ליו יפיי: "האחות הפיה" של סין כובשת את העולם
עוד לפני שדיסני שקלו ללהק אותה לתפקיד מולאן, קהל הצופים הסיני כבר העניק לליו יפיי (Liu Yifei) כינוי שהמשיך ללוות אותה במשך שני עשורים: שְׂיֵאן גְ'יֶה (Xian Jie), "האחות הפיה", תואר שהוענק לה לאחר תפקידה בשנת 2003 כוואנג יויאן האתרית בסדרה Demi-Gods and Semi-Devils. עד לרגע שבו הוליווד ליהקה אותה לתפקיד הראשי ברימייק הלייב-אקשן שלה משנת 2020, היא הייתה, כפי שתיארה זאת רשת NBC News, "בלתי מוכרת יחסית לצופים במערב" בזמן שהחזיקה ב"סטטוס סלבריטאית מרכזי בסין" – פער בין שני סוגי תהילה שעתיד היה להגדיר, ולסבך, את התפקיד הגדול ביותר בקריירה שלה.
מווהאן לקווינס ובחזרה
ליו נולדה בשם אן פנג ב-25 באוגוסט 1987 בבית החולים טונגג'י בווהאן שבמחוז חוביי, בתם היחידה של אן שאוקאנג, פקיד במשרד החינוך בשגרירות סין בצרפת, וליו שיאולי, רקדנית ואמנית מחוביי. הוריה התגרשו כשהייתה בת עשר. באותה שנה, 1997, היא היגרה עם אמה לארצות הברית והשתקעה בקווינס שבניו יורק, שם למדה בחטיבת הביניים Louis Pasteur Middle School 67 – תקופת התבגרות אמריקאית שנעדרה ברובה מהתהילה הסינית שצברה מאוחר יותר. בשנת 2002 שבה לסין כדי לפתח קריירת משחק ואימצה את שם הבמה ליו יפיי. שלוש שנים לאחר מכן, בגיל 15, היא התקבלה למכון המשחק של האקדמיה לקולנוע בבייג'ינג וסיימה את לימודיה ב-2006.
בניית קריירה בטלוויזיה הסינית
עלייתה של ליו בסין התרחשה כמעט כולה דרך הטלוויזיה לפני הקולנוע. הסדרה The Story of a Noble Family (2003) השיגה את נתוני הרייטינג הגבוהים ביותר ברשת הממלכתית CCTV, ובאותה שנה, Demi-Gods and Semi-Devils – עיבוד לרומן ווּשְׂיָה מאת ג'ין יונג – זיכתה אותה בכינוי "האחות הפיה" עבור תפקיד שקיבע את תדמיתה הציבורית כדמות שמימית ומאופקת. Chinese Paladin (2005) חיזקה עוד יותר את הפופולריות שלה, ועד שנת 2009 בחרה בה Tencent Entertainment כאחת מ"ארבע השחקניות דאן החדשות", תואר המציין את השחקניות הצעירות המובילות בדורה. היא גם פנתה לזמן קצר למוזיקת פופ, חתמה בחברת Sony Music Entertainment Japan בשנת 2005 והוציאה את הסינגל "Mayonaka no Door" ואת האלבום Liu ב-2006.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוליווד, בשני ניסיונות
תפקידה הקולנועי האמריקאי הראשון של ליו הגיע בסרט The Forbidden Kingdom (2008), לצד ג'קי צ'אן וג'ט לי – הופעת בכורה הוליוודית צנועה שזכתה להד רב יותר בסין מאשר בארצות הברית. עבר יותר מעשור עד שהוליווד חיפשה אותה באופן ספציפי. בנובמבר 2017, דיסני והבמאית ניקי קארו ליהקו אותה לתפקיד הראשי ברימייק הלייב-אקשן של מולאן, בבחירה מכוונת של שחקנית ממוצא סיני לגלם דמות המושרשת בבלדה סינית עתיקה – תשובת האולפן לביקורת על גרסת האנימציה משנת 1998, שבה שחקנית אמריקאית, מינג-נה ון, תרמה רק את קולה. הסרט, שנדחה עקב מגפת הקורונה ושוחרר בסופו של דבר ל-Disney+ בשנת 2020, הפך את ליו למוכרת באופן מיידי לקהל המערבי באופן ששני עשורים של תהילה בסין לא הצליחו לעשות.
