רופרט מרדוק (Rupert Murdoch): הצהובון שהפך לאימפריה
הוא החזיק פרוטומה של לנין בחדריו באוקספורד ונודע שם כ"רופרט האדום" בשל זיקתו לשמאל. בתוך שני עשורים, אותו אדם בנה אימפריית מדיה גלובלית על בסיס נוסחה שכמעט אף גורם בעיתונות הרצינית לא הודה בהערכתה: ספורט, סקנדלים וכותרות שנכתבו כדי שייקראו מקצה חדר החדשות. המגזין האקונומיסט זיכה אותו מאוחר יותר בהמצאת הצהובון המודרני. בהמשך הוא המציא מחדש את חדשות הכבלים, ספג פשרה בתביעת דיבה בסך 787.5 מיליון דולר, ועדיין הוריש אימפריה מתפקדת לבנו הנבחר.
ירושת עיתון, בניית אינסטינקט
קית' רופרט מרדוק נולד ב-11 במרץ 1931 במלבורן, אוסטרליה, לסר קית' מרדוק (Keith Murdoch), כתב מלחמה ובעל עיתונים, ולדאם אליזבת גרין (Elisabeth Greene). הוא התחנך בבית הספר גילונג גראמר (Geelong Grammar School) ולאחר מכן למד פילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה בוורסטר קולג' (Worcester College) באוקספורד. כשאביו נפטר ב-1952, הצעיר בן ה-21 חזר מאוקספורד כדי לנהל את מה שנותר מעסק העיתונות המשפחתי לאחר שמסי עיזבון אילצו פירוק, כשהוא יורש את ניוז לימיטד (News Limited) הצנועה ואת עיתון הדגל שלה, האדלייד ניוז (Adelaide News). הוא בנה אותו מחדש להצלחה מסחרית ואז בילה את שנות ה-50 וה-60 ברכישה שיטתית של עיתונים ברחבי אוסטרליה וניו זילנד, כשהוא משיק את דה אוסטרליאן (The Australian) ב-1964 כיומון הלאומי הראשון של המדינה.
ההשתלטות על פליט סטריט
מרדוק נכנס לשוק הבריטי ב-1968 עם רכישת News of the World, ואז רכש את דה סאן (The Sun) מ-IPC Media ב-1969, כשהוא הופך אותו לצהובון תחת העורך לארי לאמב (Larry Lamb) ומביא אותו לדרגת העיתון הנמכר ביותר במדינה. עד 1981 הוא הוסיף את דה טיימס (The Times) ואת סאנדיי טיימס (Sunday Times), ברכישתם מלורד תומסון מפליט (Lord Thomson of Fleet) — כשהוא מציב מוסדות עיתונות איכותית תחת אותה בעלות כמו צהובוניו. הוא תמך במרגריט תאצ'ר (Margaret Thatcher) לאורך שנות ה-80 ועבר לתמוך במפלגת הלייבור של טוני בלייר (Tony Blair) בשנות ה-90, דפוס של גמישות פוליטית הקשורה בעקביות לממשלה שתוכל לשרת את האינטרסים המסחריים שלו.
בניית אימפריה אמריקאית
הרכישה האמריקאית הראשונה של מרדוק הייתה San Antonio Express-News ב-1973; הוא עבר לניו יורק בשנה שלאחר מכן ורכש את הניו יורק פוסט (New York Post) ב-1976, כשהוא משתתף בייסוד טור הרכילות Page Six ב-1977. הוא הפך לאזרח ארה"ב מתאזרח ב-1985 במיוחד כדי לעמוד בתקנות השליטה הפדרליות בשידור, תוך ויתור על אזרחותו האוסטרלית בתהליך. באותו עשור הוא רכש גרעין שליטה ב-20th Century Fox, ובשילוב עם שש תחנות טלוויזיה שרכש מ-Metromedia, יסד את פוקס ברודקאסטינג קומפני (Fox Broadcasting Company) ב-1986, שפרצה עם סימפסונים ורשת באפלה (The X-Files). ב-1996 הוא השיק את ערוץ פוקס ניוז (Fox News Channel), וב-2007 רכש את דאו ג'ונס ושות' (Dow Jones & Company) תמורת 5 מיליארד דולר, כשהוא רוכש את הוול סטריט ג'ורנל (The Wall Street Journal). הצעה מ-2014 לרכוש את טיים וורנר (Time Warner) תמורת 80 מיליארד דולר נכשלה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שערוריית הפריצה לטלפונים
המשבר החמור ביותר של מרדוק החל בגילויים, שהסלימו בצורה דרמטית ביולי 2011, שלפיהם כתבי News of the World פרצו לתא הקולי של תלמידת בית הספר שנרצחה מילי דאולר (Milly Dowler), לצד טלפונים של קרובי משפחה של חיילים הרוגים וקורבנות פיגועי 7/7 בלונדון. מפרסמים נמלטו, והעיתון בן 168 השנים נסגר ב-10 ביולי 2011, תוך ביטול כ-200 משרות. ניוז קורפוריישן (News Corporation) נטשה השתלטות מתוכננת בשווי 7.8 מיליארד ליש"ט על BSkyB, העורך אנדי קולסון (Andy Coulson) הורשע בקשירת קשר ליירוט הודעות קוליות, והמנכ"לית רבקה ברוקס (Rebekah Brooks) נעצרה, אף שזוכתה מאוחר יותר. בעדותו בפני הפרלמנט, מרדוק כינה זאת "היום העניו ביותר בחיי", תוך המעטה בחשיבות העיתון כחלק של 1 אחוז בלבד מכלל פעילויותיו הגלובליות — תיאור בסתירה להערה שפלט בסתר ב-2013 שבה תיאר את החקירה כולה כ"חקירה הגדולה ביותר אי פעם, על כמעט שום דבר". ועדה פרלמנטרית קבעה כי אינו "אדם ראוי להפעיל ניהול של חברה בינלאומית גדולה".
