מיכאיל סאקשווילי: מהפכן, רפורמטור, אסיר
ב-22 בנובמבר 2003, מנהיג אופוזיציה בן 35 שנשא ורד אדום בודד פרץ לאולם הפרלמנט של גאורגיה והתעמת עם הנשיא מתקופת השלטון הסובייטי שנאם נאום בבמה. בתוך יום אחד אדוארד שוורדנדזה התפטר ומיכאיל סאקשווילי היה בדרכו לנשיאות עם 96 אחוז מהקולות. עשרים שנה לאחר מכן, אותו איש ישב בתא כלא גאורגי לאחר שביתת רעב של חמישים יום, והורשע בעבירות שתומכיו מכנים פוליטיות. מעט קריירות פוליטיות בכלל נסיבותיהן עברו מסלול כה קיצוני בשני הכיוונים.
מטביליסי לבית הספר למשפטים של קולומביה
סאקשווילי נולד בטביליסי ב-21 בדצמבר 1967. בסוף שנות ה-20 לחייו הוא זכה במלגת אדמונד מוסקי שהביאה אותו לארצות הברית, שם קיבל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת קולומביה ועשה עבודת תואר שני נוספת באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, למד בקייב, ניו יורק, וושינגטון וצרפת בדרכו, והפך דובר שוטף של אנגלית, צרפתית, רוסית ואוקראינית. הוא התמחה במשרד עורכי דין בניו יורק, פטרסון, בלקנאפ, וב וטיילר, לפני שחברו זוראב ז'וואניה גייס אותו בחזרה לפוליטיקה הגאורגית ב-1995. הוא זכה במהירות במושב בפרלמנט, בנה מוניטין כמי שדוחף לרפורמה בבחירות ועצמאות שיפוטית, וב-2000 מונה לשר המשפטים, שם זכה לשבחים בינלאומיים על מאבקו בשחיתות במערכת הצדק הפלילי ובמערכת הכלא של גאורגיה.
אינסטינקט הרפורמה הזה הפך אותו לבלתי רצוי בממשלתו של שוורדנדזה. ב-2001, לאחר מסע מאבק בשחיתות שהתמקד בשרים בכירים לא הניב תוצאות, סאקשווילי התפטר, וטען שזה "בלתי מוסרי" להישאר בממשלה שהוא ראה כמושחתת, וייסד את תנועת האופוזיציה התנועה הלאומית המאוחדת.
המהפכה הוורודה
תנועתו של סאקשווילי טענה לניצחון בבחירות הפרלמנטריות השנויות במחלוקת בנובמבר 2003 — טענה שסקרי יציאה עצמאיים וספירות מקבילות תמכו בה — וארגנה את ההפגנות ההמוניות שהגיעו לשיאן בפריצתו לפרלמנט. שוורדנדזה התפטר למחרת. סאקשווילי התמודד ללא מתחרים בבחירות הנשיאות בינואר 2004 והושבע בגיל 36, ראש המדינה הצעיר ביותר באירופה באותה עת.
בנייה והרס של מדינת רפורמה
ממשלו דחף לסדר יום רפורמה אגרסיבי, בעיקר בהדרכה מערבית: שינוי מבנה המשטרה, שקיפור איסוף המיסים, ומאבק בשחיתות הזעירה שהגדירה את חיי גאורגיה הפוסט-סובייטית. דירוגה של גאורגיה במדד קלות העסקים של הבנק העולמי עלה, לטענת הדיווחים, מהמקום ה-122 למקום ה-18, השקעות זרות זרמו פנימה, והכלכלה גדלה בקצב של כ-9.5% בשנה בשנות השגשוג. צופים תיארו את חוגו הפנימי — כמעט כולם דוברי אנגלית, רבים מחונכים מחוץ לארצם כמו נשיאם — כמביאים סגנון ניהול "אמריקאי של עובדים עצבניים", מערבי, לממשלה שהתנהלה על רגלי הרגליים הסובייטיות עשור קודם לכן.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אבל אותה ממשלה שפירקה את השחיתות הזעירה גם ריכזה כוח. התנועה הלאומית שלו ניצחה בבחירות הפרלמנטריות במרץ 2004 והפכה לכוח הדומיננטי בפוליטיקה הגאורגית, וב-7 בנובמבר 2007, כוחות הביטחון של סאקשווילי פיזרו בכוח מפגינים אנטי-ממשלתיים בטביליסי, מה שעורר ביקורת בינלאומית חריפה והטיל ספק בהגינות בחירותו מחדש בינואר 2008.
מלחמה עם רוסיה
סאקשווילי הפך להחזרת ריבונות גאורגיה על המחוזות הפורשים הכפופים למוסקבה, אבחזיה ודרום אוסטיה, למרכז נשיאותו, בעודו דוחף בכוח לחברות בנאט"ו. לאחר שנאט"ו סימן באפריל 2008 שגאורגיה תצטרף לבסוף, המתיחות עם רוסיה הסלימה במהירות. באוגוסט 2008, סאקשווילי הורה לכוחות גאורגיה להיכנס לדרום אוסטיה; רוסיה הגיבה עם מתקפה צבאית מכריעה שהדיחה את כוחות גאורגיה משני השטחים תוך ימים ספורים, תבוסה ששינתה לצמיתות את המפה הטריטוריאלית של גאורגיה ואת המעמד הפוליטי של סאקשווילי.
