ריס וית'רספון: טרייסי פליק קנתה את האולפן
אלכסנדר פיין ליהק אותה ב-1999 כטרייסי פליק, תלמידת תיכון מצטיינת שהסרט מתייחס לשאפתנות שלה כאל מערכת מזג אוויר – בלתי פוסקת, מעט מפחידה, בלתי אפשרי להתווכח איתה. במשך עשרים שנה השתמשו בהופעה הזו נגדה כקיצור דרך. ואז, ב-2021, החברה שהקימה כדי לעשות סרטים וטלוויזיה על נשים נמכרה ל-Candle Media המגובה על ידי בלקסטון תמורת סכום מדווח של 900 מיליון דולר, ופורבס הכתיר אותה כשחקנית בעלת השכר הגבוה ביותר בעולם. איפשהו שם הבדיחה הפסיקה להיות בדיחה.
נאשוויל
לורה ג'ין ריס וית'רספון נולדה ב-22 במרץ 1976 בבית החולים סאות'רן בפטיסט בניו אורלינס. אביה היה רופא עם דרגת קצונה צבאית – המשפחה חיה במערב גרמניה לפני שהשתקעה בנאשוויל – ואמה, בטי, החזיקה בדוקטורט בסיעוד ילדים ולימדה בוונדרבילט. היא דגמנה לפרסומות טלוויזיה של חנות פרחים בגיל שבע, מה שהוביל לשיעורי משחק, וזכתה ביריד הכישרונות של עשר המדינות בגיל אחת-עשרה. היא למדה באקדמיית הרדינג ואז בבית הספר לבנות בלבד הרפת' הול, שם הייתה מעודדת, וקראה ספרות אנגלית בסטנפורד במשך שנה לפני שעזבה כדי לשחק. הטענה המשפחתית על מוצא מג'ון וית'רספון, חותם על הכרזת העצמאות, מעולם לא אומתה על ידי גנאלוגים.
האיש בירח
הופעת הבכורה שלה, בגיל חמש-עשרה, הייתה ב"האיש בירח" (1991) של רוברט מוליגן, והביקורת של רוג'ר איברט מכילה את המשפט שעוקב אחריה עדיין: "הנשיקה הראשונה שלה היא אחת הסצנות הקטנות המושלמות ביותר שראיתי אי פעם בסרט". היא אז עשתה משהו יוצא דופן עבור נערה תמימה ומבטיחה והפכה למוזרה. "פריוואי" (1996), עיבוד מודרני ומזעזע לכיפה אדומה, זיכה אותה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים המשטרתי של קוניאק. "פלזנטוויל" (1998) הביא פרס הוליווד צעיר. עד שהגיעה "בחירות" (Election) היא כבר ביססה את העובדה שהמתיקות הייתה כלי ולא מזג.
טרייסי פליק ואל וודס
"בחירות" (1999) הביא מועמדויות לגלובוס הזהב ופרס אינדפנדנט ספיריט ופרסי השחקנית הטובה ביותר מהאגודה הלאומית של מבקרי הקולנוע ואגודת מבקרי הקולנוע המקוונים; פיין העיר על קנה המידה של הכישרון הקומי שלה. "משחקי פיתוי", באותה שנה, הציב אותה מול ריאן פיליפה, לו נישאה ביוני ההוא. ואז "לא רק בלונדינית" (2001) הכניס 96 מיליון דולר בארה"ב וארגן מחדש את הקריירה שלה סביב דמות אחת: אל וודס, בלונדינית מאחוות נשים שכולם מזלזלים בה, כולל הקהל. איברט כתב שוית'רספון "הפיחה חיים בחומר הזה ללא מאמץ עם שמש ושנינות מהירה". העיתונות כינתה אותה מג ראיין החדשה. "אין כמו בבית" (2002) הכניס מעל 127 מיליון דולר, סרט ההמשך שילם לה 15 מיליון דולר, ומ-2002 עד 2010 היא הייתה השחקנית בעלת השכר הגבוה ביותר בתעשייה בעקביות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הולך בדרכו
כדי לגלם את ג'ון קרטר קאש מול חואקין פיניקס היא בילתה שישה חודשים באימון קולי עם המאמן רוג'ר לאב ושרה בשידור חי בסרט. הוא זכה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר יחד עם גלובוס הזהב, הבאפט"א ופרס גילדת שחקני המסך. הוא גם סיים שלב. הגירושין שלה הושלמו ב-2007, והיא תיארה את השנים שבאו לאחר מכן כדשדוש; "מים לפילים" (2011) היה ההצלחה המסחרית האמיתית היחידה של התקופה. הסרטים לא השתפרו, והיא הגיעה למסקנה שהסיבה אינה היא.
