מישל פייפר: שחקנית אופי בגוף של פאם פאטאל
רוג'ר איברט, כשצפה במישל פייפר (Michelle Pfeiffer) מתפתלת על פסנתר כנף בשמלה אדומה בסרט "נערי בייקר המופלאים" (The Fabulous Baker Boys), העלה בזיכרונו את ריטה הייוורת' ומרילין מונרו וחזה שהסרט "ישמש כמסמך, בעוד שנים, כאשר יתחילו להתחקות אחר הצעדים שבאמצעותם הפכה פייפר לכוכבת גדולה". הוא צדק בחלקו. היא הפכה לכוכבת גדולה. מה שהסצנה מתעדת בפועל הוא ארבעה חודשים של אימוני קול, כיוון שהיא התעקשה לשיר כל תו בעצמה.
וונס, ואז אי בודד
היא נולדה ב-29 באפריל 1958 בסנטה אנה, קליפורניה, לריצ'רד פייפר, קבלן מיזוג אוויר, ולדונה ג'ין טוורנה, עקרת בית, שניהם מדקוטה הצפונית. אחותה הצעירה דידי (Dedee) הפכה גם היא לשחקנית. היא סיימה את לימודיה בתיכון פאונטיין ואלי ב-1976, עבדה כקופאית בסופרמרקט "וונס" בזמן שלמדה בקולג' גולדן ווסט, והוכשרה לזמן קצר כסטנוגרפית בבית משפט.
הדרך פנימה הייתה דרך תחרות יופי. היא זכתה בתואר "מיס מחוז אורנג'" ב-1978 והגיעה למקום השישי בתחרות "מיס קליפורניה", מה שהשיג לה סוכן. הטלוויזיה הגיעה קודם — "אי בודד" (Fantasy Island), "CHiPs", "בית דלתא" (Delta House) — והיא לקחה שיעורים בתיאטרון בוורלי הילס אצל מילטון קאטסלאס, שלימד אותה, לדבריה, להבחין בין מה ששחקן יעשה לבין מה שדמות תעשה. המאמנת האחרת שלה, פגי פיורי, אמרה לה לגלם כמה שיותר סוגים של דמויות. היא מקפידה על ההנחיה הזו כבר ארבעים שנה.
שנתיים במדבר
"גריז 2" (Grease 2) (1982) העניק לה תפקיד ראשי ראשון בגיל עשרים ושלוש וכמעט סיים את הקריירה שלה. הסרט נכשל; הסוכן שלה הודה מאוחר יותר שהקשר אליו מנע ממנה להשיג עבודה. בריאן דה פלמה סירב לתת לה להיבחן ל"פני צלקת" (Scarface) עד שהמפיק מרטין ברגמן התעקש. בתור אלווירה הנקוק, אשת הראווה המכורה לקוקאין, היא העניקה לסרט מ-1983 את המרכז הקר שלו. ריצ'רד קורליס כתב ב"טיים" ש"רוב צוות השחקנים הגדול בסדר: מישל פייפר טובה יותר". דומיניק דאן אמר לקוראי "ואניטי פייר" שהיא "על סף כוכבות".
הריצה הגדולה
היא הגיעה לשם ב-1987, ב"המכשפות מאיסטוויק" (The Witches of Eastwick), ולאחר מכן יצאה לאחת הריצות המדהימות בקולנוע האמריקאי המודרני. "נשואה למאפיה" (Married to the Mob) (1988) הציב אותה עם פאה חומה מתולתלת ומבטא ברוקלינאי והחל שש שנים רצופות של מועמדויות לפרס גלובוס הזהב. "יחסים מסוכנים" (Dangerous Liaisons) (1988) ליהק אותה לתפקיד מאדאם דה טורבל, האישה המוסרית שהושמדה על ידי המפתה של ג'ון מלקוביץ'; האל הינסון כתב ב"וושינגטון פוסט" ש"שום דבר אינו קשה יותר לביצוע מאשר מוסר, ופייפר חכמה מספיק לא לנסות. במקום זאת, היא מגלמת אותו". זה זיכה אותה בפרס באפט"א לשחקנית המשנה הטובה ביותר ובמועמדות הראשונה שלה לאוסקר.
"נערי בייקר המופלאים" (1989) הביא לה את פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר ומועמדות שנייה לאוסקר, והוא נותר הביצוע המוערך ביותר בקריירה שלה. "בית רוסיה" (The Russia House) (1990) הביא גלובוס זהב נוסף. היא הקימה חברה משלה, Via Rosa Productions, ב-1990, ועד אז השתכרה מיליון דולר לסרט.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ב"פרנקי וג'וני" (Frankie and Johnny) (1991) היא גילמה מלצרית מול אל פצ'ינו, ליהוק שרבים חשבו לאבסורדי — היא נחשבה ליפה מדי לאישה רגילה, וקתי בייטס, שגילמה את הדמות במקור על הבמה, אמרה זאת. פייפר לקחה את התפקיד בדיוק בגלל שזה "לא היה מה שאנשים מצפים לו".
סלינה קייל
ואז "באטמן חוזר" (Batman Returns) (1992). היא החליפה את אנט בנינג, התאמנה בקיקבוקסינג ובנתה הופעה בשלוש שכבות — סלינה המתונה, הנפילה, והדבר שקם אחר כך, כשכל גרסה עדיין נראית במעומעם בתוך הבאה אחריה. בביקורת על הסרט ל"סיאטל טיימס", כתבה מוירה מקדונלד שפייפר "לא רק גונבת את הסרט — היא מחזיקה בו", וציינה כיצד הקול שלה "יורד אוקטבה עמוקה", כיצד התנועה היא בבת אחת "חיננית ומעט מגושמת", וכי "כמה מהרגעים הגדולים ביותר בסרט שלה הם כשהיא רק צופה בשקט". "פרימייר" קבע שהתחפושת מלטקס שחור היא המראה האייקוני ביותר של הדמות. זה עדיין, בהסכמה כללית, הסטנדרט המוחלט של אשת החתול על המסך.
