הרומן בן 850 העמודים "עלי כותרת ארגמניים ולבנים" (The Crimson Petal and the White), שיצא לאור בשנת 2002, ביסס את המוניטין הספרותי של מישל פייבר בזכות בחינה מפורטת של לונדון בשנות ה-70 של המאה ה-19. אף שנולד בהאג שבהולנד בשנת 1960, הוא השתקע מאוחר יותר בסקוטלנד, ובנה קריירה מגוונת המשתרעת על פני רומנים, סיפורים קצרים, שירה ועיתונאות עיון בשפה האנגלית.
חיים מוקדמים וחינוך
פייבר עבר לאוסטרליה עם הוריו בשנת 1967. במהלך נעוריו בפרברי מלבורן, בורוניה ובייסווטר, הוא למד באוניברסיטת מלבורן. שם למד תוכנית לימודים שכללה הולנדית, פילוסופיה, רטוריקה, שפה וספרות אנגלית, וסיים את התואר בשנת 1980. לפני שהתמקד בכתיבה מקצועית, עבד כמנקה ועבר הכשרה כאח בבתי החולים "ווסטרן סאברבס" (Western Suburbs) ו"מריקוויל" (Marrickville) בסידני, ועבד בתחום זה עד אמצע שנות ה-90.
התפתחות ספרותית ופרסים מוקדמים
אף שפייבר החל לכתוב כתבי יד בגיל ארבע-עשרה, עבודתו המוקדמת נותרה ברובה ללא פרסום במהלך שנות ה-80. הוא צבר תאוצה בשנות ה-90 על ידי השתתפות וזכייה בתחרויות סיפורים קצרים שונות, כולל פרס איאן סנט ג'יימס (Ian St James Award) ב-1996 ופרס מקאלן (Macallan Prize) ב-1996. הצלחות אלו הקלו על שותפות עם הוצאת "קנונגייט בוקס" (Canongate Books), המוציאה לאור מאדינבורו שפרסמה את קובץ הסיפורים הקצרים הראשון שלו, "גשם חייב לרדת" (Some Rain Must Fall), בשנת 1998.
פרוזה ספרותית ואבולוציה של ז'אנרים
הרומנים של פייבר משלבים לעיתים קרובות אלמנטים ז'אנריים, כגון נושאי מדע בדיוני ומתח שנמצאו ברומן הביכורים שלו, "מתחת לעור" (Under the Skin, 2000). גוף עבודתו כולל את "מאה ותשעים ותשעה צעדים" (The Hundred and Ninety-Nine Steps), "הקאראג' קונסורט" (The Courage Consort) ו"בשורת האש" (The Fire Gospel), האחרון שבהם הוא תרומה לסדרת המיתוסים של קנונגייט. לאחר פרסום "ספר הדברים החדשים והמוזרים" (The Book of Strange New Things) בשנת 2014, הוא הודיע על פרישתו מכתיבת רומנים למבוגרים, אם כי לאחר מכן פרסם את ספר הילדים "D: סיפור של שני עולמות" (D: A Tale of Two Worlds) בשנת 2020.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עיתונאות ועיון
מעבר לפרוזה שלו, פייבר תרם לפרויקטים עיתונאיים שונים. בין השנים 2001 ל-2004, הוא סיפק ביקורות ספרים עבור "סקוטלנד און סאנדיי" (Scotland on Sunday). הוא גם כתב את הטור "מודע לתמונה" (Image Conscious) עבור ה"סאנדיי הראלד" (The Sunday Herald) בשנת 2004. עבודתו העיתונאית כללה נסיעה לאוקראינה בשנת 2004 עם ארגון "רופאים ללא גבולות" כדי לתעד את מגפת ה-HIV/איידס. באוקטובר 2023 פרסם את "הקשב: על מוזיקה, צליל ואנחנו" (Listen: On Music, Sound and Us), מחקר עיון על קהילה אנושית וצליל.
עובדות מהירות
- נולד: 1960, האג - אזרחות: אוסטרליה, ממלכת הולנד - השכלה: אוניברסיטת מלבורן (סיים ב-1980) - ספר ביכורים: גשם חייב לרדת (1998) - יצירה בולטת: עלי כותרת ארגמניים ולבנים (2002) - קובץ שירה: אלמוות (2016) - פרסים בולטים: פרסי סולטייר (2015), פרסי הספר של אניספילד-וולף (1974)
שאלות נפוצות של קוראים
### האם מישל פייבר כתב ספר המשך ל"עלי כותרת ארגמניים ולבנים"?
לא. אף שפרסם קובץ סיפורים קשורים בשם "התפוח" (The Apple) בשנת 2006, הוא מעולם לא כתב ספר המשך ישיר לרומן.
### מהו הנושא של ספרו משנת 2023, "הקשב"?
זהו ספר עיון החוקר מוזיקה, צליל, שבטיות וקהילה אנושית.