פרווז מושרף: הגנרל שהשתלט על מדינה גרעינית
הוא השתלט על פקיסטן באמצעות טור טנקים בלילה באוקטובר 1999, בעוד מטוסו הפרטי עדיין חג מעל שדה התעופה של קראצ'י (Karachi) עם הוראות להפנותו להודו. ארבע שנים לאחר מכן הוא עמד כתף אל כתף עם ג'ורג' ווקר בוש (George W. Bush) כבעל ברית בחזית המלחמה בטרור; שש שנים לאחר מכן הוא עמד בפני הליך הדחה; ושש-עשרה שנים מאוחר יותר, בית משפט פקיסטני גזר עליו עונש מוות בגין בגידה. מעטים מראשי המדינות המודרניות עברו דרך כה ארוכה ממבצע הפיכה למורשע בבגידה מבלי לבלות יום אחד בכלא פקיסטני בשל כך.
מדלהי אל הצבא
מושרף נולד ב-11 באוגוסט 1943 בניו דלהי (New Delhi), בן אמצעי לדיפלומט, ארבע שנים לפני שהחלוקה קרעה את תת-היבשת לשניים. משפחתו נמלטה לפקיסטן ב-1947, כחלק מדור ה"מוהג'ירים" (Mohajirs) שנשאו את טראומת ההגירה אל תוך מוסדות המדינה החדשה. הוא התגייס לצבא פקיסטן בגיל שמונה-עשרה, הוכשר כקומנדו ביחידות מיוחדות, ולחם בשלוש מלחמות נגד הודו, תוך שהוא בונה מוניטין של חייל קשוח ומוכשר ולא של איש פוליטי. הוא עלה בדרגות במשך שלושה עשורים, ובשנת 1998 מינה אותו ראש הממשלה נוואז שריף (Nawaz Sharif) לרמטכ"ל, תוך שהוא עוקף גנרלים בכירים יותר מתוך אמונה שמושרף, מוהג'יר ללא בסיס פוליטי עצמאי, יהיה נאמן ללא עוררין.
קרגיל וההפיכה
החישוב הזה קרס בתוך שנה. בקיץ 1999, מושרף הורה על הסתננות צבאית חשאית מעבר לקו השליטה למחוז קרגיל (Kargil) שבקשמיר, מבצע שהושק ללא אישור אזרחי מלא שהביא את הודו ופקיסטן לסף מלחמה רביעית לפני שלחץ בינלאומי כפה נסיגה פקיסטנית. ההשפלה הרעילה את יחסיו עם שריף, ובאוקטובר 1999, כאשר ניסה שריף לפטר אותו ולמנוע ממטוסו לנחות בקראצ'י, הצבא פעל. כוחות תפסו את הטלוויזיה הממלכתית, כיתרו את מעון ראש הממשלה, ומושרף הופיע כמנהל הראשי של הפיכה ללא שפיכות דמים, ובהמשך נטל את הנשיאות ב-2001 ושיכתב את החוקה כדי לבצר את סמכויותיו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בן ברית במלחמה בטרור
שבועות ספורים לאחר פיגועי 11 בספטמבר, הפך מושרף עשורים של מדיניות פקיסטנית ויישר קו עם הקמפיין של וושינגטון נגד הטאליבן (Taliban), תוך שהוא פותח בסיסים וערוצי מודיעין פקיסטניים בפני ארצות הברית, גם כאשר לוחמי טאליבן ואנשי אל-קאעידה (al-Qaeda), כולל אוסאמה בן לאדן (Osama bin Laden), חדרו מעבר לגבול לשטח פקיסטן. זה היה מפנה מכאיב עבור הממסד הצבאי שעזר לבנות את הטאליבן, והוא עלה לו ביוקר בבית: חמושים ניסו להתנקש בחייו לפחות פעמיים בשנת 2003 באמצעות מטעני צד שכוונו לשיירה שלו, והתקוממות מקומית צמחה באזורים השבטיים ששירותי הביטחון שלו התייחסו אליהם זמן רב כנכס אסטרטגי.
