הריקוד הרוסי של המלחים, עיבוד מלא חיים לשיר העם יאבלוצ'קו, נותר קטע מבוקש להדרנים בתזמורות ברחבי העולם. יצירה זו החלה כקטע מתוך "הפרג האדום" (The Red Poppy), בלט שהולחן על ידי ריינהולד גליאר (Reinhold Glière) וזכה להכרה כהפקה הסובייטית הראשונה שעסקה בנושא מהפכני, ובכך ביססה את מעמדו כמלחין פורה בתקופה של שינויים מוסדיים עמוקים.
חינוך מוקדם וקריירה
נולד בקייב בשנת 1875 לארנסט מוריץ גליאר, יצרן כלי נשיפה, וליוספה קורצ'אק. הוא למד תחילה נגינה בכינור לפני שהחל את לימודיו בקונסרבטוריון של מוסקבה ב-1894. תחת הדרכתם של מורים כגון סרגיי טאנייב ומיכאיל איפוליטוב-איבנוב, הוא פיתח סגנון הלחנה שגישר בין השפעות רוסיות מסורתיות לבין תזמור מודרני. הוא סיים את לימודיו ב-1900 עם מדליית זהב והחל ללמד בבית הספר למוזיקה של גנסין. בשנת 1905 למד ניצוח בברלין, שם פגש דמויות כמו סרגיי קוסביצקי.
הנהגה אקדמית ופדגוגיה
בשנת 1913 חזר גליאר לקייב כדי להצטרף לסגל בית הספר למוזיקה, שקיבל לאחר מכן מעמד של קונסרבטוריון. כמנהלו, הוא הדריך מלחינים כגון לבקו רבוצקי ובוריס ליאטושינסקי. בעקבות מהפכת אוקטובר, עבר בשנת 1920 לקונסרבטוריון של מוסקבה, שם החזיק בתפקיד ארוך שנים עד שנת 1941. בין תלמידיו במוסקבה היו ארם חאצ'טוריאן וסרגיי פרוקופייב, שאת האחרון הדריך באופן פרטי כבר משנת 1902.
תרומות סימפוניות ואופראיות
הסימפוניה השלישית שלו, הידועה בשם "איליה מורומץ", מהווה דוגמה לכתיבה הסימפונית רחבת ההיקף שלו, המאופיינת בקווי מלודיה ליריים נרחבים ותזמור בסגנון וגנרי. היצירה, שבוצעה לראשונה ב-1912, זיכתה אותו בפרס גלינקה. מעבר לסימפוניות, גליאר עסק במחקר אתנוגרפי באזרבייג'ן, שהוביל ליצירת האופרה "שך-סנם", אשר שילבה מנגינות עממיות במסורת האופראית הלאומית. יצירותיו המאוחרות כללו את האופרה "ליילי ומג'נון" ואת הבלט-פנטומימה "קומיקאים", המשקפים את התמקדותו המתמשכת במוזיקה תיאטרלית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תארים ומורשת
המדינה הסובייטית הכירה בתרומותיו באמצעות פרסים רבים, בהם התואר "אמן העם של ברית המועצות" בשנת 1938 ועיטור לנין. הוא אף זכה בפרסי סטלין מרובים עבור יצירות כמו הקונצ'רטו לקול ולתזמורת ו"הפרש הנחושת". גליאר כיהן כיושב ראש הוועדה המארגנת של איגוד המלחינים הסובייטי מ-1938 ועד 1948. הוא הלך לעולמו במוסקבה בשנת 1956 ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'י.
עובדות מהירות
- לידה: 1875, קייב - פטירה: 1956, מוסקבה - השכלה: קונסרבטוריון מוסקבה (1894-1900) - עיסוקים עיקריים: מלחין, מנצח, מורה למוזיקה - בלט בולט: "הפרג האדום" - סימפוניה בולטת: סימפוניה מס' 3 - פרסים: אמן העם של ברית המועצות, פרס סטלין - מקום קבורה: בית העלמין נובודוויצ'י
שאלות נפוצות של קוראים
### מהי היצירה המבוצעת ביותר של ריינהולד גליאר?
הריקוד הרוסי של המלחים, וריאציה על שיר העם יאבלוצ'קו מתוך הבלט "הפרג האדום", היא יצירתו היחידה המבוצעת בתדירות הגבוהה ביותר.
### אילו מלחינים בולטים למדו אצל גליאר?
תלמידיו כללו את סרגיי פרוקופייב, ארם חאצ'טוריאן, בוריס ליאטושינסקי ולבקו רבוצקי.