היצירות "הסיאסטה" (La siesta) ו"הרחצה" (El baño) נותרו העדות הבולטת ביותר לתפקידו של פרילידיאנו פואירדון (Prilidiano Pueyrredón) כאמן הראשון בבואנוס איירס שיצר ציורי עירום. כדמות רב-גונית, הוא איזן בין התחומים הטכניים של הנדסה ואדריכלות לבין קריירה פורייה בציור פורטרטים ונופים רומנטיים שתפסו את הזהות הלאומית המתהווה של ארגנטינה במאה ה-19.
חינוך מוקדם והשפעה אירופית
נולד בשנת 1823 בבואנוס איירס, פרילידיאנו פואירדון היה בנם של חואן מרטין דה פואירדון (Juan Martín de Pueyrredón), המנהל העליון לשעבר של הפרובינציות המאוחדות של ריו דה לה פלטה, ושל מריה קליקסטה טייצ'ה אי קביידס (María Calixta Tellechea y Caviedes). הוא למד ב"קולגיו דה לה אינדפנדנסיה" (Colegio de la Independencia) לפני שמשפחתו עברה לאירופה בשנת 1835. בתקופה זו הוא חילק את זמנו בין פריז לקדיס, שם ניהל אביו עסק לייבוא עורות. חיכוכים פוליטיים בין צרפת לארגנטינה חייבו מעבר לריו דה ז'ניירו, שם האווירה הליברלית המקומית עודדה את התפתחותו האמנותית. בסופו של דבר הוא חזר לפריז כדי ללמוד לימודים רשמיים בהנדסה ב"אקול פוליטכניק" (École polytechnique).
פורטרטים ושערורייה ציבורית
בעקבות חזרת משפחתו לבואנוס איירס בשנת 1849 בשל בריאותו הלקויה של אביו, פואירדון ביסס את מעמדו בקרב האליטה המקומית למרות שמועות בנות הזמן על התנהלותו האישית. הוא הבטיח את מעמדו על ידי ציור פורטרטים של דמויות בולטות, כולל מנואליטה (Manuelita), בתו של הקאודיו חואן מנואל דה רוסאס (Juan Manuel de Rosas), בשנת 1851. מעבר לפורטרטים, הוא קרא תיגר על מוסכמות חברתיות באמצעות יצירת רישומי העירום הראשונים בעיר. סכסוך אישי עם בת דודתו והמושא הרומנטי שלו, מגדלנה קוסטה (Magdalena Costa), הוביל לחזרה קצרה לקדיס, שם הביא לעולם את בתו היחידה לפני שחזר להתיישב לצמיתות בבואנוס איירס בשנת 1854.
תרומות אדריכליות ועבודות ציבוריות
עם חזרתו הסופית לארגנטינה, פואירדון יישם את מומחיותו ההנדסית בתשתיות של עיר שהלכה ונפרדה מהקונפדרציה הארגנטינאית. הפורטפוליו האדריכלי שלו כלל את שחזור קפלת רקולטה (Recoleta), שינויים בפירמידה של פלאסה דה מאיו (Plaza de Mayo) ועבודה על הקאסה רוסאדה (Casa Rosada). הוא פעל כמתכנן ערים בפרויקטים כגון פלאסה דה לה ויקטוריה (Plaza de la Victoria), גשר בשכונת באראקס (Barracas), ועיצוב אחוזת אוליבוס (Olivos), שהפכה מאוחר יותר למעון הרשמי של נשיא ארגנטינה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →רומנטיקה והפמפס
העשורים האחרונים לחייו של פואירדון סימנו את התקופה המשמעותית ביותר ביצירתו האמנותית, עם 233 עבודות ששרדו משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-19. הוא החיל רגישות רומנטית על חקר הגאוצ'ו ונופי הפמפס (Pampas). תיאוריו הכפריים הבולטים כוללים את "Un alto en el campo" משנת 1861, "Capataz y peón de campo" משנת 1864, והיצירות מ-1865 "Lavanderas del Bajo Belgrano" ו-"Recorriendo la estancia". הוא נפטר בשנת 1870 באחוזת משפחתו בסן איסידרו ונקבר בבית הקברות רקולטה.
עובדות מהירות
- נולד: 1823, בואנוס איירס - נפטר: 1870, בואנוס איירס - השכלה: אקול פוליטכניק (École polytechnique) - מקצועות: אדריכל, מהנדס, צייר - זרם: רומנטיקה - מקום קבורה: בית הקברות רקולטה
שאלות נפוצות של קוראים
### אילו נושאים צייר פרילידיאנו פואירדון בתדירות הגבוהה ביותר?
למעלה ממחצית מיצירותיו ששרדו מתקופתו הפוריה ביותר היו פורטרטים בהזמנה, לצד תיאורי נוף של הפמפס ודמות הגאוצ'ו.
### האם הייתה לו השפעה על האדריכלות של בואנוס איירס?
כן, הוא עבד על פרויקטים ציבוריים מרכזיים, כולל שחזור קפלת רקולטה, הפלאסה דה לה ויקטוריה, ועיצוב האחוזה באוליבוס המשמשת כמעון הנשיאותי.