מאו דון

שן יאנבינג (Shen Yanbing), הידוע יותר בשם העט מאו דון (Mao Dun), נכנס לזירה הספרותית הסינית במהלך התסיסה של תנועת הארבעה במאי. הוא נולד בעיר טונגשיאנג (Tongxiang) בשנת 1896, ובילה את חייו המקצועיים בניווט בין פוליטיקה מהפכנית לריאליזם, ובסופו של דבר עיצב את המסלול התרבותי של הרפובליקה העממית של סין מתחילת המאה ועד מותו בשנת 1981.

יסודות אינטלקטואליים מוקדמים

כבן של שן יונגשי (Shen Yongxi), קיבל מאו דון את חינוכו הראשוני מאביו ומאוחר יותר מאמו, צ'ן אייז'ו (Chen Aizhu). לאחר לימודים תיכוניים בהאנגג'ואו, הוא נרשם לתוכנית יסוד בת שלוש שנים באוניברסיטת פקין בשנת 1913. אף שקשיים כלכליים אילצו אותו לעזוב ב-1916, הכשרתו האקדמית סיפקה רקע קפדני בספרות סינית ומערבית כאחד. תשתית זו תמכה במאמציו המוקדמים בעיתונאות ובקריירה שלו כמתרגם של סופרים אירופאים.

חדשנות עיתונאית

בגיל 21 החל מאו דון את הקריירה שלו בהוצאת 'קומרשל פרס' (Commercial Press) בשנגחאי, שם ערך את מגזין הסטודנטים. הוא ניצל במה זו כדי לבקר מבנים חברתיים, ובסופו של דבר תרם להצלחת הירחון 'פיקשן מונת'לי' (Fiction Monthly) החל משנת 1920. כעורך ראשי, הוא קידם גישה ריאליסטית המכונה 'ספרות למען החיים'. על ידי הצגת יצירותיהם של סופרים מערביים כמו לב טולסטוי, צ'כוב ופלובאר, הוא השפיע על 'תנועת התרבות החדשה'. מאוחר יותר, בשנת 1927, כיהן כבעל טור ראשי ב-'מינגו יואבאו' (Minguo yuebao), שם פרסם מעל 30 מאמרי מערכת המבקרים את צ'יאנג קאי-שק.

מעורבות פוליטית

מאו דון השתתף בתנועת הארבעה במאי והיה ממייסדי המפלגה הקומוניסטית הסינית ב-1921, בתפקיד מקשר מפלגתי. בעקבות קריסת החזית המאוחדת הראשונה, הוא עבר ליפן ב-1928 וחזר לסין ב-1930 כדי להצטרף לליגת הסופרים משמאל. לאחר הקמת הרפובליקה העממית של סין, הוא כיהן כשר התרבות בין השנים 1949–1965. במהלך כהונה זו, הוא ישב גם בוועדה הלאומית של הוועידה המייעצת הפוליטית של העם הסיני.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

תרומות ספרותיות

מאו דון, הידוע בעיקר בזכות הרומן הריאליסטי 'חצות' (Midnight), המתעד את החיים העירוניים בשנגחאי, הפיק מגוון רחב של מסות, נובלות וביקורת. הוא אימץ את שם העט שלו, שפירושו 'סתירה' או 'חנית ומגן', כדי לשקף את המתחים האידיאולוגיים של שנות ה-20. מעבר ליצירותיו המקוריות, הוא מילא תפקיד מכריע בפופולריזציה של יצירותיו של וולטר סקוט בסין ונשאר חבר פעיל במחלקה האקדמית לפילוסופיה ומדעי החברה במסגרת האקדמיה הסינית למדעים.

עובדות מהירות

- לידה: 1896, העיר טונגשיאנג - פטירה: 1981, בייג'ינג - השכלה: אוניברסיטת פקין - שר התרבות: 1949–1965 - מקור שם העט: סתירה - שפות עיקריות: סינית, סינית תקנית

שאלות שקוראים שואלים

### מדוע השתמש בשם מאו דון?

הוא אימץ את השם, שמשמעותו סתירה, כדי לייצג את האידיאולוגיות המהפכניות המנוגדות שרווחו בסין במהלך שנות ה-20.

### מה היה תפקידו בממשלה?

הוא כיהן כשר התרבות הראשון של הרפובליקה העממית של סין בין השנים 1949 ו-1965.