קאזה פנוגליו-לה פלר (Casa Fenoglio-La Fleur) נותרה דוגמה מרכזית לסגנון הליברטי האיטלקי, ומהווה עדות לקריירה העיצובית הפורייה של פייטרו פנוגליו (Pietro Fenoglio). הוא פעל בעיקר בטורינו בתקופה של צמיחה כלכלית מהירה, והתאים כישורים הנדסיים טכניים כדי להכניס מוטיבים פרחוניים ומסגרות בטון מתקדמות לתוך המרקם של האדריכלות למגורים ולתעשייה בצפון איטליה.
קריירה מוקדמת והכשרה
פייטרו פנוגליו נולד בטורינו ב-1865 ולמד הנדסה אזרחית בבית הספר המלכותי ליישומים עבור מהנדסים בטורינו (Regia Scuola di Applicazione per gli Ingegneri di Torino), שכיום נקרא הפוליטכניון של טורינו. תחת הדרכתו של קרלו צ'פי (Carlo Ceppi), הוא סיים את לימודיו בשנת 1886. לפני שהקים משרד משלו, הוא צבר ניסיון מקצועי בעבודה עבור הפירמה בריידה, בוז'ו וריינד (Brayda, Boggio and Reyend). פרויקטים עצמאיים ראשוניים שלו במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 השתמשו באסתטיקה של תחיית הגותיקה ששאבה רבות ממסורות פיאמונטזיות היסטוריות.
חלוציות בסגנון הליברטי
בתפנית המאה, פנוגליו הופיע כדמות המרכזית של תנועת האר-נובו האיטלקית, המכונה לעיתים קרובות סגנון ליברטי (Stile Liberty). בעודו עובד מסטודיו הממוקם ברחוב ויה XX ספטמבר 60 (60 Via XX Settembre), הוא ביצע יותר משלוש מאות תכנונים עבור וילות ובנייני דירות בתוך שלוש עשרה שנים. סגנונו המובהק התאפיין בפלטות צבעים פסטליות, פירוט מורכב של ברזל וזכוכית, ועיטורים גיאומטריים מעגליים. עבודות מגורים בולטות מתקופה זו כוללות את וילנו ראבי (Villino Raby) משנת 1901, וילה סקוט (Villa Scott) משנת 1902, ומעונו הפרטי, קאזה פנוגליו-לה פלר.
פרויקטים תעשייתיים ותכנון עירוני
פנוגליו יישם את הרקע הטכני שלו על הזמנות תעשייתיות, ותכנן מבנים כגון בורסקאות פיוריו (Conceria Fiorio), מפעל הרכב אופיצ'ינה דיאטו (Officine Diatto), ומבשלת הבירה בוזיו וקאראץ' (Bosio & Caratsch). הוא גם ניהל את בניית כפר לאומן (Leumann Village) בקולניו, שכלל מגורים, בית ספר וכנסיית סנטה אליזבטה (Santa Elisabetta). מעבר לעיצוב, הוא כיהן כחבר מועצת עיר בטורינו ותרם ליוזמות התכנון העירוני של 1908.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מנהיגות פיננסית
במהלך תחילת המאה ה-20, פנוגליו עבר לדרגים העליונים של המגזרים הפיננסיים והתעשייתיים האיטלקיים. הוא מילא תפקידי הנהגה באימפרסה פורצ'דו (Impresa Porcheddu) ובחברה האנונימית לצמנט של מונפראטו (Società Anonima Cementi del Monferrato). בשנת 1912, הוא הצטרף למועצת המנהלים של הבנק המסחרי האיטלקי (Banca Commerciale Italiana). בעקבות התפטרותו של אוטו ג'ואל (Otto Joel) ב-1915, הפך פנוגליו למנהל כללי, ובהמשך פיקח על הפיתוח של מטה הבנק ברומא.
עובדות מהירות
- נולד: 1865, טורינו - נפטר: 1927, קוריו - אזרחות: ממלכת איטליה - השכלה: הפוליטכניון של טורינו - עבודה בולטת: קאזה פנוגליו-לה פלר - תקופת פעילות: סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
שאלות שקוראים שואלים
### מהו סגנון הליברטי?
זהו הווריאנט האיטלקי של האר-נובו, שקרוי על שם בית הכל-בו הבריטי ליברטי ושות' (Liberty & Company), שהיה ספק מרכזי של אמנויות דקורטיביות באותה תקופה.
### האם פנוגליו תכנן בניינים מחוץ לטורינו?
כן, הפרויקטים שלו כללו את הווילה של מאניו מאני (Magno Magni) בקאנצו, ליד קומו, ופיתוחים תעשייתיים באזור מונפראטו.