הפקת הטלוויזיה משנת 1995 לרומן "הטיית לב" (Persuasion) מאת ג'יין אוסטן ביססה את מעמדו של רוג'ר מישל (Roger Michell) כבמאי מוקפד של נרטיבים תקופתיים, ובסופו של דבר זיכתה אותו בפרס באפט
שנות העיצוב והכשרה תיאטרלית מוקדמת
מישל נולד בפרטוריה בשנת 1956 לאב דיפלומט בריטי, ובילדותו התגורר בביירות, בדמשק ובפראג. הוא למד במכללת קליפטון (Clifton College), שם החל לכתוב ולביים, לפני שלמד ספרות אנגלית במכללת קווינס (Queens' College) שבאוניברסיטת קיימברידג'. שנותיו באוניברסיטה היו פוריות, וצוינו בעשרות קרדיטים כבמאי ובפרס "באז גודבודי" (Buzz Goodbody Award) מטעם הלהקה השייקספירית המלכותית. לאחר שסיים את לימודיו ב-1977, עבר לברייטון ובהמשך הצטרף לתיאטרון רויאל קורט (Royal Court Theatre) ב-1978 כעוזר במאי, שם עבד לצד דמויות כמו סמואל בקט וג'ון אוסבורן.
בימוי בתיאטרון ושיתופי פעולה יצירתיים
בשנת 1985 הפך מישל לבמאי הבית של הלהקה השייקספירית המלכותית (Royal Shakespeare Company), תקופת כהונה שנמשכה שש שנים וכללה את העברת ההצגה "Some Americans Abroad" לברודוויי. הוא פיתח קשרים אמנותיים מתמשכים עם כותבים, הבולט שבהם הוא חניף קוריישי (Hanif Kureishi). שיתוף הפעולה ביניהם נמשך מהטלוויזיה לקולנוע, וכלל פרויקטים כגון "הבודהה מהפרברים" (The Buddha of Suburbia), "האמא" (The Mother) ו-"ונוס" (Venus). מישל שמר על נוכחות משמעותית גם בתיאטרון הלאומי, וביים יצירות מאת הרולד פינטר, ג'ו פנהול ונינה ריין.
מעבר לקולנוע והצלחה מסחרית
מישל עבר לבימוי קולנועי עם פרויקטים שחצו ז'אנרים מגוונים. עבודותיו בשנות ה-90 וה-2000 כללו את "טיטאניק טאון" (Titanic Town), "הלילה שלי עם רג" (My Night with Reg) ואת ההצלחה הקופתית המשמעותית "נוטינג היל" (Notting Hill). הפילמוגרפיה שלו כללה גם את "בוגדת" (Changing Lanes), "אהבה חסרת פשרות" (Enduring Love) ו-"גלורי מורנינג" (Morning Glory). בהמשך הקריירה שלו התמקד הן בדרמות אינטימיות והן בסרטים תיעודיים עטורי שבחים, כמו "Nothing Like a Dame".
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרויקטים אחרונים ומורשת
עבודותיו המאוחרות הדגימו מחויבות לסיפור סיפורים מגוון, כולל הדרמה העוסקת בהמתת חסד "הציפור השחורה" (Blackbird) והסרט עטור השבחים משנת 2020 "הדוכס" (The Duke). הוא גם ביים את הדרמה בשני החלקים "כבודו האבוד של כריסטופר ג'פריס" (The Lost Honour of Christopher Jefferies), שזיכתה אותו בפרס באפט" שני. הפרויקט האחרון שלו, "אליזבת: דיוקן בחלקים" (Elizabeth: A Portrait in Parts), הדגיש את רוחב היריעה שלו כיוצר קולנוע. מישל נפטר בשנת 2021 בהרטפורדשייר, והותיר אחריו גוף עבודה שהשתרע על פני למעלה מארבעה עשורים בתיאטרון הבריטי ובקולנוע הבינלאומי.
עובדות מהירות
- נולד: 1956, פרטוריה - נפטר: 2021, הרטפורדשייר - השכלה: מכללת קליפטון ומכללת קווינס, קיימברידג' - עיבוד טלוויזיוני בולט: "הטיית לב" (1995) - סרט משמעותי: "נוטינג היל" - משתף פעולה מרכזי: חניף קוריישי - זכיות בפרס באפט": 2 - אזרחות: הממלכה המאוחדת
שאלות נפוצות של קוראים
### מדוע עזב רוג'ר מישל את פרויקט ג'יימס בונד "קוונטום של נחמה"?
הוא הגיע לנקודת משבר מול המפיקים בשל היעדר תסריט גמור והלחץ להתחיל בהפקה, דבר שמצא כבלתי אפשרי לביצוע.
### איזו עיבוד קולנועי כלל אחד ממוריו לשעבר של מישל?
הסרט "כבודו האבוד של כריסטופר ג'פריס", שבו כיכב אדם שלימד את מישל במהלך שנות לימודיו בבית הספר.