פטר וילהלם לונד
פטר וילהלם לונד (Peter Wilhelm Lund; 14 ביוני 1801 – 25 במאי 1880) היה פליאונטולוג, זואולוג וארכאולוג דני. הוא בילה את רוב חייו בעבודה ובמגורים בברזיל. הוא נחשב לאבי הפליאונטולוגיה כמו גם לאבי הארכאולוגיה הברזילאית.
לונד היה הראשון לתאר עשרות מינים של מגה-פאונה מתקופת הפליסטוקן, כולל חתול השנחרב סמילודון פופולטור (Smilodon populator). הוא גם ביצע את התגלית פורצת הדרך באותה עת, כי בני אדם התקיימו במקביל למיני בעלי חיים שנכחדו מזמן, דבר שייתכן שגרם לו להפסיק את עבודתו המדעית. האוספים המקיפים שלו נמצאים כיום במוזיאון הטבע הדני בקופנהגן.
חיים מוקדמים וחינוך
פטר וילהלם לונד נולד למשפחה אמידה בקופנהגן. הוא הראה עניין מוקדם במדעי הטבע ועבד לקראת קריירה ברפואה, אך בעקבות מות אביו, תשוקתו להיסטוריה של הטבע הניעה אותו לבחור בלימודים אלו באוניברסיטת קופנהגן. כסטודנט, הוא כתב שתי עבודות דוקטורט שזכו בפרסים. אחת מהן, שפורסמה בגרמנית, זיכתה אותו בהכרה בינלאומית.
טיול ראשון לברזיל וחזרה לאירופה
בשל מחלת השחפת שהחמירה, הוא נסע לברזיל ב-1825 ובילה את שלוש השנים וחצי הבאות באיסוף דגימות של צמחים, ציפורים וחרקים באזור סביב ריו דה ז'ניירו, ובכתיבה על נמלים, חלזונות וציפורים באזור.
כשחזר לאירופה ב-1829, הוא השיג תואר דוקטור באוניברסיטת קיל, נסע לאיטליה ומאוחר יותר השתקע בפריז, שם הושפע מז'ורז' קיווייה (Georges Cuvier), פרופסור לאנטומיה השוואתית במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע והטבעוני והזואולוג המשפיע ביותר באותה עת.
בחיבורו "Discours sur les révolutions de la surface du globe" (1825), קיווייה הציע תיאוריה כי הכחדת מינים נגרמה על ידי אסונות טבע באזורים מסוימים בעולם. כאשר זה קורה, פאונה מאזורים אחרים נודדת כדי לאכלס את האזור הנטוש כעת. זה נודע כקטסטרופיזם או כתיאוריה הקטסטרופלית, וזה הפך למוטו של הקריירה המדעית של לונד.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חזרה לברזיל ופנייה לפליאונטולוגיה
בשנת 1832 חזר לונד לברזיל, ולא חזר עוד לאירופה. הוא בילה את השנתיים הראשונות באיסוף בעיקר דגימות בוטניות במחוזות ריו דה ז'ניירו וסאו פאולו. צ'ארלס דרווין עבר גם הוא בריו ב-1832, אך לא ידוע אם שני הטבעונים נפגשו.
בשנת 1835, לונד נסע פנימה דרך מחוז מינאס ז'ראיס, ובלאגואה, אזור המאופיין בגיאולוגיה קרסטית ייחודית, גילה מספר מערות מלאות בעצמות מאובנות של מיני מגה-פאונה נכחדים מתקופת הקרח. הוא התיישב בסופו של דבר בעיירה הקטנה לאגואה סנטה, והקדיש את שמונה השנים הבאות לחפירה, איסוף, סיווג ומחקר של יותר מ-20,000 עצמות של מינים נכחדים, כולל מסטודונים ועצלני קרקע. איתו היה הצייר הנורווגי פטר אנדראס ברנדט (Peter Andreas Brandt) שסייע לו לאורך כל עבודתו כמאייר. הוא נעזר גם על ידי הבוטנאי הדני אאוגן ורמינג (Eugen Warming) מ-1839 עד 1859.
לונד היה הראשון לתאר עשרות מינים, ביניהם חתול השנחרב סמילודון פופולטור. המחקר שלו התקיים בעיקר באזור לאגואה סנטה, העשיר במערות ותצורות קרסט וכיום מהווה את החלק הצפוני של אזור בלו הוריזונטה רבתי. הוא היה גם אחד הראשונים לזהות, להעריך ולתעד ציורי סלע ומערות פרהיסטוריים בדרום אמריקה.
ואז ב-1843, לונד ביצע תגלית יוצאת דופן. במהלך בצורת קשה, הוא גילה, עמוק בתוך מערה מוצפת, גולגולות ועצמות מאובנות של 30 בני אדם. פרטים אלו נמצאו בין שרידי מינים שנכחדו מזמן, מה שהוביל אותו להבין שבני אדם ובעלי חיים פרהיסטוריים התקיימו במקביל, דבר שהיה בניגוד חזיתי לתיאוריה הקטסטרופלית של קיווייה.
פרישה מוקדמת וחיים מאוחרים
רק שנה לאחר ממצאיו פורצי הדרך של שרידים אנושיים, לונד הפסיק לפתע את העבודה במערות, בטענה למחסור במשאבים למימון החפירות. לאחר מכן תרם את האוסף העצום שלו למלך ולעם דנמרק. בטענה למצב בריאותי שברירי, הוא החליט להישאר בלאגואה סנטה, ולא לחזור לעולם לאירופה. בעוד שלונד אולי התייחס רע לממצאים שלו עצמו, דרווין אימץ אותם בהתלהבות.
35 השנים הבאות עברו בהחלפת מכתבים עם אוצרי האוספים שלו בקופנהגן, כמו גם בקבלת ביקורים של טבעונים אירופאים צעירים. המחקר המלא של האוספים שלו, E Museo Lundii, פורסם רק ב-1888.
בזמן שהתגורר בלאגואה סנטה, הוא אירח מספר טבעונים אירופאים, כמו הבוטנאי הדני אאוגניוס ורמינג. לונד מעולם לא התחתן ומת בלאגואה סנטה שלושה שבועות לפני שהגיע לגיל 79.
מורשת
המערה שבה עשה לונד את תגליתו של "האדם מלאגואה סנטה" מוגנת כעת על ידי פארק המדינה סומידורו (Sumidouro State Park) בשטח של 2,004 דונם, שנוצר בשנת 1980. כתב העת Lundiana נקרא על שמו, וכך גם עיירה בלאגואה סנטה. לונד נחשב ל"אבי הפליאונטולוגיה והארכאולוגיה הברזילאית." התכתובת הענפה שלו עם מדענים ומוסדות ברזילאיים עדיין לא נאספה.
מין של לטאה ברזילאית, Heterodactylus lundii, נקרא על שמו. גם סוג של צמחים פורחים ממרכז אמריקה נקרא Lundia לכבודו בשנת 1838.
אזכורים תרבותיים
- הרומן של הסופר הדני הנריק סטנגרופ (Henrik Stangerup) [Wikidata] "הדרך ללאגואה סנטה" הוא תיאור בדיוני של חייו של לונד, המתמקד בפרישתו המוקדמת והפתאומית, אשר נחשבת כמי שהונעה על ידי ספקות דתיים שנגרמו מממצאיו המדעיים.