התיקון
האבחנה שלה הייתה שהמחסור נמצא במעלה הזרם, במה שנרכש ופותח. ב-2012 היא מיזגה את חברת Type A Films שלה – שנקראה, כפי שהבהירה, על שם טיפולוגיית האישיות שקראה עליה בגיל שבע ולא על שם כינוי כלשהו – עם Make Movies של ברונה פאנדראה כדי ליצור את Pacific Standard, ולקחה שליטה מלאה ב-2016. שתי ההפקות הראשונות של החברה היו "נעלמת" ו"הולכת רחוק", שתיהן מ-2014. "הולכת רחוק", שהפיקה וכיכבה בו כשרל סטרייד, הביא לה מועמדות שנייה לפרס האוסקר ואת המחמאה המעניינת ביותר בקריירה שלה, ממייקל פיליפס: "וית'רספון עושה את הכי פחות משחק בקריירה שלה, וזה עובד".
הלו סאנשיין
Pacific Standard הפכה ל-Hello Sunshine, ו-Hello Sunshine הפכה למכונה. "שקרים קטנים גדולים" (2017–19), שהופק בשיתוף עם ניקול קידמן, זכה בפרס האמי לסדרה מוגבלת מצטיינת; "תוכנית הבוקר" השיקה את Apple TV+ ב-2019; "שרפות קטנות בכל מקום" ו"דייזי ג'ונס והסיקס" באו בעקבותיהם. מתחת ישב מועדון הספרים של ריס, שהוקם באינסטגרם ב-2017, שמתפקד בו-זמנית כמחקר שוק, ערוץ שיווק וצינור אופציות: הבחירה שלה בספטמבר 2018 ב"שירת סרטני הנהר" קדמה לסרט של Hello Sunshine עצמה מ-2022. היא גם השיקה את מותג הקמעונאות בעל הנימה הדרומית Draper James ב-2015, שנקרא על שם סביה דורותיאה דרייפר וויליאם ג'יימס וית'רספון, ופרסמה את "וויסקי בספל תה" ב-2018 ורומן שנכתב בשיתוף עם הרלן קובן ב-2025. באוקטובר 2017 חשפה כי הותקפה מינית בגיל שש-עשרה על ידי במאי, וב-2018 היא הייתה בין כ-300 דמויות בתעשייה שהקימו את Time's Up.
מדוע ריס מכונה גאונה
המקרה הוא מבני ולא אמנותי, והוא חזק. וית'רספון זיהתה, מוקדם ומדויק יותר מכל אחד אחר כמעט, שהמחסור בתפקידים טובים לנשים הוא בעיית היצע הממוקמת בשלב הרכישה – ואז הלכה וקנתה את ההיצע. המנגנון שבנתה הוא חדשני באמת: מועדון ספרים עם מיליוני חברים שאומר לה מה נשים כבר קוראות, מזין חברת הפקה שבבעלותה זכויות העיבוד, מזין צינור סטרימינג שבו היא יכולה ללהק את עצמה ואת עמיתיה. "שירת סרטני הנהר" הוא הוכחת הקונספט, והמכירה ב-900 מיליון דולר היא המחיר שהשוק נתן לו. הסינמטק האמריקאי, שכיבד אותה ב-2015, כינה אותה "דוגמה מושלמת לשחקנית שפורחת בעולמנו היום". פורבס הציב אותה מאז בין מאה הנשים החזקות בעולם, וב-2021 דירג אותה כשחקנית בעלת השכר הגבוה ביותר בחיים, עם הון מוערך של 440 מיליון דולר עד 2023.
טיעון הנגד הוא שזו חריפות עסקית, לא המצאה אמנותית, ושהיא כשחקנית עובדת בטווח צר. טרייסי פליק, אל וודס, מדלן מקנזי ואלכס לוי הם קרובי משפחה מזוהים – שבירים, מוכנים מדי, מחמשים קסם – והביקורת הטובה ביותר על הקריירה הבוגרת שלה משבחת אותה על משחק פחות. היא גם התחילה עם יתרונות אמיתיים: משפחה ממעמד מקצועי, סטנפורד, ועשור של משכורות ברמה הגבוהה ביותר איתן יכלה להוון חברה. וה-900 מיליון דולר שיקפו את שיא בועת תוכן הסטרימינג באותה מידה ששיקפו את שיקול דעתה. פסק הדין הכנה הוא שהיא שחקנית קומית טובה מאוד ותעשיינית מהשורה הראשונה, ושהדבר השני הוא הכישרון הנדיר יותר.
מורשת
כל שחקנית שמנהלת כיום חברת הפקה ומותג לייף סטייל סמוך הולכת בדרך שוית'רספון מיפתה. היא הפכה את התלונה שכל שחקנית משמיעה על התפקידים הזמינים לשרשרת אספקה מתפקדת, והיא עשתה זאת תוך שהיא ממשיכה להוביל את התוכניות שהיא הפיקה. אל וודס הייתה בדיחה על אישה שאף אחד לא לקח ברצינות עד הרגע שבו הגישה את התיק. וית'רספון בילתה עשרים וחמש שנים בהגשת תיקים בשקט.