סבסטיאן פטל: ארבעה תארים ומצפון
מונזה, ספטמבר 2008. גשם יורד על המסלול המהיר ביותר בפורמולה 1, והמכונית שזינקה מהמקום הראשון שייכת לא לפרארי או למקלארן אלא לסקודריה טורו רוסו (Scuderia Toro Rosso), קבוצת הבת של רד בול, ונהג בה גרמני בן 21 עם חיוך קבוע. הוא ניצח במירוץ. בגיל 21 ו-74 ימים הפך סבסטיאן פטל (Sebastian Vettel) לנהג הצעיר ביותר אי פעם שזכה בגרנד פרי, לאחר שכבר הפך לצעיר ביותר שזינק מהפול פוזישן. שנתיים לאחר מכן הוא הפך לאלוף העולם הצעיר ביותר בתולדות הענף, ושנתיים נוספות לאחר מכן הוא כבר זכה בארבעה תארים ברצף.
הפנהיים
פטל נולד ב-3 ביולי 1987 בהפנהיים, במה שהייתה אז מערב גרמניה, לנורברט, נגר במקצועו, ולהייקה. יש לו שלושה אחים, ביניהם פביאן, שגם הוא נהג מרוצים. הוא סיים את לימודיו בתיכון סטארקנבורג-גימנזיום (Starkenburg-Gymnasium) עם ציונים מכובדים, למרות שתיאר את עצמו בעליזות כ"נורא" בלימודים. הוא ישב בתוך קארטינג לפני גיל ארבע והחל להתחרות באופן תחרותי בגיל שמונה; בשנת 1998 הוא הוחתם בקבוצת רד בול ג'וניור (Red Bull Junior Team), צינור הכישרונות שליווה אותו במשך שש-עשרה השנים הבאות.
קטגוריות הג'וניור
ההתקדמות הייתה אכזרית ביעילותה. בשנת 2004 הוא השיג שמונה-עשרה ניצחונות מתוך עשרים מירוצים בפורמולה ב.מ.וו ADAC. ב-2005 סיים במקום החמישי בסבב הפורמולה 3 האירופי וזכה בגביע הרוקי. בשנת 2006 הוא סיים כסגן בפורמולה 3, התחרה בפורמולה רנו 3.5 וערך מבחנים עבור ב.מ.וו סאובר, וב-2007 הקבוצה הכניסה אותו למושב מירוץ בגרנד פרי ארצות הברית, שם הפך לנהג הצעיר ביותר שצבר נקודה בפורמולה 1. הוא החליף את סקוט ספיד בטורו רוסו באמצע העונה. היו קצוות מחוספסים: התנגשות עם מארק וובר מאחורי מכונית הבטיחות ביפן באותה שנה גררה עונש זינוק, שבוטל מאוחר יותר. המנהל הטכני של טורו רוסו, ג'ורג'יו אסקאנלי, זיהה את נקודת המפנה בגרנד פרי אירופה 2008: "פתאום פטל הבין משהו לגבי איך להניע מכונית F1 במהירות. זה עשה הבדל עצום."
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ארבע שנות דומיננטיות
הוא עבר לרד בול רייסינג (Red Bull Racing) בשנת 2009, ניצח ארבעה מירוצים וסיים כסגן האלוף אחרי ג'נסון באטן. אז הגיעה התקופה הגדולה. ב-2010 הוא לקח את התואר בגמר באבו דאבי, בגיל 23 ו-133 ימים, והעניק לרד בול את אליפות היצרנים הראשונה שלה. בשנת 2011 הוא היה בלתי ניתן לעצירה: חמישה-עשר זינוקים מהפול פוזישן, אחד-עשר ניצחונות ושבעה-עשר פודיומים מתוך תשעה-עשר מירוצים, 392 נקודות, והתואר נחתם ארבעה סיבובים לסיום. ב-2012 הוא גבר על פרננדו אלונסו בשלוש נקודות בגמר הברזילאי הגשום והכאוטי, לאחר שהתאושש מהמקום האחרון למקום השישי עם שלדה פגומה. ב-2013 הוא ניצח שלושה-עשר מירוצים, כולל תשעה ברצף, תוך השוואת השיא של אלברטו אסקארי, וסיים ביתרון של 155 נקודות.
מולטי-21
הפרק האפל יותר של אותה תקופה התרחש במלזיה ב-2013, כאשר פטל התעלם מהוראת קבוצה — הפקודה המוצפנת "מולטי-21" (Multi-21) — ועקף את חברו לקבוצה וובר כדי להוביל. הערכתו של וובר לאחר מכן הייתה נוקבת: "אלו ילדים, נכון? ילדים ללא מספיק ניסיון — אתה עושה עבודה טובה ואז הם הורסים הכל." הפרופיל של היכל התהילה של הפורמולה 1 כנה לגבי העובדה שהפטל הצעיר עשוי היה להיות מפסיד גרוע. הוא היה, באותו שלב, נהג שהתיאבון התחרותי שלו עלה על שיקול דעתו, ויידרש עשור והרבה מצוקות כדי לשנות זאת.
