סדרת הפסיפסים "אליס: הדרך החוצה" (Alice: The Way Out), שהותקנה בתחנת הרכבת התחתית ברחוב 50 בניו יורק בשנת 1994, משמשת דוגמה מרכזית להתערבויות האמנות הציבורית של ליליאנה פורטר (Liliana Porter). היא נולדה בשנת 1941 בבואנוס איירס, ארגנטינה, ומחזיקה באזרחות כפולה של ארגנטינה וארצות הברית, תוך שהיא פועלת כאמנית רב-תחומית בתחומי האמנות החזותית העכשווית.
הכשרה מוקדמת והגירה
כנערה, למדה פורטר באוניברסיטה האיברו-אמריקאית במקסיקו סיטי. השכלתה הראשונית כללה הדרכה מצד גיירמו סילבה סנטמריה (Guillermo Silva Santamaria) ומתיאס גוריץ (Mathias Goeritz). לאחר תקופה זו, היא חזרה לארגנטינה כדי לסיים את לימודיה הפורמליים בבית הספר הלאומי לאמנויות יפות (Escuela Nacional de Bellas Artes) בבואנוס איירס. בשנת 1964 עברה לניו יורק, שם הייתה ממייסדות "סדנת הגרפיקה של ניו יורק" (New York Graphic Workshop) לצד לואיס קמניצר (Luis Camnitzer) וחוסה גיירמו קסטיו (José Guillermo Castillo).
קריירה אקדמית
פורטר הקדישה זמן רב להשכלה גבוהה, ושימשה כמדריכה וכפרופסור במוסדות שונים. היסטוריית ההוראה שלה כוללת משרות בסטודיו פורטר-ווינר, בסדנת הדפוס (Printmaking Workshop), באוניברסיטת המדינה של ניו יורק בפרצ'ס (SUNY Purchase) ובאוניברסיטת המדינה של ניו יורק באולד וסטברי. בשנת 1991 הצטרפה לסגל קווינס קולג' באוניברסיטת העיר ניו יורק, שם החזיקה במשרת פרופסור עד שנת 2007. בנוסף, היא השתתפה בהקמת "סטודיו קמניצר" ליד לוקה, איטליה, בשנת 1974.
מיקוד אמנותי ופרויקטים ציבוריים
עבודתה משתרעת על פני צילום, ציור, איור, הדפס ומיצב, ולעתים קרובות עוסקת בנושאים של אנטרופיה והקשר בין המציאות לבין הדימוי. עבודתה הציבורית כוללת את שיתוף הפעולה משנת 2012, "ללא כותרת עם שמיים" (Untitled With Sky), בתחנת סקרבורו, שנוצר עם האמנית האורוגוואית אנה טיסקורניה (Ana Tiscornia). המיצב שלה "האיש עם הגרזן ומצבים קצרים אחרים" (El hombre con el hacha y otras situaciones breves) היה פרויקט מרכזי עבור מוזיאון פרז לאמנות מיאמי בשנת 2018.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →נוכחות מוסדית
פורטר היא חברה באקדמיה הלאומית לאמנויות יפות בארגנטינה. יצירותיה נמצאות באוספי הקבע של מוסדות רבים, בהם המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, מוזיאון טייט מודרן בלונדון, מכון סמית'סוניאן בוושינגטון די.סי. והמוזיאון הלאומי לאמנויות יפות בבואנוס איירס. היסטוריית התערוכות הרחבה שלה משתרעת על פני גלריות וביאנלות בינלאומיות, כולל הביאנלה בוונציה בשנת 2017.
עובדות מהירות
- נולדה: 1941, בואנוס איירס, ארגנטינה - אזרחות: ארגנטינה וארצות הברית - תחומי עיסוק עיקריים: ציירת, צלמת, אמנית מיצבים - השכלה: האוניברסיטה האיברו-אמריקאית - עבודה ציבורית בולטת: "אליס: הדרך החוצה" - מלגות משמעותיות: מלגת גוגנהיים (1980) - חברות מקצועית: האקדמיה הלאומית לאמנויות יפות (ארגנטינה)
שאלות נפוצות של קוראים
### אילו מערכות תחבורה ציבורית כוללות את עבודתה של פורטר?
היא יצרה מיצבים עבור הרכבת התחתית של ניו יורק, באופן ספציפי בתחנת רחוב 50 ובתחנת סקרבורו.
### היכן לימדה ליליאנה פורטר?
היא לימדה במספר מוסדות, בהם אוניברסיטת המדינה של ניו יורק בפרצ'ס, אוניברסיטת המדינה של ניו יורק באולד וסטברי וקווינס קולג'.