מרי קינגסלי: האתנוגרפית האוטודידקטית של מערב אפריקה
"אדם שחור אינו אדם לבן שפותח פחות מאשר ארנבת היא ארנב הרים שפותח פחות". מרי קינגסלי כתבה שורה זו בתקופה שבה האנתרופולוגיה הבריטית סיווגה באופן שיטתי את החברות האנושיות בסולם עם עצמה בראש, והיא כתבה אותה כמי שבילתה חודשים בודדת בסירות קאנו במורד מפלי מים, סחרה עם קהילות נהר וחקרה את המערכות הדתיות המסורתיות שרוב אנשי ארצה דחו בתוקף כ"פטיש". היא כמעט ולא קיבלה חינוך פורמלי. היא בנתה את כל סמכותה מספרייתו של אביה המנוח ומשני מסעותיה שלה יחד ליבשה שאנגליה הוויקטוריאנית חשבה שהיא כבר מבינה אותה.
חינוך ממדפי הספרים
מרי הנרייטה קינגסלי נולדה ב-13 באוקטובר 1862 באיזלינגטון, לונדון, לרופא וסופר המסעות ג'ורג' קינגסלי ולמרי ביילי, ולמשפחה ספרותית — דודיה היו הסופרים צ'ארלס והנרי קינגסלי. בעוד אחיה קיבל חינוך מסורתי, מרי, בהתאם להנחה שנשים ממעמדה אינן זקוקות לחינוך, כמעט ולא קיבלה חינוך פורמלי כלל. מה שהיא קיבלה במקום זאת הייתה ספרייתו הנרחבת של אביה, מלאה בסיפורי מסע וטקסטים מדעיים, והיא קראה אותם במקום ברומנים שנחשבו מתאימים לנשים צעירות. המסעות של אביה עצמו — כולל לצפון אמריקה בשנות ה-70 של המאה ה-19 והתקרבות להצטרף למסעו של קסטר נגד הסו — תרמו לספקנות כלפי התנהלות אירופאית בחו"ל שהתבטאה מאוחר יותר בכתיבתה. שני הוריה נפטרו תוך חודשים ספורים זה מזה ב-1892; הירשתה 8,600 לירות שטרלינג, מספר שהספיק לה, בתשעים ותשע, לממן חיים של בחירה עצמית.
שני מסעות
מסעה הראשון של קינגסלי למערב אפריקה, לאחר מסע מקדים לאיים הקנריים, לקח אותה לסיירה לאונה ולאחר מכן לאנגולה באוגוסט 1893. בנסיעה בעיקר לבדה, היא חיה בקרב קהילות מקומיות, אספה דגימות זואולוגיות למוזיאון הבריטי, וחזרה לאנגליה בדצמבר אותה שנה, והוכיחה — כנגד ציפיות כמעט אוניברסליות — שאישה אנגלייה בודדת יכולה לשרוד מסע ממושך ועצמאי באזור כלל. מסעה השני, מדצמבר 1894 עד נובמבר 1895, היה ממומן טוב יותר וחלקו נעשה עם אתל מקדונלד. היא פגשה את המיסיונרית הסקוטית מרי סלסור ולמדה ישירות על מנהג הרצחת תאומים שנהגו בו בקהילות מסוימות שביקרה. המקטע המפורסם ביותר שלה היה בגבון, שם היא חתרה בסיר חצץ במעלה נהר אוגווה ודרך מפליו, אספה מיני דגים חדשים למדע המערבי — שלושה מהם נקראו מאוחר יותר על שמה, כולל Ctenopoma kingsleyae — יחד עם שמונה מיני חרקים חדשים. באוגוסט 1895 היא הפכה לאירופאית הראשונה שתועדה מנסה לטפס על הר קמרון, בגובה של כ-4,040 מטרים, בנתיב שאף אח לא ניסה קודם לכן.
גאוניות מעשית של סוחר
קינגסלי מימנה את מסעותיה דרך מסחר לגיטימי ולא דרך חסות, והחליפה סחורות לאורך הנהרות שהפליגה בהם — סידור מעשי שגם נתן לה קשר ישיר ומתמשך עם הקהילות שרצתה להבין, בניגוד למרחק שהיה מטיל משלחת מדעית פורמלית. היא למדה שפות מקומיות במקום לצפות להיפגש באנגלית, קלעה רשתות דיג משלה מסיבי אננס כשהיה צורך בהן, והשתמשה בידע רפואי שספגה מספריית אביה כדי לטפל בפציעות בשטח. שום מוסד לימד אותה את זה; הכל נאסף, חלק אחר חלק, ממה שהיא קראה במקרה וממה שהצורך דרש.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →לימוד "פטיש" על פי תנאיו
קינגסלי הצהירה את מטרתה בבירור: "המניע שלי ללכת למערב אפריקה היה לימוד; הלימוד היה של רעיונות ומנהגים מקומיים בדת ובמשפט". היא השקיעה מאמץ אמיתי להבין את המערכות הדתיות המסורתיות של אפריקה — שהוויקטוריאנים זלזלו בהן כ"פטיש" — כמערכות אמונה קוהרנטיות ולא כאמונות טפשיות שיש לקטלג ולתקן, גישה קרובה יותר לשיטת האתנוגרפיה המודרנית מאשר לאנתרופולוגיה שנהגו רוב עמיתיה המקצועיים לעסוק בה. ב-West African Studies היא דחתה בתוקף את הסולם האבולוציוני הוויקטוריאני הסטנדרטי: "אף שאני דרוויניסטית בעצם נשמתי, אני מטילה ספק אם אבולוציה בקו אנכי נקי ומסודר, עם פטיש בתחתית ונצרות בראש, מייצגת את המצב האמיתי של העניינים". היא הייתה גם מבקרת חריפה של פעילות מיסיונרית נוצרית, טענה שהיא החליפה תרבויות ילידיות פונקציונליות מבלי לספק דבר בעל ערך מקביל בתמורה, והגנה על פוליגמיה ככלכלית רציונלית בחברות שנהגו בה, במקום לדחותה כפשע פשוט.
