ניימאר: ה-10 המוכשר והשנוי במחלוקת ביותר של ברזיל
ב-27 ביולי 2011, במשחק של סנטוס (Santos) נגד פלמנגו (Flamengo), ניימאר השתלט על הכדור סמוך לקצה הרחבה ופרץ דרך ההגנה בסדרת נגיעות שנראו מאולתרות אפילו בסטנדרטים שלו. סנטוס הפסידה במשחק 5–4. השער זכה בכל זאת בפרס פושקאש של פיפ"א. זהו סיכום הוגן לקריירה שבה הרגע האישי והתוצאה הקבוצתית כמעט לא הלכו יד ביד — ושל שחקן שסיים כמלך השערים של ברזיל בכל הזמנים מבלי ליישב את הוויכוח על רמת כישרונו.
וילה בלמירו והילד שנשאר
ניימאר דה סילבה סנטוס ז'וניור (Neymar da Silva Santos Júnior) נולד ב-5 בפברואר 1992 במוגי דאס קרוזס (Mogi das Cruzes), במדינת סאו פאולו. אביו, ניימאר סנטוס האב, היה כדורגלן מקצועני לשעבר שהפך ליועץ ולמנהל של בנו ומעולם לא באמת הפסיק להיות כזה. "אבא שלי לצידי מאז שהייתי קטן," אמר ניימאר. "הוא דואג לעניינים, לכספים שלי ולמשפחה שלי." המשפחה עברה לסאו ויסנטה ב-2003 ואז לסנטוס, וקנתה את ביתה הראשון ליד אצטדיון וילה בלמירו ברגע שהקריירה שלו כנער החלה להניב פירות. בגיל חמש-עשרה הוא הרוויח עשרת אלפים ריאל בחודש; שנה לאחר מכן, מאה עשרים וחמישה אלף.
הוא שיחק בפורטוגזה סנטיסטה (Portuguesa Santista) מ-1999 לפני שהצטרף לאקדמיה של סנטוס ב-2003, והוא מייחס לפוטסאל ולכדורגל רחוב את הטכניקה ומהירות המחשבה שאפשרו לו לפעול בחללים ששחקנים אחרים אינם יכולים לנצל. בגיל ארבע-עשרה הוא טס לספרד למבחנים בריאל מדריד; אביו התעקש שיישאר בברזיל. זו אחת מההחלטות ההוריות המשמעותיות ביותר בכדורגל המודרני.
שנות פושקאש
הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בסנטוס ב-7 במרץ 2009, בגיל שבע-עשרה, כמחליף בניצחון 2–1 על אואסטה (Oeste). עד 2010 היו לו 42 שערים ב-60 משחקים, כולל חמישה בתבוסה 8–1 של גוארני (Guarani), והוא היה מלך השערים של הגביע הברזילאי עם אחד-עשר שערים בעונה בה סנטוס זכתה בו. ב-2011 הוא כבש שש פעמים בגביע ליברטדורס ופתח את מסכת השערים בגומלין הגמר נגד פניארול (Peñarol), כשהוא נבחר למצטיין המשחק וסנטוס זכתה בתואר יבשתי ראשון מאז עידן פלה (Pelé) ב-1963. הוא נבחר לכדורגלן השנה באמריקה הדרומית ב-2011 — בפער שיא — ושוב ב-2012, אז כבש 43 שערים ב-47 משחקים. בפברואר 2013 הציב אותו המגזין טיים (Time) על שערו תחת הכותרת "פלה הבא". הוא כבר דחה הצעות מווסטהאם ומצ'לסי; סוכנו, ואגנר ריביירו, היה בוטה לגבי הסיבה שבגללה יעזוב בסופו של דבר: "הסיכויים שיעשה זאת בזמן שהוא משחק בברזיל הם אפסיים."
ברצלונה וה-MSN
ברצלונה החתימה אותו בקיץ 2013 על חוזה לחמש שנים. דמי ההעברה דווחו בתחילה כ-57.1 מיליון אירו ומאוחר יותר תוקנו ל-86.2 מיליון, כש-40 מיליון הועברו להוריו; הפער עורר חקירת מס והתפטרות של נשיא המועדון סנדרו רוסיי (Sandro Rosell) בינואר 2014. על המגרש התמורה הייתה מיידית. לצד ליונל מסי (Lionel Messi) ולואיס סוארס (Luis Suárez) הוא יצר את השלישייה המכונה MSN, שכבשה 122 שערים בעונת 2014–15 — שיא ספרדי לשלישייה התקפית — ואז 131 בעונה שלאחר מכן. הוא כבש שלושה שערים לאורך חצי הגמר מול באיירן מינכן והשער השלישי בגמר ליגת האלופות ב-2015, ניצחון 3–1 על יובנטוס בברלין, מה שהשלים טרבל.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הלילה המפואר ביותר שלו הגיע ב-8 במרץ 2017, כשברצלונה מחקה פיגור 4–0 מהמשחק הראשון נגד פריז סן-ז'רמן וניצחה 6–1. ניימאר כבש בעיטה חופשית ופנדל ובישל את שער הניצחון לסרג'י רוברטו (Sergi Roberto) בדקה ה-95. הוא עזב את ברצלונה עם 105 שערים ו-76 בישולים ב-186 הופעות, לאחר שכבש בשלושה גמרי גביע המלך רצופים — השחקן הראשון שעשה זאת מאז פרנץ פושקאש (Ferenc Puskás).
