פגם בגולגולת בקוטר 2 אינץ' אצל מטופלת בת 30 בשם מרי רפרטי (Mary Rafferty) סיפק את האתר לאחד ההליכים הרפואיים השנויים ביותר במחלוקת במאה ה-19. בשנת 1874, השתמש הרופא רוברטס בארתולו באלקטרודות מחט כדי להעביר זרמים חשמליים ישירות לקרום המוח החשוף שלה, במטרה לבחון כיצד גירוי מוחי משפיע על תפקודים מוטוריים בגוף האדם.
קריירה מוקדמת ושירות צבאי
בארתולו, שנולד בשנת 1831 בניו וינדזור, מרילנד, למד במכללת קלוורט (Calvert College) וסיים תואר ראשון בשנת 1848, לפני שהשלים את לימודי הרפואה שלו באוניברסיטת מרילנד, בולטימור בשנת 1852. לאחר תקופה שבה עבד במרפאות בבולטימור, התגייס לצבא ארצות הברית בשנת 1857. במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, שירת כעוזר מנתח וניהל בתי חולים צבאיים רבים ברחבי המערב, כולל פורט יוניון (Fort Union) בניו מקסיקו, בין השנים 1861 ו-1864. בתקופה זו חיבר את הספר "מדריך הוראות לגיוס ושחרור חיילים" (A Manual of Instructions for Enlisting and Discharging Soldiers), שהפך לכלי סטנדרטי לזיהוי בעיות בריאותיות בקרב מגויסים.
פרקטיקה קלינית וכהונה אקדמית
לאחר שעזב את הצבא, עבר בארתולו לסינסינטי, אוהיו. הקריירה שלו כללה עבודה במערכות רפואיות שונות, כולל פרקטיקות אלופתיות והומאופתיות, ובסופו של דבר הקים את המרפאה הפרטית הגדולה בעיר. הוא הצטרף לסגל המכללה הרפואית של אוהיו (Medical College of Ohio) בשנת 1864, שם החזיק בקתדרה למטריה מדיקה החל משנת 1869. מאוחר יותר קיבל משרה כפרופסור במכללה הרפואית ג'פרסון (Jefferson Medical College) בפילדלפיה בשנת 1879. מעבר לתפקידי ההוראה שלו, הוא כיהן כנשיא האגודה הנוירולוגית האמריקאית בשנת 1881 והצטרף לחברה הפילוסופית האמריקאית בשנת 1880.
השיטה הפיזיולוגית
בארתולו דגל בשיטה הפיזיולוגית, ששילבה מחקר ניסויי ישירות בפרקטיקה הקלינית. סטייה זו מהאמפיריציזם הטהור אפשרה לו לחקור מנגנונים ביולוגיים באמצעות מודלים של בעלי חיים, למרות התנגדות משמעותית מצד מתנגדי הניסויים בבעלי חיים. פרסומיו במהלך תקופה זו כללו את "על זרעון" (On Spermatorrhoea) בשנת 1866, "העקרונות והפרקטיקה של חיטוי" (The Principles and Practice of Disinfection) בשנת 1867, ו-"מדריך לטיפול תת-עורי" (A Manual of Hypodermic Medication) בשנת 1869. עבודות אלו סיפקו הנחיות בנושא סיבוכי מערכת הרבייה ומתן תרופות באמצעות מזרק, ובכך ביססו את תפקידו כחוקר שגישר על הפער בין מדע המעבדה הבסיסי לטיפול ליד מיטת החולה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מחקר נוירולוגי וביקורת אתית
מחקרו על עוררות מוחית ביקש למקם תפקודים מוטוריים באמצעות אלקטרודות, תוך שאיבת השראה מעבודתו של דייוויד פריר (David Ferrier) על בעלי חיים שאינם פרימטים. בשנת 1874 פרסם את "חקירות ניסוייות על תפקודי המוח האנושי" (Experimental investigations into the functions of the human brain), המתעד את גירוי מוחה של מרי רפרטי. בעקבות ההליך, סבלה המטופלת מהתקף אפילפטי קשה ומתה. הניסוי עורר ביקורת חריפה מצד האיגוד הרפואי האמריקאי בשל חששות אתיים הנוגעים לפלישה למוח. למרות המחלוקת, עבודתו נותרה משפיעה על התפתחות הנוירולוגיה וחקר תפקודי המוח.
עובדות מהירות
- לידה: 1831, ניו וינדזור, מרילנד - פטירה: 1904, פילדלפיה, פנסילבניה - השכלה: מכללת קלוורט, אוניברסיטת מרילנד - ספר בולט: "מדריך לטיפול תת-עורי" (1869) - תפקיד מקצועי: נשיא, האגודה הנוירולוגית האמריקאית (1881) - משרות אקדמיות: המכללה הרפואית של אוהיו, המכללה הרפואית ג'פרסון
שאלות נפוצות של קוראים
### מה היו הביקורות העיקריות על מחקרו של בארתולו?
מבקרים ערערו על השימוש שלו בנבדקים אנושיים, ספציפית במרי רפרטי, עבור גירוי חשמלי ניסויי ועל הסתמכותו על ניסויים בבעלי חיים.
### מה הייתה החשיבות של ניסוי רפרטי בשנת 1874?
הניסוי סיפק נתונים תצפיתיים מוקדמים על האופן שבו זרם חשמלי המופעל על קליפת המוח האנושית משפיע על תפקוד מוטורי, אם כי המטופלת מתה זמן קצר לאחר מכן.