התרגום המלא הראשון של כל כתבי אפלטון (Plato) ללטינית הושלם על ידי מארסיליו פיצ'ינו, אינטלקטואל שגישר על הפער בין הפילוסופיה העתיקה לדוקטרינה הקתולית. הוא פעל ברפובליקה של פירנצה וניווט בצמתים המורכבים של רפואה, אסטרולוגיה ותיאולוגיה במהלך תקופת הרנסאנס האיטלקי המוקדם, והותיר חותם עמוק על השיח האקדמי של המאה שלו.
פטרונות והאקדמיה הפלורנטינית
פיצ'ינו נולד בשנת 1433 בפילינה ואלדארנו (Figline Valdarno) ונהנה מפטרונות מוקדמת של משפחת מדיצ'י (Medici). אביו, דיוטיפצ'י ד'אניולו (Diotifeci d'Agnolo), שימש כרופאו של קוזימו דה מדיצ'י (Cosimo de' Medici), שקיבל בסופו של דבר את פיצ'ינו לביתו. קוזימו הטיל על פיצ'ינו להקים מחדש את האקדמיה האפלטונית בפירנצה, ופיצ'ינו למד יוונית אצל יוחנן ארגיירופולוס (John Argyropoulos). בשנת 1462 החל במשימה המונומנטלית של תרגום כתבי היד היווניים של אפלטון ללטינית, ובהמשך הרחיב את עבודתו כך שתכלול את ה'הרמטיקה' (Hermetica) וכתבים של נאופלאטוניסטים כגון פורפיריוס (Porphyry) ופלוטינוס (Plotinus).
שילוב בין אמונה לפילוסופיה
פיצ'ינו הוסמך ככומר קתולי בשנת 1473 וביקש להרמוניזציה בין פילוסופיה אלילית לבין האמונה הנוצרית. בחיבורו משנת 1474, 'תיאולוגיה אפלטונית על אלמוות הנפש' (Theologia Platonica de immortalitate animae), טען בזכות אלמוות הנפש. הוא כתב את 'על הדת הנוצרית' (De Christiana Religione), שבו הגן על הנצרות מבעד לעדשה היסטורית ותיאולוגית. בעוד שהסינתזה שלו בין האפלטוניזם לנצרות התקבלה בדרך כלל, התעניינותו באסטרולוגיה עוררה בדיקה, מה שהוביל לאשמת כפירה בפני האפיפיור אינוקנטיוס השמיני בשנת 1489, שממנה זוכה לבסוף.
כתבים רפואיים ואסטרולוגיים
בהתבסס על הרקע שלו כרופא, פרסם פיצ'ינו חיבורים רפואיים, כולל 'עצה נגד המגיפה' (Consiglio contro la pestilenza). עבודתו 'על חיי האדם בשלושה ספרים' (De vita libri tres), שפורסמה בשנת 1489, הציעה עצות לשמירה על הבריאות תוך בחינת האינטראקציה בין המיקרוקוסמוס למקרוקוסמוס. טקסטים אלו שילבו מדע רפואי עם מושגים אלכימיים ואסטרולוגיים. רעיונותיו השפיעו על דמויות מאוחרות יותר כמו פאראצלסוס (Paracelsus), במיוחד בנוגע להשקפותיו על החייאת העולם והקשר בין בריאות פיזית למצבים רוחניים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →אהבה אפלטונית ומורשת
פיצ'ינו טבע את המונח אהבה אפלטונית, בולט במכתב משנת 1476 לאלאמאנו דונאטי (Alamanno Donati) ומאוחר יותר ב'איגרות' (Epistulae) שפרסם לג'ובאני קאוואלקאנטי (Giovanni Cavalcanti). הוא טען כי ההתייחסויות לאינטימיות פיזית בדיאלוגים של אפלטון היו אמצעים רטוריים ולא אינדיקציות לפרקטיקה אישית. פיצ'ינו נפטר בווילה מדיצ'י בקארג'י (Careggi) ב-1 באוקטובר 1499. השפעתו נמשכה באמצעות תלמידיו, כגון פרנצ'סקו קאטאני דה דיאצ'טו (Francesco Cattani da Diacceto), וזכרו הונצח מאוחר יותר על ידי פסל חזה של אנדראה פרוצ'י (Andrea Ferrucci) בקתדרלת סנטה מריה דל פיורה.
עובדות מהירות
- לידה: 1433, פילינה ואלדארנו - פטירה: 1 באוקטובר 1499, וילה מדיצ'י בקארג'י - עיסוקים: סופר, רופא, כומר, משורר, אסטרולוג, מתרגם, איש דת, פילוסוף - השכלה: אוניברסיטת פירנצה, אוניברסיטת פיזה - פרסום מפתח: 'על חיי האדם בשלושה ספרים' (1489) - דת: הכנסייה הקתולית - אזרחות: רפובליקת פירנצה
שאלות נפוצות של קוראים
### האם פיצ'ינו תרגם את אפלטון לאיטלקית?
לא, הוא היה הראשון לתרגם את כל כתבי אפלטון ללטינית.
### האם פיצ'ינו נענש אי פעם על ידי הכנסייה?
הוא הואשם בכפירה בשנת 1489 בשל כתביו האסטרולוגיים אך זוכה על ידי האפיפיור אינוקנטיוס השמיני.