מחלוקת לפני ואחרי ההפצה
ההפקה נקלעה למערבולת גיאופוליטית זמן רב לפני הפצתה. באוגוסט 2019, ליו שיתפה מחדש ברשתות החברתיות תמונה התומכת במשטרת הונג קונג במהלך תנועת המחאה, פוסט שעורר תגובת נגד בינלאומית והאשטאג #BoycottMulan, כאשר מבקרים האשימו אותה בתמיכה באלימות משטרתית נגד מפגינים. בבכורת הסרט במרץ 2020, היא הסלימה את המצב בסין בכך שתיארה את עצמה כ"אסיאתית" ולא כ"סינית", מה שגרם למשתמשי רשת סינים לתהות מדוע אזרחית לא-סינית – ליו מחזיקה באזרחות אמריקאית בלבד, מאחר שהחוק הסיני אינו מכיר באזרחות כפולה והיא איבדה את אזרחותה הסינית עם קבלת האזרחות האמריקאית – לוהקה כ"אייקון סיני אגדי". שנה לאחר מכן, במרץ 2021, היא סיימה את שיתוף הפעולה הפרסומי שלה עם אדידס על רקע הקשר של המותג ליוזמת הכותנה הטובה יותר (Better Cotton Initiative) בצל חששות הקשורים להאשמות בעבודת כפייה של מוסלמים אויגורים בשינג'יאנג – מהלך שהציב אותה, שוב, במרכזם של נרטיבים לאומיים מנוגדים שלא ביקשה לקחת בהם חלק.
פרסים ומעמד
הקריירה המוקדמת של ליו הניבה הכרה יציבה ופחות שנויה במחלוקת: פרס "אלת נשר הזהב" בפסטיבל הטלוויזיה של סין ב-2005, פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במקאו ב-2013 עבור The Assassins, וזכייה נוספת בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הטלוויזיה הבינלאומי במקאו ב-2022 עבור A Dream of Splendor. היא הופיעה שוב ושוב ברשימת 100 הסלבריטאים של פורבס סין במשך יותר מ-15 שנים, מ-2005 עד 2020, מדד המעיד פחות על ניצחון בודד ויותר על תהילה מתמשכת ועמידה בתחומי הטלוויזיה, הקולנוע והמוזיקה בתוך סין.
מדוע ליו יפיי מכונה גאונה
אף מקור שנסקר כאן אינו משתמש במילה "גאון" עבור ליו יפיי, וההערכה הכנה היא שהישגה טמון במנעד וביכולת עמידה במשחק ולא במקוריות אינטלקטואלית או יצירתית. מה שמייחד אותה הוא דו-לשוניות נדירה: בת מווהאן שגדלה בקווינס, השולטת בקודים של ילדות אמריקאית ושל תעשיית הבידור הסינית אליה שבה כנערה, אשר בנתה לאחר מכן, כמעט מאפס בגיל 15, קריירה על המסך המשתרעת על פני סדרות ווּשְׂיָה, מוזיקת פופ סינית, ובסופו של דבר סרט ענק של דיסני שנבנה סביב המוצא האתני שלה. זוהי רב-גוניות אמיתית ומורכבת – משחק בז'אנרים ובשפות שונות, וספיגת שתי מערכות בידור בו-זמנית – אך זו מיומנות של אמנית, לא של מלומדת או ממציאה, והיא ניצבת לצד תיעוד ציבורי המראה כי תהילתה יצרה לא פעם מחלוקת פוליטית כמו גם שבחים ביקורתיים. כינוי עבודתה כ"גאונות" יהיה הגזמה עבור קריירה שמבוססת, לפי עדותה שלה, על מלאכת מחשבת, משמעת ושליטה תרבותית רחבה מהרגיל, ולא על פריצת דרך יצירתית יחידה.
מורשת
הקריירה של ליו יפיי משרטטת מסלול נדיר: שני עשורים של תהילה בטלוויזיה ובקולנוע הסיני, שנותרו במידה רבה בלתי נראים לקהל המערבי, ואחריהם החלטת ליהוק גלובלית אחת שהפכה אותה בו-זמנית לכוכבת דיסני ולמוקד לשאלות על לאומיות, פוליטיקה ועל מי רשאי לייצג תרבות על המסך. מה שהוליווד תעשה איתה בהמשך, בסין הכינוי "האחות הפיה" משנת 2003 האריך ימים יותר מכל מחלוקת שבאה בעקבותיו.