פוליטיקה אמיתית וסותרת
הפוליטיקה של קינגסלי מתנגדת לתווית מסודרת. היא טענה להגנה על תרבויות אפריקאיות מהתערבות אירופית הרסנית, במיוחד חריגה של מיסיונרים, ודחתה בכתב היררכיות גזעניות גסות. בו בזמן היא תמכה בהתרחבות מסחרית בריטית ובדגם של "שלטון עקיף" ששמר על שליטה מנהלית קולוניאלית תוך טענה שהוא משמר סמכות מקומית — עמדה שמבקריה קראו בצדק לעצמית כלפי ענייני המסחר שמימנו אותה, ומגיניה קראו לה התאמה פרגמטית לפוליטיקה שבה היה עליה לעבוד כדי שישמעו אותה כלל. היא שמרה גם על מרחק מתנועת הפמיניזם של התקופה, קראה לזכות הצבעה לנשים "שאלה משנית" לצד חוסר הזכות של גברים עובדים — עמדה שמשכה בעצמה ביקורת מצד היסטוריונים מאוחרים יותר. הטיימס, תחת עורכת העיתון הפרו-אימפריאליסטית פלורה שו, סירב לסקור את ספרה הראשון, בבירור לא נוח עם ביקורתה על מדיניות מיסיונרית וקולוניאלית גם כשתמכה באינטרסים מסחריים בריטיים אחרים.
ספרים ומוות
Travels in West Africa (1897) היה הצלחה מסחרית מיידית, ששילבה סיפור הרפתקאות עם תוכן אתנוגרפי אמיתי; West African Studies פורסם ב-1899. שניהם נשארו בדפוס למעלה ממאה שנה. כשפרצה מלחמת הבורים השנייה, קינגסלי התנדבה אחות, הגיעה לקייפטאון במרץ 1900 ועבדה בבית החולים של סיימון'ס טאון, טיפלה בשבויי מלחמה בורים. היא חלתה בטיפוס שם ונפטרה ב-3 ביוני 1900, בת שלושים ושבע, וכך נאמר, ביקשה להישאר לבד בסוף, אומרת שבעלי חיים הולכים למות לבד. היא נקברה בים, על פי בקשתה, עם כבוד צבאי.
מדוע מרי נקראת גאונה
תביעתה של קינגסלי למילה מבוססת על צירוף ספציפי וחריג: חינוך מלא של עצמה שהפך, דרך שני מסעות מסוכנים, לעבודה אתנוגרפית שקדמה לשיטת האנתרופולוגיה המקצועית בעשורים, מבלי שהחזיקה מעולם במשרה אקדמית או בהכשרה פורמלית כלשהי. שהיא יצרה דגימות דגים רציניות, עדיין מצוטטות, ותיאורים אמיתיים וכבדי כבוד של מערכות דתיות שחברה שלה ראתה אותן כמתחת לרמת המחקר, בזמן שמימנה את עצמה במסחר וחתרה בסירה שלה דרך מפלים לא ממופים, הוא איחוד נדיר של אומץ פיזי ורצינות אינטלקטואלית שעמיתיה, גברים בעלי כשירות מוסדית בעיקר, לא השתוו אליה באותו שטח. הסיבוך הכנה הוא אמיתי: הפוליטיקה שלה לא הייתה פשוט פרוגרסיבית לפי כל סטנדרט מודרני, ותמיכתה בשלטון קולוניאלי עקיף עמדה בחוסר נוחות לצד כבודה לתרבויות שחקרה — מתח שאוהדיה ומבקריה עדיין ויכוחים עליו. מותה עורר את הקמת החברה האפריקאית המלכותית לזכרה וגל של תמיכה ברפורמה ב"מסחר הוגן", הוכחה שעמיתיה הכירו משהו יוצא דופן בה אפילו שלא הסכימו איתה לחלוטין.
מורשת
החברה האפריקאית המלכותית, שנוסדה ב-1901 לזכרה, ומדליית הכבוד של בית הספר לרפואה טרופית בליברפול על שמה, שניהם מגיעים מאותה ההכרה: שקינגסלי עשתה עבודת שטח מקורית ואמינה בתקופה ובמקום שלא הציעו לה כיסוי מוסדי לעשות זאת. ספריה נשארו בדפוס אחרי האימפריה שסתריה הם גילמו, והדגים שנושאים את שמה הם תזכורת קטנה וממשית שאישה ללא הכשרה פורמליה הביאה מינים הביתה שמדע מקצועי עדיין לא מצא.