מישל פלאטיני: המלך שנפל מגדולתו
במשך תשעה-עשר ימים בקיץ 1984, על אדמת מולדתם, כבש שחקן אחד תשעה מתוך ארבעה-עשר השערים של צרפת וגרר נבחרת שמעולם לא זכתה בתואר משמעותי לעבר זכייתה הראשונה. זהו נותר השיא לטורניר אליפות אירופה יחיד, ואיש לא התקרב אליו מאז. שלושה עשורים לאחר מכן ישב אותו אדם באולם בית משפט שוויצרי בבלינצונה (Bellinzona), כשהוא מגן על עצמו מפני אישומים במרמה כלפי הספורט שפעם עיטר. שתי העובדות שייכות לאותה ביוגרפיה, ואף אחת מהן אינה מבטלת את רעותה.
ארץ הברזל
הוא נולד ב-21 ביוני 1955 בז'ף (Jœuf), עיירת פלדה קטנה בלורן, לאלדו ואנה פלאטיני, משפחה ממוצא איטלקי באזור שנבנה על כבשנים. אביו אלדו היה כדורגלן מקצועני שעבד מאוחר יותר כמנהל בננסי (AS Nancy), מה שאומר שהילד גדל בתוך המקצוע ולא חלם עליו מבחוץ. לקרבה הזו הייתה חשיבות. פלאטיני מעולם לא היה הילד המהיר או החזק ביותר על המגרש שדרך עליו, והוא ידע זאת מוקדם. מה שהיה לו במקום זאת היה אבא שיכול היה להסביר מדוע מסירה הגיעה באיחור, וקבוצת עמודי שער שאיתם יכול היה להתאמן עד שהכדור עשה את מה שציווה עליו.
הוא נישא לכריסטל ביגוני (Christèle Bigoni) ב-21 בדצמבר 1977. נולדו להם שני ילדים: לורן, יליד 1979, שהפך לעורך דין ספורט, ומארין, ילידת 1980, שהפכה לשחקנית.
ננסי, סנט אטיין וההתמחות הארוכה
פלאטיני ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה במדי ננסי ב-3 במאי 1973 ונשאר במועדון עד 1979, כשהוא זוכה בגביע הצרפתי ב-1978. ננסי הייתה קבוצה פרובינציאלית, ופלאטיני העביר את תחילת שנות העשרים שלו כשחקן טוב מאוד בליגה שאירופה לא צפתה בה הרבה. המעבר לסנט אטיין (Saint-Étienne) ב-1979 העלה את הרף: הוא זכה באליפות צרפת ב-1981 והגיע לשני גמר גביע נוספים, ב-1981 וב-1982, אך המועדון שקע לאי-סדר פיננסי סביבו.
עד שעזב את צרפת ב-1982 הוא היה בן עשרים ושבע, גיל שבו כדורגלנים רבים נמצאים כבר בנסיגה. מה שבא לאחר מכן היה הקריירה המאוחרת הפורה ביותר שתועדה במשחק האירופי.
יובנטוס ושלושת כדורי הזהב
ביובנטוס (Juventus), ירש פלאטיני את חולצה מספר 10 ומיד לאחר מכן את היבשת. בין 1982 ל-1987 הוא זכה בשני תוארי סרייה א', ב-1983-84 וב-1985-86, בגביע האיטלקי ב-1982-83, בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1983-84, בסופר קאפ האירופי ב-1984, בגביע אירופה לאלופות ב-1984-85 ובגביע הביניבשתי ב-1985. הוא סיים כמלך השערים של הסרייה א' במשך שלוש עונות רצופות, מ-1982-83 ועד 1984-85, הישג יוצא דופן לקשר בליגה המאורגנת הגנתית ביותר על פני כדור הארץ.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ההכרה האישית תאמה זאת. הוא זכה בכדור הזהב (Ballon d'Or) ב-1983, 1984 ו-1985 – שלוש שנים ברציפות, הישג שרק קומץ שחקנים הצליחו להשיג אי פעם. האיטלקים כינו אותו "Le Roi", המלך. המוניטין שלו נשען על שני דברים מעל הכל: טווח מסירה שאפשר לו לשלוח כדור לשטח שמגן טרם הבין שקיים, וטכניקת בעיטה חופשית כה מזוקקת שהפכה לקטגוריה משל עצמה. הוא לא היה אתלט במובן המודרני. הוא פיצה על כך בתזמון.
תשעה שערים בתשעה-עשר ימים
צרפת אירחה את אליפות אירופה מ-12 עד 27 ביוני 1984, ופלאטיני, כקפטן, הציג את אחד מטורנירי היחיד הגדולים בהיסטוריה. צרפת ניצחה בכל שלושת משחקי הבית, כבשה תשעה וספגה שניים, כאשר פלאטיני כובש שלושער נגד בלגיה ויוגוסלביה. חצי הגמר נגד פורטוגל הסתיים ב-3-2 לאחר הארכה ועדיין מתואר באופן שגרתי כאחד המשחקים הטובים ביותר שהתחרות העמידה; פלאטיני כבש את שער הניצחון ברגעיה האחרונים. בגמר בפארק דה פראנס (Parc des Princes), צרפת ניצחה את ספרד 2-0. הוא כבש בכל חמשת המשחקים.
זה היה התואר הבינלאומי הגדול הראשון של צרפת, והוא היה במידה רבה מאוד שלו.
