המחזור ה-XIV של הרפובליקה האיטלקית נוהל על ידי מרצ'לו פרה (Marcello Pera) בין ה-30 במאי 2001 ל-27 באפריל 2006. פילוסוף אקדמי שהפך לפוליטיקאי, הוא פעל בנקודת המפגש שבין הזהות התרבותית האירופית למדיניות הציבורית, תוך שהוא מאתגר פרשנויות פוסט-מודרניות של עובדות היסטוריות בזמן ששירת כחבר ארוך טווח בסנאט האיטלקי.
יסודות אקדמיים ומחקר
נולד בשנת 1943 בלוקה (Lucca), איטליה, פרה למד במוסד קונביטו נאציונלה צ'יקוניני (Convitto Nazionale Cicognini) לפני שנכנס לאוניברסיטת פיזה (University of Pisa). ניסיונו המקצועי הראשוני כלל עבודה בבנקה טוסקנה (Banca Toscana) ובלשכת המסחר בלוקה. הוא חזר לאקדמיה כדי להתמחות בפילוסופיה של המדע, תוך התמקדות רבה בקרל פופר (Karl Popper) ובמושג החברה הפתוחה. הוא החל את קריירת ההוראה האוניברסיטאית שלו באוניברסיטת פיזה בשנת 1976. במהלך העשורים הבאים, הוא החזיק במשרות מחקר כעמית תוכנית פולברייט באוניברסיטת פיטסבורג (University of Pittsburgh) ב-1984, כעמית ב-MIT ב-1990, וכעמית אורח בבית הספר לכלכלה של לונדון (London School of Economics) בשנים 1995-1996. הוא כיהן כפרופסור מן המניין לפילוסופיה באוניברסיטת פיזה החל משנת 1992.
עמדה פילוסופית על אובייקטיביות
פרה ביסס את מעמדו כמבקר של יחסיות תרבותית ודה-קונסטרוקציוניזם פוסט-מודרני. בכתביו האקדמיים, כגון The Ambiguous Frog ו-The Discourses of Science, הוא בחן את המתודולוגיה של המחקר המדעי ואת תפקיד הרטוריקה. הוא טוען נגד הטענה הניטשיאנית שיש רק פרשנויות, ושומר על העמדה שעובדות אובייקטיביות קיימות ללא קשר למסגור טקסטואלי. תרומותיו לתחום כוללות ספרים שונים על אינדוקציה, שיטות מדעיות, והוויכוחים ההיסטוריים בין דמויות כמו גלוואני (Galvani) וולטה (Volta). הוא הפיץ את השקפותיו באמצעות תרומות קבועות לכלי תקשורת איטלקיים, בהם קוריירה דלה סרה (Corriere della Sera), לה סטמפה (La Stampa) ול'אספרסו (L'Espresso).
קריירה פוליטית ושירות פרלמנטרי
עם כניסתו לפוליטיקה הפורמלית כחבר במפלגת פורצה איטליה (Forza Italia), נבחר פרה לסנאט האיטלקי פעמים רבות. שירותו השתרע על פני התקופות 1996-2001, 2001-2006, 2006-2008, 2008-2013, וחזרה לסנאט בשנת 2022. במהלך תקופתו כנשיא הסנאט, הוא משך תשומת לב בינלאומית בשל עמדתו הציבורית בנוגע לשימור השורשים התרבותיים המערביים והנוצריים. הוא קיבל עיטורי מדינה שונים, בהם הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה של פולין, הצלב הגדול של מסדר השמש של פרו, מסדר שלושת הכוכבים, ומדליית הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שיתוף פעולה עם יוזף רצינגר
פרה ידוע בשיתוף הפעולה האינטלקטואלי שלו עם הקרדינל יוזף רצינגר (Joseph Ratzinger), לימים האפיפיור בנדיקטוס ה-16. השניים חיברו יחד את הספר ללא שורשים (Without Roots), הבוחן את משבר הערכים באירופה המודרנית. פרה כתב גם את ההקדמה לעבודתו של רצינגר על המסלול התרבותי של היבשת. בספרו מ-2008, מדוע עלינו לקרוא לעצמנו נוצרים (Why We Must Call Ourselves Christians), הוא כלל מכתב-הקדמה שנכתב על ידי האפיפיור. למרות הזדהות זו עם בנדיקטוס ה-16, פרה שמר על עמדה ביקורתית כלפי מדיניותו של האפיפיור פרנציסקוס, במיוחד בנושא ההגירה, שם הוא אתגר את ההשפעה הפוליטית הנתפסת של הוותיקן.
עובדות מהירות
- נולד: 1943, לוקה, איטליה - נשיא הסנאט האיטלקי: 2001-2006 - התמחות אקדמית: פילוסופיה תיאורטית - מוכר בזכות: ביקורת על יחסיות תרבותית - שיתוף פעולה בולט: יוזף רצינגר - מעסיק עיקרי: אוניברסיטת פיזה
שאלות שקוראים שואלים
### מהו המוקד הפילוסופי העיקרי של פרה?
הוא מתמקד בפילוסופיה של המדע ובביקורת על היחסיות הפוסט-מודרנית, תוך דגש על קיומן של עובדות אובייקטיביות.
### מהי מערכת היחסים שלו עם האפיפיור בנדיקטוס ה-16?
פרה חיבר יחד עם רצינגר את הספר ללא שורשים והיה תומך בולט בחשיבות המורשת הנוצרית בזהות האירופית.