מרטין ג'יימס ברטלט: הופעת הבכורה בפרומס ששינתה קריירה
בשנת 2015, נער עלה על הבמה של ה-BBC Proms כאחד מהסולנים הצעירים ביותר שהופיעו שם אי פעם וניגן את רפסודיה בכחול של ג'ורג' גרשווין — יצירת מופת שחיה או מתה על ביטחון עצמי מופרז, והבחירה הכי פחות אקדמית שאפשר לדמיין עבור עילוי קונסרבטוריון. הדיילי טלגרף והטיימס שבחו שניהם את התובנה המוזיקלית והבגרות שלו. מרטין ג'יימס ברטלט זכה בתואר המוזיקאי הצעיר של ה-BBC באביב הקודם, ובתוך שנים עשר חודשים המיר תואר בתחרות לפלטפורמה ארצית.
פסנתר בגיל שש, בסון בגיל שמונה
ברטלט נולד ב-20 ביולי 1996. הוא החל בלימודי מוזיקה בגיל שש בפסנתר ושנתיים לאחר מכן הוסיף את הבסון וחלילית – פרט ששווה להתעכב עליו, כי הוא נדיר בקרב פסנתרנים במעמדו. הפסנתר הוא כלי בודד; הבסון הוא כלי תזמורתי, ונגינה בו פירושה השקעת גיל ההתבגרות שלך בתוך אנסמבל, ספירת תיבות, האזנה לאורך מקטע, והכפפת הקו שלך לשל אחרים. פסנתרנים שעשו זאת נוטים ללוות טוב יותר, לנשום עם משפט מוזיקלי באופן טבעי יותר ולשמוע הרמוניה מבפנים החוצה. קשה להפריד את המוניטין המאוחר של ברטלט לבגרות בהקשרים של אנסמבל מאותן שנים שבהן החזיק קנה כפול.
מ-2010 למד בבית הספר פורסל למוזיקאים צעירים בבושי, הרטפורדשייר, בית ספר פנימייה ויום עצמאי מתמחה למוזיקאים צעירים. עד 2012 הוא שילב הכשרה זו עם לימודי A-level במוזיקה ובפיזיקה – הנושא השני מהווה איתור קטן של מזג אנליטי שמעולם לא הפך לקריירה.
פעמיים פיינליסט
מערכת היחסים של ברטלט עם פרס המוזיקאי הצעיר של ה-BBC היא עמוד השדרה של סיפורו, והיא עשויה משתי מערכות. ב-2012, בגיל חמש עשרה, הוא הגיע לגמר המקלדת ולא זכה. ב-2014 הוא חזר, הגיע לגמר המקלדת שוב, ולקח את כל התחרות.
ההבחנה חשובה. המוזיקאי הצעיר של ה-BBC אינו סתם פרס; זהו המנגנון העיקרי של בריטניה לייצור קריירות קלאסיות, המשודר ארצית, והזוכים בו מקבלים את הקהל שמעגל הקונצרטים היה לוקח לו בעבר עשור לבנות. זכייה בו לאחר תבוסה קודמת, באותה קטגוריה, מול מתמודדים חדשים, היא הישג מסוג מיוחד – פירושו שהשיפור היה אמיתי וקריא לחבר שופטים טרי, ולא עניין של צהריים בני מזל.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →השנה שבה הכול התחבר
מה שהגיע בשמונה עשרה החודשים שאחרי הזכייה נקרא כמו מקרה בוחן במומנטום. באוקטובר 2014, ברטלט השתתף בהקלטת הסינגל החיراי "God Only Knows" עבור פרויקט ה-BBC Children in Need, כשהוא מנגן לצד ניקולה בенеדטי, סטיבי וונד, סם סמית', וואן דיירקשן, אלטון ג'ון ואמלי סאנדה. ההקלטה גרפה למעלה האחד עשר מיליון צפיות ביוטיוב והושקה את BBC Music – והציבה פסנתרן קלאסי בן שמונה עשרה בתוך אירוע הפופ הבריטי הגדול של השנה.
ב-2015 הגיעה הופעת הבכורה בפרומס עם רפסודיה בכחול והביקורות שהפכו זאת לקבוע. לאחר מכן הוא היה מועמד לאחד המוזיקאים המשפיעים ביותר בלונדון והשתתף במסיבת "Progress 1000" של הלונדון איבנינג סטנדרט שחגגה את הדמויות המשפיעות של הבירה – סוג של הכרה שאין לו שום קשר לטכניקה והכול קשור להפיכתו לאדם ציבורי.
