מתיאס יאקוב שליידן
מתיאס יאקוב שליידן (בגרמנית: [maˈtiːas ˈjaːkɔp ˈʃlaɪdn̩]; 5 באפריל 1804 – 23 ביוני 1881) היה בוטנאי גרמני ואחד ממייסדי תורת התא, יחד עם תאודור שוואן (Theodor Schwann) ורודולף וירכו (Rudolf Virchow). הוא פרסם כמה שירים ועבודות לא מדעיות תחת שם העט ארנסט (Ernst).
קריירה
מתיאס יאקוב שליידן נולד בהמבורג ב-5 באפריל 1804. אביו היה הרופא העירוני של המבורג. שליידן למד משפטים וסיים את לימודיו בשנת 1827. לאחר מכן הקים משרד עורכי דין, אך לאחר תקופה של דיכאון וניסיון התאבדות, שינה את מקצועו. ניסיון ההתאבדות הותיר צלקת בולטת על מצחו.
הוא למד מדעי הטבע באוניברסיטת גטינגן בגטינגן, גרמניה, אך עבר לאוניברסיטת ברלין בשנת 1835 כדי ללמוד צמחים. יוהאן הורקל (Johann Horkel), דודו של שליידן, עודד אותו ללמוד אמבריולוגיה של צמחים.
עד מהרה הוא הפך את אהבתו לבוטניקה ולחתולים לעיסוק במשרה מלאה. שליידן העדיף לחקור את מבנה הצמח תחת המיקרוסקופ. כפרופסור לבוטניקה באוניברסיטת ינה, הוא כתב את "תרומות לידע שלנו על פיטוגנזה" (Contributions to our Knowledge of Phytogenesis) (1838), שבה קבע כי כל הצמחים מורכבים מתאים. כך הפכו שליידן ושוואן לראשונים שניסחו את מה שהיה אז אמונה לא רשמית כעקרון ביולוגי השווה בחשיבותו לתורה האטומית בכימיה. הוא גם הכיר בחשיבות גרעין התא, שהתגלה בשנת 1831 על ידי הבוטנאי הסקוטי רוברט בראון (Robert Brown), וחש בקשר שלו לחלוקת התא. בשנת 1838 ניסחו שני המדענים מ. י. שליידן ותאודור שוואן תיאוריה על מבנה התא שקבעה: "כל האורגניזמים החיים מורכבים מתאים והתא הוא המרכיב הבסיסי של אורגניזמים חיים". בשנת 1885 קבע רודולף וירכו כי כל התאים נוצרים מתאים קיימים.
אף על פי ששליידן לא היה יהודי ולא היסטוריון במקצועו, הוא נודע בהגנתו על היהדות ונגד האנטישמיות, וכתב שתי עבודות: "חשיבות היהודים לשימור ולהחייאת המדעים בימי הביניים" (Die Bedeutung der Juden für die Erhaltung und Wiederbelebung der Wissenschaften im Mittelalter, 1877) ו-"הרומנטיקה של הקדושים המעונים בקרב היהודים בימי הביניים" (Die Romantik des Martyriums bei den Juden im Mittelalter, 1878), שפורסמו באנגלית תחת הכותרות "המדעים בקרב היהודים לפני ובמהלך ימי הביניים" ו-"חשיבות היהודים לשימור והחייאת הלמידה במהלך ימי הביניים".
הוא הפך לפרופסור לבוטניקה באוניברסיטה הקיסרית בטרטו (Imperial University of Dorpat) בשנת 1863. הוא הגיע למסקנה שכל חלקי הצמח עשויים מתאים ושאורגניזם צמחי עוברי נוצר מתא אחד.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוא מת בפרנקפורט על המיין ב-23 ביוני 1881. מאמינים כי הוא מת בגיל 77.
אבולוציה
שליידן היה תומך מוקדם באבולוציה. בהרצאה על "היסטוריה של עולם הצומח" שפורסמה בספרו "הצמח וחייו" (Die Pflanze und ihr Leben, 1848) הופיע קטע שתמך בהשתנות המינים. הוא היה אחד הביולוגים הגרמנים הראשונים שקיבלו את תורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין (Charles Darwin). הוא תואר כאחד התומכים המובילים בדרוויניזם בגרמניה.
עם הספר "הצמח וחייו", שהודפס מחדש שש פעמים עד 1864, וספרו "מחקרים: הרצאות פופולריות" (Studien: Populäre Vorträge), שניהם כתובים בצורה נגישה לקוראים הדיוטות, תרם שליידן ליצירת תנופה לפופולריזציה של המדע בגרמניה.
כתביו הפופולריים של שליידן כללו שני כרכי שירה שהופיעו תחת שם העט "ארנסט" בשנים 1858 ו-1873. המלחינה האמריקאית הרייט פ. סוייר (Harriet P. Sawyer) הלחינה אחד משיריו בשיר "הטיפות הראשונות נופלות" (Die ersten Tropfen fallen).
פרסומים נבחרים
- על התפתחות הארגון בצמחים בעלי פרחים (1838)
- הצמח, ביוגרפיה (1848) [בתרגומו של ארתור הנפרי (Arthur Henfrey)]
- אנציקלופדיה של מדעי הטבע התיאורטיים ביישומם על החקלאות (בגרמנית). בראונשוויג: פיווג ובנו. 1850.
- עקרונות הבוטניקה המדעית לצד הקדמה מתודולוגית כמדריך ללימוד הצמח (בגרמנית). לייפציג: וילהלם אנגלמן. 1861.
- גיל המין האנושי, היווצרות המינים ומקומו של האדם בטבע (בגרמנית). לייפציג: וילהלם אנגלמן. 1863.