האיש של 222 מיליון האירו
ב-3 באוגוסט 2017 הפעילו נציגיו את סעיף השחרור שלו בסך 222 מיליון אירו, מה שהפך אותו לכדורגלן היקר בהיסטוריה בפער שעדיין עומד כקטגוריה בפני עצמה. פריז האירה את מגדל אייפל בצבעי המועדון; שמונים וחמישה מיליון ברזילאים צפו בהצגתו. הוא היה מעולה כשהיה כשיר — שער ובישול בהופעת הבכורה, ארבעה שערים ושני בישולים בניצחון 8–1 על דיז'ון בינואר 2018, שער במספרת בתוספת הזמן בחזרתו מקהל עוין ב-2019, והכוח המניע של פריז סן-ז'רמן בדרך לגמר ליגת האלופות הראשון שלה ב-2020. ארסן ונגר (Arsène Wenger) כינה אותו באותה שנה "השחקן הטוב בעולם כרגע". פפ גווארדיולה (Pep Guardiola), ב-2021, היה חד יותר: "אני בטוח שאם הוא היה נשאר בברצלונה, ברצלונה הייתה זוכה בעוד שתיים או שלוש ליגות אלופות."
אך הכשירות הפכה לנושא חוזר. שבר בעצם המסרק החמישית בפברואר 2018 סיים את עונתו הראשונה; פציעות בקרסול, בירך ובמפשעה הוציאו אותו שוב ושוב מהשלבים המכריעים שאליהם נקנה כדי לנצח. פריז סן-ז'רמן הפסידה בגמר 2020 בתוצאה 1–0 לבאיירן מינכן. הוא עבר לאל-הילאל בערב הסעודית ב-2023, ובינואר 2025 חזר הביתה לסנטוס, כשהוא לוקח את החולצה מספר 10 ואת סרט הקפטן.
ברזיל ושיאו של פלה
הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בברזיל בגיל שמונה-עשרה. הוא זכה בגביע הקונפדרציות ב-2013 ובכדור הזהב שלו, נבחר לנבחרת החלומות של מונדיאל 2014 ולקח את נעל הארד, הוביל את ברזיל כקפטן למדליית זהב אולימפית ראשונה בכדורגל גברים ב-2016, והיה אחד משני השחקנים הטובים ביותר בקופה אמריקה 2021. ב-2023 הוא עבר את שיא הכיבושים הלאומי של פלה בן ה-52 שנים. הוא מלך השערים של ברזיל בכל הזמנים עם 79 שערים ב-128 משחקים, מלך הבישולים שלה בכל הזמנים עם 33, והשחקן השני במספר ההופעות אחרי קאפו (Cafu). כשנשאל לאחרונה איך הוא רוצה שייזכרו אותו, הוא לא נראה מוטרד: "אני חושב שהמורשת שלי בכדורגל כבר נוצרה."
מדוע ניימאר מכונה גאון
הטיעון נשען על אלתור תחת לחץ. הכישרון המובחן של ניימאר הוא היכולת להמציא פתרון בתוך מרחב קטן מדי עבור אחד כזה — תוצר, לפי עדותו שלו, של הפוטסאל, שבו הכדור כבד יותר, המגרש קטן יותר וחלון ההחלטות קצר יותר. מאמנו בסנטוס, מוריסי רמאליו (Muricy Ramalho), זיהה את המנגנון במדויק: "הסגנון שלו משנה את כיוון הכדור תוך כדי תנועה... ניימאר הוא בלתי צפוי." חורחה ולדאנו (Jorge Valdano) ציין שרבות מהפעולות האישיות שלו מסתיימות בשערים ממהלכים "שנראה שקורים רק איתו על המגרש." זו אינטליגנציה יצירתית ולא אסטרטגית: הוא סוליסט, לא מארגן, ומה שהוא מייצר זה מצבים שלא היו קיימים שנייה קודם לכן. העיתונאי אנדרו מארי (Andrew Murray), שצפה בו מוביל את ברצלונה דרך הפציעה של מסי בסתיו 2015, סיכם שהוא פשוט היה "השחקן הטוב בעולם" במשך חודשיים.
טיעון הנגד משמעותי ואין להקל בו ראש. הוא מעולם לא זכה בכדור הזהב, וסיים במקום השלישי ב-2015 ו-2017; פראנס פוטבול (France Football) השמיטה אותו מרשימת המועמדים ב-2019 לחלוטין לאחר שנה של פציעות וצרות מחוץ למגרש. הוא ספג ביקורת עקבית ומוצדקת על התחזויות — נפילות קלות ותיאטרליות — שעלו לו באמינות אצל שופטים ואוהדים כאחד. מזגו הניב כרטיס אדום בקלאסיקו הראשון שלו בפריז סן-ז'רמן, הרחקה מאופ"א על העלבת שופטי משחק, ומקרה מוצהר של אגרוף שכוון לצופה. והפציעות גרמו לכך שהשחקן היקר ביותר אי פעם אסף קטעי וידאו של רגעי שיא במקום לבנות שושלת. פסק הדין של רובין בריינר (Robin Bairner) מ-Goal — "השחקן השלישי בטיבו בדורו, אחרי מסי ורונאלדו" — הוא נדיב וכנראה נכון.
מורשת
הוא חזר למועדון שבו החל, לובש את המספר שלבש כנער, בחוזה קצר שאמר שיבחן כאשר גופו יגיד לו. מאחוריו 43 שערים בליגת האלופות, יותר מכל ברזילאי אחר; גביע ליברטדורס; ליגת אלופות; זהב אולימפי; ושיא כיבושים לאומי שעמד מאז 1971. ללא קשר לוויכוחים על מה שהיה יכול להיות, השיא הוא השיא.