התערוכה "Mostra di Caravaggio e dei Caravaggeschi" שנערכה בשנת 1951 בארמון המלכותי במילאנו שימשה כתערוכה מכרעת, שהציגה את מחקרו הקפדני של רוברטו לונגי (Roberto Longhi). לונגי, שנולד באלבה בשנת 1890, הקדיש את חייו המקצועיים לניתוח התפתחות הציור באמצעות מחקר ארכיוני נרחב ותצפית ישירה על יצירות מופת אבודות ברחבי אירופה.
הכשרה אקדמית וכתבים מוקדמים
לונגי למד באוניברסיטת טורינו תחת פייטרו טוסקה (Pietro Toesca) ומאוחר יותר תחת אדולפו ונטורי (Adolfo Venturi) ברומא. בשנת 1914 מינה אותו ונטורי לעורך ביקורות הספרים של כתב העת L'Arte. בין השנים 1912 ו-1917 תרם לונגי מאמרים רבים לכתבי העת L'Arte ו-La Voce, תוך התמקדות באמנים כגון אורציו ג'נטילסקי (Orazio Gentileschi), מתיה פרטי (Mattia Preti) ואורציו בורגיאני (Orazio Borgianni). הקריירה האקדמית שלו עברה להוראה פורמלית בשנת 1935 כאשר קיבל משרת פרופסור באוניברסיטת בולוניה, ולאחריה משרה באוניברסיטת פירנצה.
התמחות בקאראווג'ו ובפיירו דלה פרנצ'סקה
חקר קאראווג'ו (Caravaggio) תפס חלק משמעותי מהקריירה של לונגי, והוביל ליצירות כמו Quesiti caravaggeschi (1928–34) ו-Ultimi studi caravaggeschi (1943). הוא הפיק מונוגרפיה על האמן בשנת 1968. במקביל, המונוגרפיה שלו משנת 1928 על פיירו דלה פרנצ'סקה (Piero della Francesca) הגדירה את הצייר כדמות המובילה של הקוואטרוצ'נטו. לונגי טען כי דלה פרנצ'סקה השפיע השפעה מכרעת על התפתחות הציור הוונציאני, מסקנה שהפכה את המחקר לקלאסיקה בתחום.
מחקר, אוצרות ועריכת כתבי עת
לונגי ערך סיור גדול (Grand Tour) באירופה בין השנים 1920 ו-1922 כדי לצפות ביצירות ממקור ראשון, דבר שהוביל לגילוי מספר פריטים אבודים, כולל לוחות מתוך מזבח של ג'וטו (Giotto). הוא אצר תערוכות שכללו את Mostra della pittura bolognese del Trecento בשנת 1948, I pittori della realtà in Lombardia בשנת 1953 ו-Arte lombarda dai Visconti agli Sforza בשנת 1958. בשנת 1950 ייסד יחד עם אשתו, לוצ'יה לופרסטי (Lucia Lopresti), שכתבה יצירות תחת השם אנה באנטי (Anna Banti), את כתב העת Paragone.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת וקרן רוברטו לונגי
עם מותו בפירנצה ב-3 ביוני 1970, הקים לונגי את Fondazione di Studi di Storia dell’Arte Roberto Longhi (קרן רוברטו לונגי לחקר תולדות האמנות). הוא הוריש את אוסף האמנות הנרחב שלו, את ספרייתו האישית ואת ארכיוניו הצילומיים לקרן כדי לתמוך במחקר אקדמי. אשתו הורישה מאוחר יותר את מגוריהם, וילה איל טאסו (Villa Il Tasso), לארגון. לונגי קבור בבית הקברות האוונגלי אלי אלורי (Cimitero Evangelico agli Allori). כהוקרה על תרומתו, הוא קיבל את תואר אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית בשנת 1969.
עובדות מהירות
- נולד: 1890, אלבה, איטליה - נפטר: 3 ביוני 1970, פירנצה, איטליה - השכלה: אוניברסיטת טורינו - מעסיקים: אוניברסיטת בולוניה, אוניברסיטת פירנצה - פרסום בולט: Officina ferrarese (1934) - פרסים: אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית - מקום קבורה: Cimitero Evangelico agli Allori - חברויות: Accademia Nazionale dei Lincei, Accademia della Crusca
שאלות נפוצות של קוראים
### עם אילו מוסדות היה מזוהה רוברטו לונגי?
הוא היה חבר ב-Accademia Nazionale dei Lincei, ב-Accademia della Crusca וב-Koninklijke Vlaamse Academie van België voor Wetenschappen en Kunsten.
### מהי מטרתה של קרן רוברטו לונגי?
הקרן מקדמת מחקרי תולדות האמנות על ידי הענקת מענקים לחוקרים לביצוע מחקר בפירנצה תוך שימוש באוסף ובספרייה שהוריש לונגי.