דומיניון והחשבון של פוקס ניוז
מרדוק לקח שליטה ישירה על פוקס ניוז כמנכ"ל בפועל מ-2016 עד 2018 לאחר שרוג'ר איילס (Roger Ailes) התפטר על רקע טענות להטרדה מינית. ב-2023, במהלך תביעת הדיבה של דומיניון וטינג סיסטמס (Dominion Voting Systems) בגין סיקור פוקס של טענות השווא על הונאת בחירות ב-2020, הודה מרדוק תחת שבועה כי פרשני פוקס תמכו בטענות "שיידעו שהיו שקריות". פוקס הגיעה לפשרה עם דומיניון תמורת 787.5 מיליון דולר ערב המשפט — אחת מפשרות הדיבה הגדולות בהיסטוריה של המדיה האמריקאית.
מאבק הירושה
בספטמבר 2023 הודיע מרדוק על פרישתו, כשהוא מעביר את השליטה התפעולית לבנו הבכור, לקלן (Lachlan). מעבר זה עורר סכסוך נאמנות משפחתי מר: שלושת ילדיו האחרים מנישואיו השניים — אליזבת (Elisabeth), פרודנס (Prudence) וג'יימס (James) — ערערו על ניסיונו לתקן נאמנות משפחתית בלתי חוזרת שהבטיחה לכל ששת הילדים שליטה שווה לאחר מותו, כך שרק לקלן יחזיק בה. הסכסוך יושב ב-9 בספטמבר 2025, כאשר שלושת האחים המערערים קיבלו 3.3 מיליארד דולר תמורת מניותיהם ב-News Corp וב-Fox וויתרו על זכויות ההצבעה, בעוד לקלן הבטיח שליטה מלאה בנאמנות.
מדוע רופרט מכונה גאון
הגאונות של מרדוק, כפי שמשתמשים במונח, אינה ממוסגרת כמעט מעולם כעיתונאית או אינטלקטואלית — היא מתבטאת בעשיית עסקים, בתזמון באינסטינקט ללא מתחרים לקריאת מה שהקהל רוצה עוד לפני שהקהל יודע שהוא רוצה זאת, ואז רכישה או בנייה של גוף המדיה שיספק זאת בקנה מידה רחב. הוא זיהה את התיאבון המסחרי לסנסציוניות צהובונית באוסטרליה ובבריטניה של שנות ה-60 לפני מתחריו, הימר נכון שניתן לבנות חדשות כבלים סביב זהות אידיאולוגית ולא סביב ניטרליות ב-Fox News ב-1996, ובנה מחדש שוב ושוב את האימפריה שלו — כשהפך לאזרח ארה"ב אך ורק כדי לעבור משוכה רגולטורית, ותכנן את עסקאות דאו ג'ונס ופוקס ברודקאסטינג — עם משמעת לגבי מבנה בעלות ששרדה שערוריות שהיו מסיימות את מרבית הקריירות במדיה. הֶסדר הירושה עצמו, שהבטיח ליורש שנבחר שליטה יחידה תוך פיצוי התובעים האחרים, היה הדגמה סופית של אותו אינסטינקט לתכנון תוצאות מראש.
הטיעון הנגדי הכן הוא משמעותי ומתועד היטב על ידי מוסדותיו של מרדוק עצמו ועל ידי בתי המשפט. שערוריית הפריצה לטלפונים ביססה התנהגות פלילית שיטתית וממושכת בצהובוניו הבריטיים, ועדותו בשבועה בתביעת דומיניון ביססה כי רשת החדשות האמריקאית המרכזית שלו שידרה ביודעין טענות שווא על הונאת בחירות כדי לא לאבד קהל ליריב קיצוני יותר — התנהגות שבית משפט העריך ב-787.5 מיליון דולר. מבקרים וחוקרי מדיה טוענים זה זמן רב כי הגמישות הפוליטית של גופי המדיה שלו, מתמיכה בתאצ'ר, דרך בלייר ועד טראמפ, שירתה אינטרס אישי מסחרי ורגולטורי יותר מאשר שכנוע עריכתי עקבי, והגעתו למערכות המדיה והפוליטיקה של שלוש מדינות בבת אחת מעוררת בדיוק את החששות מריכוז כוח שכל דמוקרטיה צריכה לחשוש מהם.
מורשת
עם הון נקי מוערך ב-21.7 מיליארד דולר נכון למרץ 2022 ואימפריה שכעת מאוחדת רשמית תחת לקלן בעקבות הסדר הנאמנות של 2025, מרדוק בנה את תאגיד המדיה בעל ההשפעה הפוליטית הגדולה ביותר בדורו מעיתון יחיד שירש באדלייד — מורשת בלתי נפרדת הן מהצהובון המודרני שהוא מוכרז כמי שהמציא אותו, והן מהשערוריות שהנוסחה הזו הולידה בסופו של דבר.