הביסוס לקח זמן רב יותר, והיה פחות נוצץ. ב-2018 הוא זכה בפרס השני ובפרס הקהל בקיסינג'ר קלאברויולמפ בגרמניה, אחד ממגרשי הניסוי האירופיים הרציניים לפסנתרנים צעירים – תוצאה שהציבה אותו בין הטובים ביבשת מבלי להכתיר אותו. ב-6 במרץ 2019 הוענק לו גביע הוורדים של המלכה אליזבת המלכה האם על ידי הנסיך צ'ארלס.
אהבה ומוות
בהמשך שנת 2019, ברטלט חתם בלייבל וורנר קלאסיקס והכריז על אלבום הבכורה שלו, Love and Death, שיצא לאור במאי אותה שנה. התוכנית הייתה נועזת באופן יוצא דופן עבור תקליט ראשון: יצירות מאת פרוקופייב, באך, ליסט, שומאן, וגנר וגרנדוס. רוב אלבומי הבכורה הם הצהרות של מלחין יחיד, או קונצ'רטו עם תזמורת, בדיוק מפני שרסיטל של שישה מלחינים על פני מאתיים שנה מזמין את האשמת חוסר הקוהרנטיות. ברטלט בנה במקום זאת אלבום נושאי – אהבה ומוות, שני הנושאים שהמוזיקה הרומנטית לעולם אינה מפסיקה להקיף – והעלה את הטענה באמצעות הצבה זה לצד זה. באך לצד וגנר לצד גרנדוס הוא טענה אוצרותית, ולא טכנית. הוא מבקש להישפוט כיצירת מחשבה על רפרטואר.
מדוע מרטין מכונה גאון
איש ברשומה הציבורית לא כינה את ברטלט גאון, והביקורות שחשובות השתמשו באוצר מילים אחר ומדויק יותר: הדיילי טלגרף והטיימס שבחו את התובנה והבגרות שלו. זוהי הקרקע הכנה שעליה יש לטעון.
האיכות המעורבת היא מלאכה, ובמיוחד מלאכה פרשנית ולא מנגנון גולמי. כל פיינליסט בפרס המוזיקאי הצעיר של ה-BBC יכול לנגן את התווים; המשתנה שמפריד ביניהם הוא שיקול דעת – כיצד מעוצב משפט מוזיקלי, היכן מושקע רובּאטו, כיצד מבנה גדול מקבל קצב כך שהשיא נוחת בדיוק במקום שהמלחין התכוון ולא בכל מקום שהאצבעות מגיעות אליו. לזאת התכוונו המבקרים בבגרות אצל בן תשע עשרה, וזהו הדבר הנדיר ביותר בקרב מבצעים צעירים, כי הוא תלוי בסוג של טעם פרשני שאי אפשר לאמן. הבחירה ברפסודיה בכחול להופעת בכורה בפרומס ותוכנית הנושא בת שישה המלחינים של Love and Death מצביעות שתיהן באותו כיוון: מוזיקאי שמתעניין יותר במה שתוכנית טוענת מאשר במה שהיא מוכיחה שהוא יכול לעשות.
מקרה הנגד הוא משמעותי ואין לרכך אותו. פרס המוזיקאי הצעיר של ה-BBC הוא תחרות ארצית לנגנים בני פחות מתשע עשרה, ולא תחרות בינלאומית פתוחה; התוצאה הטובה ביותר של ברטלט במרחב האירופי הרחב יותר היא פרס שני בקיסינג'ר קלאברויולמפ ב-2018. הוא לא זכה בתחרות בינלאומית מרכזית לבוגרים, וקטלוג היצירות שלו נותר צנוע. חלק ניכר מבולטותו המוקדמת הגיע מתשתית השידור הבריטית – תחרות משודרת, סינגל צדקה, משבצת בפרומס – ולא מגוף עבודה ששינה את האופן שבו מישהו מנגן בפסנתר. הוא, על פי העדויות, מוזיקאי חכם באופן יוצא דופן עם טעם מעולה ובמה אדירה. זהו דבר אמיתי ונדיר יותר מוירטואוזיות. זה אינו גאון, וקריאה לכך תעמעם את מה שמעניין בו באמת.
המודל הבריטי
הקריירה של ברטלט היא ההמחשה העדכנית והברורה ביותר לאופן שבו בריטניה בונה מוזיקאי קלאסי: בית ספר מתמחה, תחרות משודרת בטלוויזיה, גוף שידור ציבורי המוכן להעניק לבני נוער את במת הפרומס, וחוזה הקלטות העוקב אחר הקהל במקום ליצור אותו. הוא מה שמערכת זו מייצרת כשהיא עובדת – בונה תוכניות רציני בעל טווח פופולרי אמיתי, המאחד יחד שני חלקים של חיים מוזיקליים, הפרומס וסינגל הצדקה, שלע نان רחוקות תופסים את אותו אדם.