רופרט גרינט: הילד שגדל מול המצלמה
ילד בן 11 עם רעמת שיער נחושת, כמעט ללא ניסיון מקצועי, וקלטת אודישן ביתית נכנס לאודישן הגדול ביותר בתולדות הקולנוע וניצח. הקלטת הייתה הימור: ראפ שנכתב בעצמו, מערכון קומי שבו רופרט גרינט חיקה את מורה הדרמה שלו, וקריאה ישרה של רון ויזלי. זה עבד. בעשור הבא הוא יחיה בתוך דמות אחת בזמן שהעולם צפה בו מתבגר.
מווטון-אט-סטון להוגוורטס
גרינט נולד ב-24 באוגוסט 1988 בהארלו, אסקס, הבכור מבין חמישה ילדים במשפחה קתולית שגדלה בכפר ווטון-אט-סטון שבהרטפורדשייר. אביו נייג'ל עסק במזכרות מרוצים; אמו ג'ו ניהלה את הבית. הוא למד בבית הספר ריצ'רד הייל בהרטפורד, שם שיערו האדום הבהיר זיכה אותו בכינויים "Copper Knob" ו-"Ginge", ושם, לפי הודאתו, הוא "לא ממש אהב את בית הספר". השאיפה המוקדמת ביותר שלו לא הייתה כוכבות אלא להפעיל ואן גלידה, פנטזיית ילדות שהוא יממן בסופו של דבר מכספי סרטים.
הוא שיחק רק בהצגות בית ספר כשבגיל עשר נבחן לתפקיד רון ויזלי. הוא לוהק רשמית באוגוסט 2000, לצד דניאל רדקליף ואמה ווטסון, וערך את הופעת הבכורה שלו על המסך ב-2001 עם "הארי פוטר ואבן החכמים".
עשור כרון ויזלי
גרינט גילם את רון בכל שמונת סרטי הארי פוטר, מ-2001 ועד "הארי פוטר ואוצרות המוות – חלק ב'" ב-2011. זהו דבר נדיר בקולנוע: שחקן אחד ודמות אחת שגדלים בזמן אמת כמעט לאורך עשר שנים, המבוכה של גיל ההתבגרות נלכדת לא על ידי איפור אלא על ידי לוח השנה. הוא היה המשקל הנגדי הקומי של השלישייה, הילד הרגיל לצד הנבחר, והתפקיד דרש ממנו להיות מצחיק, מפוחד, נאמן וקנאי, לעיתים קרובות באותה סצנה. סרטו הראשון זיכה אותו בפרס סטלייט לכישרון חדש יוצא דופן ובפרס האמן הצעיר למצטרף חדש ומבטיח. בפינאלה של הזיכיון ב-2011, ג'יי. קיי. רולינג כינתה אותו אחד מ"השבעה הגדולים", הקבוצה המרכזית בלב הסאגה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הזיכיון הפך אותו לעשיר בגיל צעיר – כ-24 מיליון ליש"ט – ומאוחר יותר סיבך אותו בסכסוכי מס עם הרשויות הבריטיות שהגיעו לכ-1.8 מיליון ליש"ט.
חיים אחרי השרביט
התפקיד הקשה ביותר עבור כל כוכב ילד הוא המערכה השנייה. גרינט בחר במגוון על פני ביטחון הזיכיון. הוא כבר נמתח במהלך שנות פוטר ב-"שיעורי נהיגה" (2006) ו-"Cherrybomb" (2009); לאחר מכן הגיעו "Into the White" (2012), "CBGB" (2013) ו-"Moonwalkers" (2015). במקום לרדוף אחרי שובר קופות אחר, הוא עבר במכוון לעבר המוזר והקטן.
הבמה והמסך הקטן
בשנת 2013 הוא ערך את הופעת הבכורה שלו על הבמה ב-"Mojo" של ג'ז באטרוורת' בתיאטרון הרולד פינטר, וזכה בפרס WhatsOnStage למצטרף חדש ללונדון. בשנה שלאחר מכן הופיע לראשונה בברודוויי ב-"It's Only a Play". הטלוויזיה הפכה למגרש המבחן האמיתי שלו: הקומדיה "Sick Note" (2017), סדרת הספין-אוף "Snatch", ותפנית מצמררת בעיבוד לאגתה כריסטי "רציחות ה-ABC" (2018). עבודתו הבוגרת המתמשכת ביותר היא "Servant", המותחן הפסיכולוגי של מ. נייט שאמלאן עבור Apple TV+, שרץ מאז 2019, שם הוא מגלם נוכחות סרקסטי ומטרידה שנמצאת יקום רחוק מרון. ב-2023 הופיע ב-"Knock at the Cabin" של שאמלאן, וסרטו "Nightborn" נבחר לפסטיבל הסרטים של ברלין 2026.
מדוע רופרט מכונה גאון
התשובה הכנה היא שאף מבקר רציני לא כינה את רופרט גרינט גאון, וגרינט יהיה הראשון להניד את המילה – "מעולם לא לקחתי את עצמי ברצינות רבה מדי", אמר. מה שהמקורות תומכים בו הוא מלאכה, לא אינטלקט. הכישרון שלו הוא ספציפי ומוערך בחסר: נטורליזם תחת לחץ עצום. שקלו את הקושי של המשימה. ילד ללא הכשרה התבקש להיות אמין, מצחיק וקריא רגשית מול הקהל הגדול ביותר עלי אדמות, במשך עשר שנים רצופות, בזמן שגופו וקולו שלו השתנו מתחת לדמות. רוב שחקני הילדים מסתיידים או נעלמים; הרון של גרינט נשאר בחיים, ומבקרים שעקבו אחרי הסדרה ציינו את צמיחתו ל"שחקן מיומן". האיכות המעורבת היא תזמון – הביט הקומי, צילום התגובה, היכולת לשחק בתת-משחק – ואינסטינקט ולא ניתוח; אפילו האודישן המנצח שלו נשען על הומור מאולתר. טיעון הנגד הוא אמיתי ויש לומר אותו בבירור: הוא מעולם לא נשא סרט ציון דרך לבדו, הקריירה שלו לאחר פוטר מוערכת ולא נחגגת, והמגוון שלו, אף שהוא אמיתי, עדיין נבחן. המילה "גאון" כאן תהיה אינפלציה. מה שנכון הוא שהוא ניחן באינסטינקט יוצא דופן, שהושג בעמל רב, להתנהג באמת מול המצלמה – מיומנות, לא כוח על.
מורשת
גרינט קשור לנצח לתפקיד שהגדיר את ילדותו של דור, והוא עשה שלום לא פשוט עם זה. הוא קנה את ואן הגלידה שלו. הוא בנה קריירה שקטה ומסוכנת יותר בתיאטרון, בקומדיה ובאימה. אם המורשת שלו אינה של אינטלקט גדול, היא של שורד נדיר – אחד משחקני הילדים הבודדים שגדלו על המסך של העולם ויצאו משם, שלמים, עדיין עובדים, עדיין סקרנים, בתנאים שלו.