לוי מואנוואסה: עורך הדין שתבע את פטרונו
פרדריק צ'ילובה (Frederick Chiluba) בחר בלוי מואנוואסה כיורשו לנשיאות זמביה ב-2001, מתוך ביטחון ששותפו לשעבר יחמם את כס המלכות ויותיר את העבר ללא הפרעה. בתוך שנתיים שלל מואנוואסה מצ'ילובה את חסינותו הנשיאותית והעמיד את ראש המודיעין שלו לדין. זה היה אחד התפניות הפוליטיות החדות ביותר בהיסטוריה האפריקאית שלאחר התקופה הקולוניאלית, והוא הפך אדם שנתפס בעבר כדמות מעבר למלחם השחיתות הבלתי-סביר ביותר ביבשת.
אולם בית משפט לפני חדר ישיבות ממשלתי
מואנוואסה נולד ב-3 בספטמבר 1948, במופולירה (Mufulira), במה שהיה אז צפון רודזיה, השני מבין עשרה ילדים. הוא למד משפטים באוניברסיטת זמביה והחל לעסוק במקצוע באופן פרטי ב-1974, כשהוא פותח משרד משלו, מואנוואסה ושות' (Mwanawasa & Company), בשנת 1978. המוניטין שלו נבנה בבית המשפט, לא על פלטפורמה מפלגתית: ב-1989 הוא הגן על לוטננט גנרל כריסטון טמבו (Christon Tembo) במשפט בגידה שהגישה ממשלתו של קנת קאונדה (Kenneth Kaunda), מקרה שסימן אותו כעורך דין המוכונן להתייצב נגד כוח המדינה ולא בתוכו.
התאונה שכמעט סיימה את דרכו
כאשר התנועה לדמוקרטיה רב-מפלגתית של צ'ילובה הדיחה את קאונדה מהשלטון ב-1991, מונה מואנוואסה לסגן הנשיא. בדצמבר באותה שנה הוא נפצע קשה בתאונת דרכים שהותירה אותו עם השפעות פיזיות קבועות, כולל גמגום בדיבורו שיריבים פוליטיים לעגו לו עליו מאוחר יותר, ושממנו מעולם לא החלים. הוא התפטר מתפקיד סגן הנשיא ב-1994 על רקע מחלוקות עם צ'ילובה ובילה את רוב שבע השנים הבאות מחוץ לחזית הפוליטית, כשהוא עוסק במשפטים ונראה, לרוב הצופים, כדמות פוליטית שסיימה את דרכה.
נשיא בלתי סביר
הדברים השתנו כאשר צ'ילובה, שנחסם על ידי מפלגתו שלו ועל ידי זעם ציבורי מחתירה לכהונה שלישית בלתי חוקתית, נזקק ליורש נאמן שלדעתו יוכל לשלוט בו. מואנוואסה ניצח בבחירות לנשיאות בדצמבר 2001 בשדה צפוף עם 29 אחוזים בלבד מהקולות, בחירות שמשקיפים בינלאומיים שפטו כפגומות עמוקות, ונכנס לתפקידו ב-2 בינואר 2002, כנשיאה השלישי של זמביה. מבקרים, כולל מתוך מפלגתו שלו (MMD), ציפו לדמות ממלאת מקום בלבד. דיבורו המגומגם הפך למטרה ללעג במדינה שעדיין לא הייתה בטוחה אם בחרה במנהיג רציני או כזה שהיה נתון להשפעה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מפנה נגד האיש שיצר אותו
התפנית הגיעה מהר. כשהוא ניצב בפני לחץ להוכיח את לגיטימיות שלטונו, ביקש מואנוואסה מהפרלמנט להסיר את חסינותו של צ'ילובה מהעמדה לדין והתיר לחוקרים לפעול נגד הרשתות שסביבו. ראש המודיעין לשעבר של צ'ילובה, קסבייה צ'ונגו (Xavier Chungu), הפך למעצר מרכזי. חוקרי כוח המשימה רדפו אחרי שערוריות ספציפיות לכאורה, כולל מכירות קובלט שהוערכו בחסר במיליוני דולרים ועסקת רכש צבאית שעלתה כ-25 מיליון דולר. הקמפיין שינה את תדמיתו של מואנוואסה מממלא מקום לרפורמטור כמעט בן לילה, והפך אותו, לתקופה מסוימת, לפנים של הפוליטיקה האפריקאית נגד השחיתות בזירה הבינלאומית. זה לא היה מסע צלב ללא רבב: פעילי זכויות אדם חשו אי-נוחות בפשיטות על בתים פרטיים ומשרדי עורכי דין, והזהירו כי כוח המשימה נראה לעיתים פחות כתביעה ויותר כ"מסע דייג" המכוון נגד אויבים פוליטיים מאשר כחשבונאות חסרת פניות.
