חוזה סוור (Treaty of Sèvres) מנה את ריזה תופיק בולוקבאשי (Rıza Tevfik Bölükbaşı) כאחד מארבעת החותמים העות'מאנים עליו, פעולה שהגדירה את מהלך חייו המאוחרים. בעקבות הניצחון הטורקי במלחמת העצמאות, הובילה השתתפות זו להכללתו בקרב 150 האישים שהוכרזו כפרסונה נון גרטה (personae non gratae) בטורקיה, מה שהוביל לתקופה של עשרים שנה של מגורים כפויים מחוץ למולדתו.
השכלה מוקדמת והתחלה פוליטית
בולוקבאשי נולד בשנת 1869 בסוילנגראד (Svilengrad), ולמד בבית הספר התיכון גלאטסראיי (Galatasaray High School) לפני שנרשם לבית הספר הקיסרי לרפואה בין השנים 1890 ל-1899. שנות לימודיו התאפיינו בסכסוכים משמעתיים ובתקופות מאסר חוזרות ונשנות. עם סיום לימודיו עסק ברפואה אך התמקד יותר ויותר בפעילות פוליטית. הוא הצטרף למפלגת הוועד לאיחוד וקידמה (Committee of Union and Progress) בשנת 1907 וכיהן כציר אדירנה בפרלמנט העות'מאני החל משנת 1908. בשנת 1911 עבר למפלגת החירות וההסכמה (Freedom and Accord Party), תוך שהוא שומר על עמדה של התנגדות קולנית להשתתפות העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה.
תפקידים מדיניים ומעורבות בהסכמים
בעקבות קריסת הוועד לאיחוד וקידמה וסיומה של מלחמת העולם הראשונה, כיהן בולוקבאשי כשר החינוך העות'מאני מנובמבר 1918 עד ינואר 1919. הוא מונה לסנאט על ידי הסולטן, ובסופו של דבר כיהן כנשיאו בשתי תקופות נפרדות בשנת 1919 וב-1920. בעודו פרופסור באוניברסיטת איסטנבול, הצטרף למשלחת שנשלחה על ידי דמט פריד פאשה (Damat Ferid Pasha) לוועידת השלום בפריז. תפקידו כחותם על חוזה סוור חייב בסופו של דבר את עזיבתו את המדינה בשנת 1922.
גלות ועשייה מקצועית
במהלך עשרים שנות גלותו, התגורר בולוקבאשי בארצות הברית, קפריסין, חג'אז, ירדן ולבנון. בירדן הוא ניהל את המוזיאון והספרייה הלאומיים החל משנת 1925. בעקבות חוק שמות המשפחה של 1934, אימץ את השם בולוקבאשי. הוא נהנה מחנינה בשנת 1938 וחזר לטורקיה בשנת 1943. הוא חזר לקריירה האקדמית שלו באוניברסיטת איסטנבול עד מותו ב-31 בדצמבר 1949. הוא קבור בבית הקברות זינג'ירליקויו (Zincirlikuyu Cemetery).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תרומה ספרותית ואינטלקטואלית
בולוקבאשי פעל כרב-לשוני בעל שליטה בצרפתית, אנגלית, פרסית, ערבית, טורקית עות'מאנית וטורקית. מורשתו האינטלקטואלית כוללת כרך שירה שפורסם בניקוסיה, כתיבת יומני גליפולי, ותרגומים לטורקית של שירי עומר ח'יאם (Omar Khayyam). מעבר לקריירה הפוליטית שלו, הוא שמר על מוניטין של פילוסוף ומנהיג קהילתי בחוגים בקטאשיים, והפיק מאמרים שונים בנושאים פילוסופיים.
עובדות מהירות
- נולד: 1869, סוילנגראד - נפטר: 31 בדצמבר 1949, איסטנבול - השכלה: בית הספר התיכון גלאטסראיי; בית הספר הקיסרי לרפואה - תפקידים פוליטיים: שר החינוך; נשיא הסנאט - שפות: צרפתית, טורקית, אנגלית, פרסית, ערבית, טורקית עות'מאנית - שינוי שם משפחה: אימץ את השם בולוקבאשי בשנת 1934 - מקום קבורה: בית הקברות זינג'ירליקויו
שאלות שקוראים שואלים
### מדוע הוגלה ריזה תופיק בולוקבאשי?
הוא נכלל ברשימת 150 האישים שהוכרזו כפרסונה נון גרטה בטורקיה בשנת 1923 מכיוון שהיה אחד מארבעת החותמים העות'מאנים על חוזה סוור.
### באילו משרות אקדמיות החזיק?
הוא כיהן כפרופסור באוניברסיטת איסטנבול הן לפני גלותו והן לאחר שובו לטורקיה בשנת 1943.