מיכאיל מיכאילוביץ' גרסימוב
מיכאיל מיכאילוביץ' גרסימוב (ברוסית: Михаи́л Миха́йлович Гера́симов; 2 בספטמבר 1907 – 21 ביולי 1970) היה ארכאולוג ואנתרופולוג סובייטי שגילה את תרבות מאלטה-בורט ופיתח את הטכניקה הראשונה לפיסול פורנזי המבוסס על ממצאי אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, פליאונטולוגיה ומדע פורנזי. הוא חקר גולגולות ושחזר בדייקנות את פניהם של יותר מ-200 בני אדם, החל מהומו סאפיינס וניאנדרטלים קדומים ועד למלכים ואישים מימי הביניים, כולל הקיסר טימור לנג (טמרלן), ירוסלב החכם, איוואן האיום ופרידריך שילר.
הוא הוביל את המשלחת לפתיחת קברו של טימור, למרות שהוזהר כי הקבר מקולל.
חיים מוקדמים
גרסימוב נולד ב-1907 בסנט פטרסבורג זמן קצר לפני שאביו הרופא הוצב ביישוב ליד אירקוטסק. כילד הוא חקר את עצמותיהם של בעלי חיים פרהיסטוריים שנחשפו במהלך עבודות בנייה באזור.
גרסימוב יצר את השחזורים הראשונים שלו לאדם ניאנדרטלי ואיש ג'אווה ב-1927 (גרסימוב, עמ' 5); הם מוצגים במוזיאון באירקוטסק. גרסימוב למד לקחת גולגולת של הומינידים קדומים, ועל ידי מדידות מורכבות ומחקר אנטומי, ליצור פנים שאנשים יזהו, לעיתים כולל ההבעה הנפוצה ביותר. כפי שכתב באוטוביוגרפיה שלו, "מחפש הפנים" (1968), הוא היה מוקסם מההזדמנות "להביט בפניהם של אלו שמתו מזמן". נדרש עשור של מחקרים וניסויים כדי להתקרב לאיכות דיוקן אישי של דמויות היסטוריות (1938, גרסימוב, עמ' 7), אם כי עבודתו הציבורית הראשונה מסוג זה מתוארכת ל-1930 – פניה של מריה דוסטויבסקיה, אמו של פיודור דוסטויבסקי.
בשנת 1928 למד גרסימוב במחלקה לארכאולוגיה של אוניברסיטת אירקוטסק, שם למד אצל פרופסור ברנהרד פטרי. הוא החל לחקור אתרים מתקופת האבן בסיביר כגון מאלטה. ב-1932 עבר ללנינגרד ללימודי תואר שני. שם התנסה במספר גולגולות כדי לבדוק אם יוכל לשחזר פנים של טיפוסים גזעיים. בשנים 1937–1939 שחזר שלושה פנים מגולגולות מהאקדמיה למדעים של ברית המועצות – פפואני, קזחי וקווקזי מחבסור – וביצע שחזורים פורנזיים רבים עבור הנ.ק.ו.ד. הוא זכה לחשיפה ציבורית חשובה על ידי שחזור פניהם של ירוסלב הראשון החכם (1938) ואנדריי בוגוליובסקי (1939, תאריכים לפי גרסימוב, עמ' 185–186).
גרסימוב תיאר את שיטתו בפירוט בספר "יסודות שחזור פנים מהגולגולת" ("Основы восстановления лица по черепу"), שפורסם ב-1949, וכן בספר "שחזור פנים מהגולגולת" ("Восстановление лица по черепу"), שפורסם ב-1955.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פניהם של מלכים ומנהיגים
ביוני 1941 שלח סטלין את גרסימוב לאוזבקיסטן עם צוות ארכאולוגים כדי לפתוח את קברי טימור ובני שושלת טימור. סיפור אפוקריפי מאותה תקופה טוען כי פתיחת קברו של טימור על ידי צוות גרסימוב הובילה לפלישה הגרמנית לברית המועצות. לפי הסיפור, על מצבתו של טימור הייתה אזהרה: "כשאקום מהמתים, העולם ירעד", וכאשר הסרקופג הורם ונפתח ב-19 ביוני, כתובת נוספת בתוך הארון קראה: "כל מי שיפתח את קברי ישחרר פולש נורא ממני". שלושה ימים לאחר מכן, ב-22 ביוני, פתחה גרמניה במבצע ברברוסה. אף על פי שאנשים הקרובים לגרסימוב טוענים כי סיפור זה הוא המצאה, אגדת קללת טימור נמשכת. במהלך מלחמת העולם השנייה עבד גרסימוב בבית החולים הצבאי בטשקנט; מאות קורבנות מלחמה סיפקו לו נתונים סטטיסטיים חשובים על גולגולות אנושיות מגזעים שונים.
גרסימוב המשיך לשכלל את שיטותיו. ב-1950 קיבל את פרס ברית המועצות, והמדינה הקימה את המעבדה לשחזור פלסטי (כיום במכון לאתנולוגיה), שם המשיך במחקריו. הוא גם רכש מוניטין כגבר שקסם לנשים על ידי החמאה על צורת שפתיהן.
בשנת 1953 החליט משרד התרבות הסובייטי לפתוח את קברו של איוואן האיום (בקתדרלת המלאך מיכאל) וגרסימוב שחזר את פניו. לאחר מכן קיבל תשלום נוסף עבור העבודה. ב-1961 נסע גרסימוב לאירופה כדי לסייע לגרמנים למצוא את גולגולתו של המשורר שילר מתוך גולגולות בקבר אחים. ב-1967 נשלחה גולגולתו של איוואן סירקו לגרסימוב ליצירת דיוקן פיסולי של ההטמאן הקוזאקי האגדי.
גרסימוב מת ב-1970 והותיר אחריו ארבעה ילדים.
מורשת
שיטתו של גרסימוב התפשטה ברחבי העולם והייתה מכרעת בשחזורים של איך ייתכן שנראו הפרעונים או, באופן שנוי במחלוקת, ישו. בשנת 1991 השתמשו חוקרים רוסים בשיטות כדי להבהיר את זהות שרידי משפחת הצאר האחרון.
עבודתו של גרסימוב מוצגת ב:
- המוזיאון האנתרופולוגי של אוניברסיטת מוסקבה
- מוזיאוני גאורגיה (גולגולות ממוצא גאורגי, 1946)
- מוזיאוני אוזבקיסטן (גולגולות משושלת טימור, 1941–1942)
תרבות פופולרית
- בתרבות הפופולרית (למשל, בסרט "משמר היום"), הוצאת גופתו של טמרלן על ידי גרסימוב ב-22 ביוני 1941 מוצגת כהפרת קללה עתיקה שהובילה לפרוץ המלחמה הגרמנית-סובייטית, שנקודת המפנה שלה חפפה לקבורתו מחדש של גולגולת הכובש העתיק על ידי גרסימוב. גרסימוב הופיע גם כדמות בדיונית בשם פרופסור אנדרייב ברומן הבלשי "גורקי פארק".