כרונומטר כיס של ג'ון ארנולד (John Arnold) משנת 1794, שנודע בשם "מר ארנולד", שימש ככלי העיקרי למיזם עסקי ייחודי שהשתרע על פני למעלה ממאה שנה. על ידי אימות יומיומי של שעון זה מול השעון של מצפה הכוכבים בגריניץ', מכרה אליזבת רות נעמי בלוויל (Elizabeth Ruth Naomi Belville) את הזמן המדויק למאות לקוחות בלונדון עד פרישתה בשנת 1940.
מקורות שירות הזמן
השירות החל בשנת 1836 כאשר ג'ון הנרי בלוויל (John Henry Belville), עובד במצפה הכוכבים בגריניץ', החל לכוון את שעונו לפי זמן גריניץ' (Greenwich Mean Time). הוא הקים מודל מנויים עבור 200 לקוחות, ונסע באופן אישי למיקומיהם כדי לכייל את שעוניהם. לאחר מותו בשנת 1856, אלמנתו, מריה אליזבת (Maria Elizabeth), הבטיחה לעצמה את הזכות להמשיך בפרנסה זו. היא ניהלה את העסק עד 1892, אז השתלטה בתם, רות בלוויל, על הפעילות.
פעילות ואסטרטגיה
רות בלוויל שמרה על המודל העסקי על ידי ביקור במצפה הכוכבים בשעה 9 בבוקר כדי לסנכרן את שעונה. היא גבתה כ-4 ליש"ט בשנה עבור השירות, ובכך סיפקה אלטרנטיבה משתלמת למנוי של משרד הדואר, שעלה 15 ליש"ט. גם בשנות השמונים לחייה, המשיכה בלוויל לנסוע כ-12 מיילים מביתה כדי לשמור על לוח הזמנים. הכרונומטר שבו השתמשה, מס' 485/786, יוצר במקור עבור הדוכס מסאסקס (Duke of Sussex) ושופץ מאוחר יותר בסביבות 1840.
תחרות בשוק ופרסום
בשנת 1908 התמודד העסק עם התנגדות מצד סנט ג'ון ווין (St John Wynne), מנהל חברת "Standard Time Company". ווין מתח ביקורת על בלוויל במהלך נאום במועדון "United Wards Club", ותיאר את שיטותיה כמיושנות תוך הטלת ספק בנהליה העסקיים. על אף שהערותיו הופיעו ב"טיימס" (The Times), הפרסום לא חשף כי ווין היה מתחרה. תשומת הלב התקשורתית שהתקבלה הובילה לנהירה של עניין ציבורי במקום לירידה במנויים, כאשר בלוויל ציינה שהסיקור סיפק פרסום יעיל לשירות שלה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת הכרונומטר
עם מותה בשנת 1943 בגיל 89, הורישה בלוויל את השעון של ג'ון ארנולד לחברת השענים (Worshipful Company of Clockmakers). המכשיר בעל המארז מכסף, שמידותיו 78 מ"מ על 56 מ"מ על 25 מ"מ, שימש כנכס הליבה של העסק במשך דורות. בלוויל קבורה בבית העלמין סטרטהאם פארק (Streatham Park Cemetery), לאחר שסיימה את הקריירה שלה בבדינגטון (Beddington) לאחר ארבעה עשורים של ניהול השירות המשפחתי.
עובדות מהירות
- לידה: 1854, גריניץ' - פטירה: 1943, בדינגטון - משך שירות: עד 1940 - מכשיר: כרונומטר כיס מס' 485/786 של ג'ון ארנולד משנת 1794 - עלות מנוי שנתי: כ-4 ליש"ט - אתר קבורה: בית העלמין סטרטהאם פארק
שאלות נפוצות של קוראים
### כיצד אימתה רות בלוויל את הזמן?
היא ביקרה במצפה הכוכבים בגריניץ' עד השעה 9 בבוקר בכל בוקר כדי לכוון את שעונה מול השעון הרשמי של מצפה הכוכבים.
### מה קרה לשעון לאחר מותה?
השעון הוענק בצוואה לחברת השענים.