עד 2009, עשרות אלפי גאורגים היו ברחובות דורשים את התפטרותו, ומרד בבסיס צבאי בגורי באפריל 2009 — שגורמים רשמיים גאורגים טענו שהוא הופעל על ידי רוסיה — הדגיש כמה שביר הפכה סמכותו כשהוא החזיק במשרה עד תום כהונתו ב-2013.
מערכת שנייה באוקראינה
במקום לפרוש, סאקשווילי חידש את עצמו מעבר לים השחור. ב-2015, נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו — מכר מתקופת האוניברסיטה — העניק לו אזרחות אוקראינית ומינה אותו למושל אודסה. השותפות התפרקה תוך שמונה עשרה חודשים בעימותים על שחיתות וקצב הרפורמה; פורושנקו פיטר אותו בנובמבר 2016. סאקשווילי הגיב בייסוד מפלגת אופוזיציה, תנועת הכוחות החדשים, מה שהוביל את פורושנקו לשלול את אזרחותו האוקראינית ב-2017. הוא נעצר וגורש לפולין לזמן קצר ב-2018 ונאסר עליו לחזור לאוקראינה עד 2021. כשוולודימיר זלנסקי נכנס לתפקיד ב-2019, הוא חידש את אזרחותו של סאקשווילי בצו, והחזיר אותו לתפקיד פוליטי בייעוץ לרפורמה, בעוד מעמדו בגאורגיה הפך לתביעה פתוחה.
חזרה, מעצר וכלא
סאקשווילי חזר לגאורגיה ב-2021 ונעצר מיד באשמות כולל ניצול סמכות, שארגוני זכויות אדם ומפלגתו מתארים כהליכי תביעה פוליטית מונעים על ידי ממשלת חלומות גאורגיה שירשה אותו. מאז הוא הורשע במספר סעיפים; עד מרץ 2025 סך עונשיו המצטברים עלו על יותר משנים עשר, לאחר הרשעה בהונאה שהוסיפה עוד תשע שנים לעונשו. הוא ערך שביתת רעב בת חמישים יום במעצר שהפחידה רופאים שעקבו אחר בריאותו, וטען להתעללות מצד צוות הכלא. בעשרים שנה למהפכה הוורודה, מאות תומכי אופוזיציה התאספו בטביליסי ודרשו את שחרורו, עם עמיתי מפלגתו שקראו למאסר "עוולה נוראית".
למה מכנים את מיכאיל גאונה
התיק לטובת גאונותו של סאקשווילי מתבסס הישג מסוים, מתועד: המרת הפגנת רחוב המונית לאחד מפרויקטי בניית המדינה האנטי-שחיתות התוקפניים ביותר בעידן הפוסט-סובייטי, שבוצע במהירות מרשימה על ידי קבוצה צעירה של טכנוקרטים מערביים משכילים שגייס והקנה סמכויות. הקפיצה בדירוג קלות העסקים של גאורגיה והביטול הכמעט מלא של שוחד יומיומי במשטרה וברישום היו תוצאות אמיתיות, מדידות, לא תעמולה — סוג של הפיכת ניהול שמעט מנהיגים פוסט-סובייטים הצליחו להשיג בנקודה כלשהי בשלושה עשורי עצמאות.
התיק נגדי מתועד באותה מידה. אותה ממשלה דיכאה בכוח מפגינים ב-2007, ניהלה בחירות שהגינותם צופים בינלאומיות הטילו בספק, והימרה בפזיזות באוגוסט 2008, מה שהוביל למלחמה שגאורגיה לא הייתה יכולה לנצח צבאית והפסידה תוך ימים. כהונתו כמושל אודסה הסתיימה במריבות ופיטורים, וההליכים נגדו בגאורגיה — לא משנה מה ערכם — עקבו את המסלול הרחב יותר של מנהיג שאינסטינקטים קונפרונטטיביים יצרו כמו אויבים כמו רפורמות יצרו מעריצים. המיומנות שלו הייתה אמיתית וספציפית: הריסה ובנייה מחדש של מוסדות במהירות. שיפוטו, במיוחד על רוסיה ועל הישרדותו הפוליטית העצמית, היה חוזר ונשנה והיה עם השלכות חמורות.
מורשת
רפורמות המהפכה הוורודה של סאקשווילי נותרו את נקודת הייחוס שגאורגים ואנליטיקאים חיצוניים עדיין משתמשים בה כדי למדוד את מוסדות המדינה, לטוב ולרע, יותר משני עשורים לאחר מכן. מאסרו הפך אותו לסמל פוליטי חי ולא לדמות היסטורית קבועה — ראש מדינה לשעבר שגורלו נתון במחלוקת באותם רחובות שבהם הוא הוביל פעם מהפכה.