פיליפ לנארד (Philipp Lenard) קיבל את פרס נובל לפיזיקה לשנת 1905 על מחקריו הניסיוניים בנושא קרניים קתודיות, אשר שינו באופן יסודי את ההבנה המדעית של מבנה האטום. על ידי פיתוח שיטה להוצאת קרניים אלו משפופרות ואקום דרך חלונות מתכתיים דקים, הוא אפשר מדידה מדויקת והוכיח כי אטומים מורכבים ברובם מחלל ריק.
קריירה מוקדמת ומסלול אקדמי
לנארד, שנולד ב-1862 בברטיסלאבה (Bratislava), למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטת היידלברג, שם עבד תחת רוברט בונזן (Robert Bunsen) וגאורג הרמן קווינקה (Georg Hermann Quincke). לאחר שקיבל את הדוקטורט שלו ב-1886, שימש כמדגים בבודפשט לפני שהפך לעוזרו של היינריך הרץ (Heinrich Hertz) באוניברסיטת בון ב-1892. המסלול האקדמי שלו כלל משרות באוניברסיטת ורוצלב (Wrocław), באוניברסיטת RWTH אאכן ובאוניברסיטת קיל, לפני שחזר להיידלברג ב-1907, שם נשאר עד פרישתו בשנת 1931.
מחקר קרניים קתודיות
מחקרו של לנארד השתמש ברדידי מתכת דקים, שכונו לימים 'חלונות לנארד', כדי לאפשר את חקר הקרניים הקתודיות מחוץ לשפופרות המפונות שבהן נוצרו. ממצאיו בנוגע לבליעת קרניים אלו ביחס לצפיפות החומר סייעו לקבוע כי קרניים קתודיות מורכבות מחלקיקים אנרגטיים בעלי מטען שלילי. עבודה זו סיפקה תובנות מוקדמות על טבעם של אלקטרונים ואטומים, אם כי המודל הספציפי שלו ל'דינמידים' – חלקיקים ניטרליים חשמלית המורכבים מאלקטרון וממטען חיובי שווה – הוחלף בסופו של דבר.
האפקט הפוטואלקטרי וקונפליקט תיאורטי
במחקריו על האפקט הפוטואלקטרי, הבחין לנארד כי האנרגיה של אלקטרונים שנפלטים תלויה בתדירות האור ולא בעוצמתו. בעוד שהנתונים הניסיוניים שלו היו מדויקים, הוא נכשל בקישור ישיר בין אנרגיית האור לאנרגיית האלקטרון, קשר שהובהר מאוחר יותר על ידי אלברט איינשטיין (Albert Einstein). הדבר הוביל לחיכוך מקצועי עז; לנארד הפך למבקר קולני של פיזיקה תיאורטית ושל תורת היחסות, תוך שהוא מנהל סכסוך מר עם וילהלם רנטגן (Wilhelm Röntgen), שלטענתו שימש רק כ'מיילד' לגילוי קרני ה-X.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חיים מאוחרים ומורשת
במהלך שנות ה-20 והתקופה הנאצית, הפך לנארד לתומך בולט ב'פיזיקה גרמנית' (Deutsche Physik), תוך דחיית תרומות של מדענים יהודים ומיקוד ביקורתו בעבודתו של אלברט איינשטיין. הוא נותר חבר בגופים מדעיים רבים, כולל האקדמיה הפרוסית למדעים והאקדמיה ההונגרית למדעים. הוא מת בשנת 1947 במסלהאוזן (Messelhausen), כשהוא מותיר אחריו מורשת המסומנת הן בהישגים ניסיוניים משמעותיים בפיזיקה של אלקטרונים והן בהזדהות פוליטית קיצונית.
עובדות מהירות
- נולד: 1862, ברטיסלאבה - נפטר: 1947, מסלהאוזן - פרס נובל לפיזיקה: 1905 - מדליית פרנקלין: 1932 - מדליית מטאוצ'י: 1896 - מדליית רמפורד: 1896 - אזרחות: הונגריה, גרמניה
שאלות נפוצות של קוראים
### מה היו חלונות לנארד?
אלו היו חלונות מתכתיים קטנים בשפופרות זכוכית שאפשרו לקרניים קתודיות לעבור לתא חיצוני לצורך מחקר.
### מדוע הוענק לנארד פרס נובל?
הוא קיבל את פרס נובל לפיזיקה לשנת 1905 על עבודתו בנושא קרניים קתודיות.