון" במשמעותו הפופולרית. זה נראה יותר כמו מלאכה משמעתית: חניכה אצל מאסטר (רובין תומאס), בדיקת רעיונות מול כסף אמיתי בקרן גידור, ואז חזרה לבלות שנים בשחיקת השערות שהשפילו דורות של מתמטיקאים. אם יש כאן גאונות, המקורות מציעים שזהו הסוג הלא-זוהר – זיהוי דפוסים המורכב מהתמדה, ולא הוכחה מסנוורת אחת.
קריירה שעדיין נכתבת
המורשת של נורין, לפחות החלק הגלוי בתיעוד הציבורי, היא עדיין עבודה מתמשכת: רשימה גדולה והולכת של סטודנטים המשתלבים במתמטיקה ובתעשייה, גוף עבודה שעזר לשקם את אלגברות דגל כשיטה רצינית, ותפקיד מתמשך באירוח משותף של הסדנאות הלא פורמליות המפורסמות ביותר של התחום. זוהי מורשת של בונה-מוסדות לא פחות מאשר פותר-משפטים – סוג הקריירה שמעצב תחום מתוך חדרי הסמינרים שלו ולא מתוך כותרותיו.