פרארי, והחלום שלא התגשם
שינוי החוקים בשנת 2014 סיים את הדומיננטיות בפתאומיות — עונה ללא ניצחונות, ולראשונה הוא דורג נמוך יותר מחברו לקבוצה במשך שנה שלמה. הוא הצטרף לפרארי ב-2015 וכינה זאת "חלום של פעם בחיים". זה מעולם לא עבד בדיוק. הוא ניצח במלזיה בעונתו הראשונה וסיים שלישי בדירוג הכללי; ב-2017 הוא הוביל את האליפות עד להתנגשות עם לואיס המילטון בבאקו, עליה נענש ומאוחר יותר התנצל בפומבי; ב-2018 הוא השיג את ניצחונו החמישים בקריירה בקנדה ואיבד תואר נוסף עקב טעויות יקרות. ניצחונו האחרון הגיע בסינגפור ב-2019. עונת 2020, שנתו האחרונה באדום, הניבה 33 נקודות ומקום שלוש-עשרה. שתי עונות באסטון מרטין עקבו, והניבו פודיום אחרון בבאקו ב-2021 ופרס על עקיפות רבות יותר מכל נהג אחר על המסלול, לפני שהודיע על פרישתו ביולי 2022.
מדוע סבסטיאן מכונה גאון
הכישרון של פטל מעולם לא היה רק בידיים שלו. מה שהבדיל אותו היה השכלה הנדסית יוצאת דופן אפילו בקרב אלופי עולם — היכולת לחקור את התנהגות המכונית ולדווח חזרה את מה שהמהנדסים היו צריכים לשמוע. פול המברי מ-פירלי אמר ב-2011: "הנהג היחיד האחר ששואל אותנו הרבה שאלות הוא מיכאל שומאכר. זה כמו לראות את המאסטר והחניך בעבודה." דיטריך מאטשיץ מרד בול תיאר אותו כ"מהיר, אינטליגנטי, ומתעניין מאוד בצד הטכני." אדריאן ניואי, המעצב של המכוניות שבהן זכה, העריך שהוא "התבגר לנהג כמעט ללא רבב ומנהיג צוות שאין לו תחרות." זו הטענה הספציפית: לא רק מהירות גולמית אלא היכולת למדל מכונה מנטלית, להפיק ממנה את המיטב ולתקשר את ההבדל — בשילוב, בשנות השיא שלו, עם כישרון במוקדמות שאפשר לו להפוך יתרון הנדסי לזינוקים מהפול פוזישן ואז לשלוט במירוצים מהחזית. הטיעון הנגדי תמיד הושמע בקול רם וראוי להישמע בכנות. פטל זכה בכל ארבעת תאריו במכונית הבולטת של התקופה, וכשהתקנות השתנו ב-2014 הוא הובס על ידי חברו לקבוצה. בפרארי, לאורך שש עונות, הוא ביצע טעויות חוזרות ונשנות תחת לחץ — בסינגפור, הוקנהיים, באקו — שעלו לו באליפויות שאולי היה זוכה בהן אחרת. הוא היה פחות יעיל באופן מובהק כאשר נדרש לבצע עקיפות בדרך קדימה מאשר כשנהג מהחזית. פסק הדין ההוגן ביותר הוא שהגאונות שלו הייתה שיתופית וטכנית: הוא היה יוצא דופן בהפיכת מכונית טובה למצוינת, ורק טוב מאוד בלגרור מכונית גרועה למקום שלא הייתה שייכת אליו.
מורשת
פטל פרש לאחר שהשיג 53 ניצחונות, 57 פול פוזישנים, 38 הקפות מהירות ו-122 פודיומים לאורך שש-עשרה עונות וכשלוש מאות מירוצי גרנד פרי, כשהוא מדורג רביעי בכל הזמנים בכל אחת מארבע הקטגוריות הראשונות, ולאחר שהוביל יותר מ-3,000 הקפות מירוץ. הוא זכה בפרס לוריוס לספורטאי השנה ב-2014 ובפרס אישיות הספורט הבינלאומית של ה-BBC ב-2013, בין היתר. הוא נתן שם לכל אחת ממכוניותיו — קינקי קיילי, האנגרי היידי, האני ריידר — לפי הרגל טייסי המלחמה לקרוא שמות למטוסים, ועיצב יותר משבעים ושישה קסדות. המערכה השנייה שלו הייתה המפתיעה יותר: פינוי אשפה מיציעי סילברסטון, בניית בתי דבורים באוסטריה וביפן, ענידת דגל גאווה בהונגריה בניגוד לנזיפה, ארגון אירוע קארטינג לנשים בלבד במהלך סוף השבוע של גרנד פרי ערב הסעודית, ודיון על משבר האקלים בתוכנית Question Time של ה-BBC. מקס ורסטאפן זכר אותו בודק לשלומו לאחר התרסקות קשה, וכינה אותו "סופר-נחמד, דואג". במירוצו האחרון הנהגים האחרים יצרו משמר כבוד. העילוי חסר הסבלנות ממלזיה 2013 עזב כמצפון של הפאדוק.