פרס נובל לכימיה לשנת 1965 הוענק לרוברט ברנס וודוורד (Robert Burns Woodward) על הישגיו באמנות הסינתזה האורגנית. מעבר לתאריו האקדמיים, הוא הוביל את השימוש בספקטרוסקופיית אולטרה-סגול לקביעת מבנים מולקולריים, ובכך הפך את הכימיה מדיסציפלינה של עבודה ידנית סיזיפית לתחום המונחה על ידי עקרונות פיזיקליים רציונליים וניתנים לחיזוי.
התפתחות אקדמית מוקדמת
וודוורד, שנולד בבוסטון בשנת 1917, הפגין עניין מוקדם בכימיה במהלך שנות בית הספר היסודי ובעת לימודיו בתיכון קווינסי (Quincy High School). עוד לפני סיום לימודיו בתיכון, הוא השלים את רוב הניסויים המתוארים בספרו של לודוויג גטרמן (Ludwig Gattermann) על כימיה אורגנית ניסויית. הוא החל ללמוד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (Massachusetts Institute of Technology) בשנת 1933, קיבל תואר ראשון במדעים בשנת 1936 וסיים את הדוקטורט שנה אחת בלבד לאחר מכן בהנחייתם של ג'יימס פלאק נוריס (James Flack Norris) ואברי אדריאן מורטון (Avery Adrian Morton).
תרומות לסינתזה
וודוורד הצטרף לאוניברסיטת הרווארד (Harvard University) בשנת 1937, שם נותר לאורך כל תקופת עבודתו המקצועית. תחילת דרכו התאפיינה בפיתוח כללים לפרשנות נתונים מספקטרוסקופיית אולטרה-סגול, מה שחולל מהפכה בפיענוח מבני. בשנת 1944, הוא וויליאם פון אגרס דורינג (William von Eggers Doering) סינתזו בהצלחה כינין (quinine), אלקלואיד נוגד מלריה. אף שהשיטה לא הייתה מעשית לייצור תעשייתי, היא שימשה כהוכחת היתכנות מכוננת לכך שניתן לסנתז מוצרים טבעיים מורכבים באמצעות תכנון רציונלי ושיטתי במקום בשיטת ניסוי וטעייה.
עידן וודוורד
במהלך סוף שנות ה-40 ואילך, הוביל וודוורד את הסינתזה של חומרים רבים, בהם כולסטרול, קורטיזון, סטריכנין, חומצה ליסרגית, רסרפין, כלורופיל, צפלוספורין וכולכיצין. הוא שם דגש משמעותי על סטריאוכימיה, תוך הקפדה על כך שמסלולי הסינתזה שלו יתחשבו בתצורות התלת-ממדיות המדויקות של המולקולות. עבודתו המאוחרת כללה שיתופי פעולה משמעותיים עם רולד הופמן (Roald Hoffmann) על המנגנונים התאורטיים של תגובות כימיות, וכן מחקר משותף עם אלברט אשנמוזר (Albert Eschenmoser).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוקרה והכרה מקצועית
במהלך כהונתו בהרווארד, ובמיוחד כפרופסור למדעים ע"ש דונר, זכה וודוורד להכרה בינלאומית רחבה. פרסיו כוללים את מדליית ויליאם ה. ניקולס, פרס האגודה האמריקנית לכימיה (ACS) ליצירתיות בכימיה אורגנית סינתטית, מדליית דייווי, המדליה הלאומית למדעים, מדליית לבואזייה, פרס ההישג המדעי של איגוד הרפואה האמריקאי (AMA) ומדליית קופלי. הוא היה חבר בגופים מדעיים רבים, בהם החברה המלכותית, האקדמיה הלאומית למדעים, החברה הפילוסופית האמריקאית והאקדמיה הגרמנית למדעים לאופולדינה.
עובדות מהירות
- נולד: 1917, בוסטון - נפטר: 1979, קיימברידג' - השכלה: תיכון קווינסי, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס - פרס נובל לכימיה: 1965 - מעסיק עיקרי: אוניברסיטת הרווארד - אתר קבורה: בית הקברות מאונט אובורן
שאלות נפוצות
### מה הייתה תרומתו המדעית העיקרית של וודוורד?
הוא ביסס את הסינתזה האורגנית כמדע רציונלי על ידי הדגמה שניתן ליצור מוצרים טבעיים מורכבים באמצעות עקרונות הניתנים לחיזוי של כימיה אורגנית פיזיקלית.
### כיצד הוא שינה את חקר המבנים המולקולריים?
הוא הוביל את השימוש בטכניקות מכשיריות כגון ספקטרוסקופיית אולטרה-סגול, ספקטרוסקופיית אינפרה-אדום ותהודה מגנטית גרעינית, ובכך החליף שיטות כימיות מסורתיות שדרשו זמן רב.