"שדות האהבה" (Love Field) (1992), הסרט הראשון מחברת ההפקה שלה, זיכה אותה בפרס דוב הכסף בברלין ובמועמדות שלישית לאוסקר; ה"ניו יורק טיימס" ציין שהיא "שוב מוכיחה שהיא עדינה ומפתיעה כמו שהיא יפה". "עידן התמימות" (The Age of Innocence) של סקורסזה (1993) הגיע אחר כך, ואז "זאב" (Wolf) (1994) והסרט הרווחי מאוד "סיכון חכם" (Dangerous Minds) (1995).
עזיבה, וחזרה
היא סגרה את Via Rosa ב-1999 ועברה לפרישה חלקית כדי לגדל את משפחתה. היא הגיחה שוב עבור "האמת שמתחת לפני השטח" (What Lies Beneath) (2000) ועבור "הרדוף לבן" (White Oleander) (2002), שבו סטיבן הולדן שפט את הופעתה כאמנית רוצחת כ"ביצוע הקולנועי המורכב ביותר בקריירה שלה", ואז לקחה הפסקה של ארבע שנים לחלוטין.
הקאמבק ב-2007 היה כפול ומרושע: מנהלת התחנה הגזענית ולמה פון טאסל ב"היירספריי" (Hairspray), תפקיד שמצאה קשה דווקא בגלל הקנאות, והמכשפה לאמיה ב"אבק כוכבים" (Stardust), שאותה כינה הולדן "מכשפה מרושעת וטעימה כפי שהסרטים מעולם לא המציאו". חזרה שנייה, גדולה יותר, הגיעה ב-2017 — "איפה קיירה?" (Where Is Kyra?), שהרולינג סטון כינה ההופעה של הקריירה שלה; רות' מיידוף במיני-סדרה של HBO "אשף השקרים" (The Wizard of Lies), שהביאה מועמדות לאמי; "אמא!" (Mother!) של ארונופסקי; ו"רצח באוריינט אקספרס". היא הצטרפה לסרטי מארוול כג'אנט ואן דיין החל מ-2018, קיבלה מועמדות לגלובוס הזהב על "יציאה צרפתית" (French Exit) (2020), וגילמה את בטי פורד ב"הגברת הראשונה" (The First Lady) (2022).
מדוע מישל נחשבת לגאונה
הביטוי של המבקר עבורה — שחקנית אופי בגוף של פאם פאטאל — הוא הדבר המדויק ביותר שמישהו אמר עליה, והוא מזהה את הכישרון האמיתי. המתנה של פייפר אינה מגוון במובן הרגיל של מבטאים ופאות, אם כי יש לה כאלה. זו היכולת שלה להשתמש בפנים שלה כחומר גלם ולא כנכס: להפוך את היופי לעובדה לגבי הדמות שהדמות צריכה לחיות איתה, ולפעמים להסתיר אותו לחלוטין. ההופעה כ"אשת החתול" עובדת כי הזוהר משמש כנשק שהדמות ממציאה בזמן אמת. טורבל עובדת כי המוסר משוחק כמצב פיזי ולא כמצב רוח.
האנשים שמשתמשים במילה רציניים. פולין קייל כינתה אותה מועדפת עליה. בריאן ד. ג'ונסון טען ב-2009 שאם היו לה אותן הזדמנויות, היא הייתה יכולה להיות מוערכת כמו מריל סטריפ. "הוליווד ריפורטר" ציין שהיא "לעיתים רחוקות מדי מדורגת בין הטובות ביותר בדורה", וצ'ארלס טיילור כתב ב-2016 שאף שחקן בעשור שקדם לו לא התחרה ברב-גוניות שלה.
יש לומר את טיעוני הנגד בבירור. אין לה הכשרה רשמית והיא הודתה שהרגישה כמתחזה בגלל זה. היא פרשנית, לא יוצרת; בפעם האחת שבה הקימה חברת הפקה, היא סגרה אותה אחרי תשע שנים. היא לקחה הפסקה של ארבע שנים בשיא כוחה, והסלקטיביות שלה אומרת שגוף העבודות שלה דל יותר מזה של בני דורה. וחלק גדול מהמוניטין שלה כמי שמוערכת בחסר נשען על מבקרים שבילו עשרים שנה בכתיבה על עצמות הלחיים שלה — עוול, אך גם תזכורת לכך שהטיעון בעדה נשען על ויכוח ולא על מדף של פסלונים. יש לה שלוש מועמדויות לאוסקר ואפס זכיות באוסקר.
מורשת
היא הייתה אחד הפנים המגדירים של שנות ה-80 וה-90, הופיעה על השער של גיליון "האנשים היפים ביותר" הראשון של מגזין "פיפל" (People) ב-1990 ועוד חמש פעמים באותו עשור, וקיבלה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד ב-2007 וטקס הטבעת ידיים בתיאטרון הסיני של גראומן באפריל 2025. היא נישאה לדייוויד א. קלי ב-1993, אימצה בת במרץ באותה שנה וילדה בן ב-1994, והפכה לסבתא ב-2024. ב-2019 היא השיקה את Henry Rose, קו הניחוחות הראשון שקיבל אישור Cradle to Cradle Certified וגם EWG Verified. שחקני קריקט אוסטרליים, מסיבות של צירוף מקרים פונטי בלבד, עדיין קוראים להישג של חמישה וויקטים "מישל".