ריינהרד גנזל
ריינהרד גנזל (Reinhard Genzel, נולד ב-24 במרץ 1952) הוא אסטרופיזיקאי גרמני, מנהל שותף במכון מקס פלנק לפיזיקה חוץ-ארצית, פרופסור באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן (LMU Munich) ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2020 "על גילוי עצם קומפקטי סופר-מסיבי במרכז הגלקסיה שלנו", פרס אותו חלק עם אנדריאה גז ורוג'ר פנרוז. בראיון שנערך בשנת 2021 עבור האוניברסיטה הפדרלית של פארה (Federal University of Pará) בברזיל, גנזל נזכר במסעו כפיזיקאי; בהשפעת אביו, לודוויג גנזל (Ludwig Genzel); בחוויותיו בעבודה עם צ'ארלס ה' טאונס; ועוד.
חיים וקריירה
גנזל נולד בבאד הומבורג, גרמניה, בנם של אווה-מריה גנזל ולודוויג גנזל, פרופסור לפיזיקה של מצב מוצק (1922–2003). הוא למד פיזיקה באוניברסיטת פרייבורג ובאוניברסיטת בון, וסיים ב-1978 דוקטורט ברדיו-אסטרונומיה, אותו הכין במכון מקס פלנק לרדיו-אסטרונומיה. לאחר מכן עבד במרכז לאסטרופיזיקה | הרווארד וסמית'סוניאן בקיימברידג', מסצ'וסטס. הוא היה עמית מילר (Miller Fellow) מ-1980 עד 1982, וכן פרופסור חבר ולבסוף פרופסור מן המניין במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי החל מ-1981. בשנת 1986 עזב את ברקלי כדי להפוך למנהל במכון מקס פלנק לפיזיקה חוץ-ארצית בגרכינג ולחבר מדעי בחברת מקס פלנק (Max-Planck-Gesellschaft). באותה תקופה הוא גם הרצה באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן, שם הוא משמש כפרופסור כבוד מאז 1988. בין השנים 1999–2016 הוא החזיק גם במינוי חלקי משותף כפרופסור מן המניין באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. פעילויות נוספות כוללות חברות בוועדת הבחירה של פרס שו (Shaw Prize) באסטרונומיה.
עבודה
ריינהרד גנזל חוקר אסטרונומיה בתחומי האינפרה-אדום ותת-מילימטר. הוא והקבוצה שלו פעילים בפיתוח מכשור קרקעי וחללי לאסטרונומיה. הם השתמשו בכלים אלו כדי לעקוב אחר תנועות הכוכבים במרכז שביל החלב, סביב קשת A (Sagittarius A), והראו שהם מקיפים עצם מסיבי מאוד, הידוע כיום כחור שחור. גנזל פעיל גם במחקרים על היווצרות ואבולוציה של גלקסיות.
ביולי 2018, ריינהרד גנזל ועמיתיו דיווחו כי הכוכב S2 המקיף את קשת A תועד במהירות של 7,650 ק"מ לשנייה, או 2.55% ממהירות האור, לקראת ההגעה לפריצנטר (הנקודה הקרובה ביותר) במאי 2018, במרחק של כ-120 יחידות אסטרונומיות ≈ 1400 רדיוסי שוורצשילד מקשת A. תצפית זו אפשרה להם לבחון את ההסחה לאדום שחזתה תורת היחסות הכללית במהירויות יחסותיות, ובכך נמצא אישור נוסף לתאוריה.
פרסים
- Studienstiftung des deutschen Volkes, 1973–1975
- מדליית אוטו האן, אגודת מקס פלנק, 1980
- פרס הנשיא לחוקרים צעירים, הקרן הלאומית למדע, 1984
- פרס ניוטון לסי פירס, האגודה האסטרונומית האמריקנית, 1986
- פרס גוטפריד וילהלם לייבניץ, האגודה הגרמנית למחקר, 1990
- מדליית דה ווקולר, אוניברסיטת טקסס, 2000
- פרס ז'ול ז'נסן, החברה האסטרונומית הצרפתית, 2000
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →- מדליית שטרן-גרלך לפיזיקה ניסויית, האגודה הגרמנית לפיזיקה, 2003
- פרס בלזן לאסטרונומיית אינפרה-אדום, 2003
- מדליית קרל שוורצשילד, האגודה האסטרונומית הגרמנית, 2011
- פרס קראפורד, האקדמיה המלכותית השוודית למדעים, 2012
- פרס טיכו ברהה, האגודה האסטרונומית האירופית, 2012
- פרס הארווי, הטכניון, ישראל, 2014
- מדליית הרשל, החברה המלכותית לאסטרונומיה, 2014
- מסדר מקסימיליאן הבווארי למדע ולאמנות, 2021
- דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת גרנובל אלפ, 2023
- מדליית הרקטור, אוניברסיטת צ'ילה, 2025
חברות באגודות מדעיות
- עמית האגודה האמריקנית לפיזיקה, 1985
- חבר חוץ באקדמיה הצרפתית למדעים (Institut de France), 1998
- חבר חוץ באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, 2000
- חבר באקדמיה הגרמנית למדעים לאופולדינה, 2002
- חבר בכיר באקדמיה הבווארית למדעים, 2003
- חבר באקדמיה המלכותית למדעים מדויקים, פיזיקליים וטבעיים של ספרד, 2010
- חבר חוץ באקדמיה המלכותית הספרדית למדעים, 2011
- חבר חוץ בחברה המלכותית של לונדון, 2012
- חבר באקדמיה האפיפיורית למדעים, 2020