סביליה, והפצע
הגביע לא מחק את מה שקרה שנתיים קודם לכן. במונדיאל 1982, צרפת הגיעה לחצי הגמר נגד מערב גרמניה בסביליה והפסידה בפנדלים. במונדיאל 1986, צרפת סיימה במקום השלישי, כאשר פלאטיני כובש בניצחון ברבע הגמר על ברזיל. באחת-עשרה שנות כדורגל בינלאומי, מ-1976 עד 1987, הוא רשם 72 הופעות וכבש 41 שערים, שיא צרפתי שהחזיק מעמד דור. הוא פרש ב-1987, בגיל שלושים ושתיים, בעודו מסוגל להרבה יותר.
חדר הוועדה
פלאטיני ניהל את נבחרת צרפת מ-1988 עד 1992, ואז עזר לארגן את מונדיאל 1998 שצרפת אירחה וזכתה בו. ב-26 בינואר 2007 הוא נבחר לנשיא השישי של אופ"א (UEFA), השחקן לשעבר הראשון שמחזיק בתפקיד, והוא כיהן עד 14 בספטמבר 2016. החשבון של אופ"א עצמה זוקף לזכותו את ייזום הפייר פליי הפיננסי (Financial Fair Play), הניסיון לאלץ מועדונים לחיות במסגרת הכנסותיהם, וקמפיין למען כבוד בתוך המשחק.
ואז הכל קרס. בשנת 2015 מצאה ועדת האתיקה של פיפ"א (FIFA) אותו אשם בעבירות הקשורות לתשלום של שני מיליון פרנק שבוצע לו בשנת 2011, באישורו של ספ בלאטר (Sepp Blatter), עבור עבודת ייעוץ שבוצעה לכאורה עשור קודם לכן. הוא הורחק לשמונה שנים, עונש שהופחת לארבע שנים בערעור; ההרחקה פגה באוקטובר 2021. הקמפיין שלו לנשיאות פיפ"א הסתיים. הוא צוין במסמכי פנמה באפריל 2016.
התיק הפלילי נמשך זמן רב יותר והסתיים אחרת. לאחר משפט של אחד-עשר ימים, זיכה בית המשפט הפלילי הפדרלי בבלינצונה את פלאטיני ואת בלאטר ב-8 ביולי 2022, בקבעו כי התביעה לא הוכיחה את עניינה. "הצדק נעשה סוף סוף לאחר שבע שנים של שקרים ומניפולציות", אמר פלאטיני. משרד התובע הכללי ערער וביקש עונשי מאסר על תנאי של עשרים חודשים; במרץ 2025 זיכה בית משפט פדרלי לערעורים פליליים בשוויץ את שני הגברים פעם שנייה.
מדוע מישל מכונה גאון
התשובה הכנה היא שהגאונות של פלאטיני הייתה תפיסתית וטכנית ולא אינטלקטואלית, וההבחנה הזו חשובה. הוא לא היה מהיר, לא חזק, לא מרשים פיזית – תיאורים של סגנון המשחק שלו מציינים בעקביות שהוא השיג את מה שעשה למרות תכונות אתלטיות צנועות. מה שהיה לו הוא יכולת יוצאת דופן לעבד תמונה נעה מהר יותר מהאנשים שבתוכה: לראות לאן העביר מגן את משקלו, לדעת חצי שנייה לפני כל אחד אחר שערוץ עומד להיפתח, ולהעביר כדור לאותו ערוץ עם המשקל והסיבוב הנדרשים. הוסיפו לכך טכניקת בעיטה חופשית שנבנתה על ידי חזרה אובססיבית, ויש לכם שחקן שהגדיר מחדש מה קשר יכול להיות שווה מול השער.
המילה שבאמת הוצמדה אליו על ידי בני דורו לא הייתה גאון אלא "Le Roi", המלך – מונח על דומיננטיות והופעה ולא על חשיבה. זו תווית הוגנת יותר. והטיעון שכנגד הוא משמעותי. גאונות במובן הרגיל מרמזת על שיקול דעת, ושיקול הדעת של פלאטיני מחוץ לקווים הלבנים היה גרוע מספיק כדי לעלות לו בעשור: הוא קיבל תשלום לא מתועד של שני מיליון פרנק על בסיס הבנה בעל פה, בארגון שכבר היה תחת חקירה פלילית, וזה הרס את הקריירה הניהולית שלו למרות שבתי המשפט סירבו פעמיים להרשיע אותו. הפייר פליי הפיננסי, הרפורמה המזוהה עמו, עדיין שנוי במחלוקת – מבקרים אומרים שהוא קיבע את המועדונים שכבר היו עשירים. המלאכה הייתה יוצאת דופן. הניהול לא.
מורשת
תשעת השערים של פלאטיני ב-1984 נותרו ללא פגע, ושלושת כדורי הזהב הרצופים שלו מציבים אותו בקבוצה של אולי ארבעה או חמישה שחקנים בהיסטוריה של הספורט. הוא העניק לצרפת זהות כדורגל שמעולם לא הייתה לה. הוא הפך גם ללקח אזהרה על מה שקורה כאשר סמכותו של שחקן בתוך המשחק מתפרשת בטעות כיכולת לנהל אותו – מזוכה, פעמיים, ועדיין לא הוחזר למעמדו.