ההתפרקות
עד שנת 2007 הסתירות בשלטונו של מושרף החלו להדביק אותו. הוא פיטר את נשיא בית המשפט העליון בניסיון ברור למנוע פסיקה בנוגע לזכאותו להמשיך לכהן גם כרמטכ"ל וגם כנשיא, מה שעורר תנועת עורכי דין ומחאות ענק ברחובות שפגעו קשות בסמכותו. ביולי של אותה שנה הוא הורה על מצור בן שבוע על "המסגד האדום" (Red Mosque) באיסלאמבאד (Islamabad) נגד חמושים שהפכו אותו למתחם חמוש, פשיטה שהרגה יותר ממאה בני אדם והלהיטה עוד יותר את הרגשות הקיצוניים. לאחר מכן הוא הטיל מצב חירום בנובמבר, השעה את החוקה וטיהר את הרשות השופטת כליל. כאשר ראש הממשלה לשעבר בנזיר בהוטו (Benazir Bhutto) נרצחה בעצרת בחירות בדצמבר 2007, החשד נפל בחלקו על אלמנטים במנגנון הביטחון שמושרף פיקד עליו, אם כי חקירת האו"ם הטילה את האחריות העיקרית על חמושי טאליבן פקיסטניים תוך ביקורת על כישלון ממשלתו להגן עליה. נוכח הליך הדחה ודאי כמעט, הוא התפטר מהנשיאות באוגוסט 2008 ובסופו של דבר יצא לדובאי.
גלות, משפט וגזר דין מוות
פקיסטן אינה נדיבה כלפי דיקטטורים לשעבר שמאבדים את מגניהם, וחזרתו של מושרף כדי להתמודד בבחירות של 2013 עוררה חשבון נפש משפטי נדיר בהיסטוריה של המדינה. הוא הואשם בבגידה בשל מצב החירום של 2007, בשל רצח בהוטו ובשל מבצע המסגד האדום. בדצמבר 2019 הרשיע אותו בית דין מיוחד בבגידה חמורה וגזר עליו עונש מוות שלא בפניו, גזר הדין הראשון מסוגו אי פעם שניתן לשליט צבאי פקיסטני; בית המשפט הגבוה בלאהור (Lahore) ביטל מאוחר יותר את פסק הדין מסיבות פרוצדורליות. מושרף מעולם לא חזר מדובאי כדי לבחון את התוצאה הזו. לאחר שאובחן כסובל מעמילואידוזיס (amyloidosis), מחלה הגורמת לחלבונים לא תקינים להצטבר באיברים, הוא נפטר שם ב-5 בפברואר 2023, בגיל שבעים ותשע.
מדוע פרווז מכונה גאון
הוא אינו כזה, במובן הרגיל של המילה. שום דבר בתיעוד אינו זוקף לזכותו של מושרף סוג של מקוריות אינטלקטואלית, תובנה מדעית או חזון אמנותי שהמילה בדרך כלל מצביעה עליהם. מה שהיה לו זו אינטליגנציה טקטית מסוג צר וקשוח יותר: היכולת לקרוא חדר של גנרלים, לתזמן תפיסת שלטון בצורה כה מדויקת עד שלא עלתה בחיי אדם, ולהפוך את כל המערך האסטרטגי של מדינתו בתוך שבועות מ-11 בספטמבר מבלי לאבד את השליטה על הצבא שבנה מדיניות הפוכה במשך עשור. מעריציו, בעיקר בתוך הצבא הפקיסטני ובין גורמים מערביים שעבדו איתו לאחר 2001, שיבחו אותו כמפעיל ממולח ונחוש שהבין כוח טוב יותר מהאזרחים שהחליף. אך הטיעון הכנה נגדו חזק לפחות כמו הטיעון בעדו: מבצע קרגיל היה טעות אסטרטגית שכמעט עוררה מלחמה גרעינית, התמרונים החוקתיים שלו ערערו את הרשות השופטת שנשבע לקיים, ובית משפט שבחן את התיעוד מצא עילה להרשיע אותו בבגידה. איזו פיקחות שלא הראה ברכישת כוח ובהגנה עליו, הוא הראה מעט יחסית בשימוש בו לבניית מוסדות בני קיימא, והמדינה שהותיר אחריו הייתה מקוטבת יותר, אלימה יותר וחשדנית יותר כלפי צבאה מזו שירש.
מורשת
פקיסטן של מושרף נזכרת פחות בזכות הישג יחיד כלשהו ויותר בשל עוצמת הסתירות שבה: מודרניסט שצנזר את העיתונות, גנרל חילוני שהעצים שליחי ג'יהאד, מבצע הפיכה שביצע ליברליזציה קצרה של התקשורת ואז חנק אותה תחת שלטון חירום. הוא נותר ראש המדינה הפקיסטני היחיד שהורשע רשמית בבגידה, פסק דין שבוטל מאוחר יותר אך מעולם לא נמחק מהדרך שבה הוא נזכר בבית.