למעלה משלוש מאות מציוריו של מקס פכשטיין (Max Pechstein) הוסרו בכוח ממוזיאונים בגרמניה בתקופת השלטון הנאצי כחלק ממערכה שסיווגה רשמית את יצירתו כ"אמנות מנוונת". הצייר והאמן הגרפי, שנולד בצוויקאו (Zwickau) ב-1881, הפך לדמות משמעותית בהתפתחות האקספרסיוניזם הודות להכשרתו הרשמית וחברותו בקבוצת "הגשר" (Die Brücke).
קריירה מוקדמת וקבוצת "הגשר"
לפני שלמד בבית הספר לאמנויות שימושיות ובאקדמיה המלכותית לאמנות בדרזדן, פכשטיין עבד כמעצב בעיר הולדתו. הוא החל את הכשרתו הרשמית אצל אוטו גוסמן (Otto Gussmann) בשנת 1902. בשנת 1906 הצטרף לקבוצת "הגשר", מה שהפך אותו לחבר היחיד בעל הכשרה אקדמית רשמית. חשיפתו לגילופי עץ מהאיים הפסיפיים במוזיאון בדרזדן ב-1905 עוררה את ניסוייו הראשונים בחיתוכי עץ. לאחר תקופה באיטליה ובפריז, שם פגש את קיס ואן דונגן (Kees van Dongen), עבר פכשטיין לברלין ב-1908 ובסופו של דבר עמד בראש ה"זצסיון החדש" (New Secession) לאחר סכסוך עם ועדת התערוכות של ה"זצסיון הברלינאי".
מסעות וחוויית המלחמה
עזיבתו של פכשטיין את קבוצת "הגשר" התרחשה ב-1912 לאחר שהציג עבודות באופן עצמאי. סגנונו האמנותי נטה לעבר אסתטיקה זוויתית ופרימיטיביסטית יותר, מה שהוביל אותו למסע לאיי פלאו (Palau) שבאוקיינוס השקט. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא נכלא ביפן לפני שחזר לגרמניה דרך נתיבים שכללו את שאנגחאי וניו יורק. לאחר מכן שירת בחזית המערבית החל מ-1916. לאחר המלחמה, ולמרות גישתו הסגנונית השמרנית מסורתית, הוא הצטרף לארגונים סוציאליסטיים רדיקליים כגון קבוצת נובמבר (November Group) והמועצה העובדת לאמנות (Arbeitsrat für Kunst).
רדיפה פוליטית ושנים מאוחרות
עליית הנאצים לשלטון ב-1933 הובילה לפיטוריו ממשרת ההוראה שלו באקדמיה בברלין ולאיסור מוחלט על הצגת יצירותיו ויצירתן. הוא נסוג לאזור כפרי בפומרניה למשך תקופת הדיכוי. לאחר שהוחזר לתפקידו ב-1945, הוא בילה את שנותיו האחרונות בקבלת אותות כבוד לאומיים, כולל פרס האמנות של ברלין (Berliner Kunstpreis) ב-1954 וצלב הפיקוד של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. הוא הלך לעולמו ב-1955 ונקבר בבית העלמין שמארגנדורף (Friedhof Schmargendorf).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת ותשואה בשוק האמנות
כאמן הדפסים פורה, פכשטיין יצר מאות ליטוגרפיות, חיתוכי עץ ותחריטים במהלך הקריירה שלו. רבות מיצירותיו, שהוחזקו במקור על ידי אספנים יהודים, הוחרמו תחת הרדיפות הנאציות, מה שהוביל למקרי השבת רכוש בני ימינו הנוגעים ליצירות כגון "בית לבן" (White House), "עמק כרי הדשא" (Meadow Valley) ו"עירומים בנוף" (Nus dans un paysage). עניין רב נותר בשוק, כאשר יצירות כמו "המסכה הצהובה I" (The Yellow Mask I) ו"קרקס עם דרומדארים" (Zirkus mit Dromedaren) משיגות הערכות שווי גבוהות במכירות פומביות בינלאומיות.
עובדות מהירות
- נולד: 1881, צוויקאו, גרמניה - נפטר: 1955, ברלין, גרמניה - תנועות: אקספרסיוניזם - תפקידים מקצועיים: צייר, אמן גרפי, מעצב, רשם - עבודות ידועות: 421 ליטוגרפיות, 315 חיתוכי עץ ולינולאום, 165 הדפסי אינטליו - פרסים: פרס האמנות של ברלין (1954), צלב הפיקוד של מסדר ההצטיינות - יצירות שהושבו: White House (1910), Meadow Valley (1911), Nus dans un paysage
שאלות נפוצות של קוראים
### האם מקס פכשטיין היה אוטודידקט?
לא, הוא היה החבר היחיד בקבוצת "הגשר" שקיבל הכשרה אמנותית רשמית באקדמיה המלכותית לאמנות בדרזדן.
### מדוע הוא סומן על ידי הנאצים?
אמנותו סווגה רשמית כ"אמנות מנוונת", מה שהוביל להסרת 326 מציוריו ממוסדות ציבוריים.