כלכלה שברירית, קואליציה מתפוררת
במהלך כהונתו, מואנוואסה עמד בראש תקופה של צמיחה כלכלית שנתית של כ-6 אחוזים, ניהל משא ומתן על הקלות חוב בינלאומיות משמעותיות, וקידם את פיתוח התיירות סביב ליווינגסטון (Livingstone) ומפלי ויקטוריה. הוא היה מוכן גם לקבל החלטות לא פופולריות בעליל: הוא מכר את חלקה של המדינה במכרות הנחושת קונקולה (Konkola Copper Mines) לתאגיד ההודי ודנטה ריסורסס (Vedanta Resources) תמורת 25 מיליון דולר, שבריר מהסכום של כ-400 מיליון דולר שהממשלה ביקשה פעם, החלטה שמבקרים עדיין מציינים כמתנה של עושר מינרלי לאומי. הוא עלה לראשות הקהילה לפיתוח דרום אפריקה (SADC), תוך שימוש בתפקיד כדי לבקר את ממשלתו של רוברט מוגאבה (Robert Mugabe) בזימבבואה בתקופה שבה מעט מנהיגים אזוריים היו עושים זאת בפומבי.
שני שבצים ומוות בפריז
בריאותו, שהייתה לקויה מאז התאונה ב-1991, הידרדרה עוד יותר במהלך כהונתו. הוא סבל משבץ קל באפריל 2006 אך התאושש מספיק כדי לנצח בבחירות חוזרות באותה שנה. ב-29 ביוני 2008, בעת שהשתתף בפסגת האיחוד האפריקאי במצרים, הוא עבר שבץ מוחי מסיבי ופונה לבית החולים הצבאי פרסי (Percy Military Hospital) מחוץ לפריז. במשך שבועות פרסמה ממשלת זמביה הודעות אופטימיות בזהירות שמעטים האמינו להן; מצבו החמיר בחדות ב-18 באוגוסט, והוא מת בבוקר למחרת, 19 באוגוסט 2008, בגיל 59 – הנשיא הזמבי הראשון שמת בעת מילוי תפקידו. הוא נקבר ב-3 בספטמבר, מה שהיה אמור להיות יום הולדתו השישים, בהלוויה בלוסקה (Lusaka) בהשתתפות ראשי מדינות מארבע-עשרה מדינות אפריקאיות.
מדוע לוי מכונה גאון
"גאון" אינה המילה שההיסטוריה הצמידה ללוי מואנוואסה, ויהיה זה לא ישר לכפות אותה עליו. כישרונו לא היה מקוריות רעיונית או תובנה מדעית; זה היה אינסטינקט של עורך דין לראיות, תזמון ומינוף מוסדי, שהופעל ברגע האחד שבו זה יכול היה להיות הכי חשוב. לאחר שבילה קריירה בחקירה נגדית של בעלי כוח במקום לשרת אותם, הוא הבין, כפי שמעטים מסגניו האחרים של צ'ילובה הבינו, אילו מנופים בדיוק – חסינות פרלמנטרית, כוח משימה מיוחד, שובל ניירות של ראש מודיעין – יכולים להעמיד את המעגל הפנימי של ראש מדינה לשעבר בסיכון משפטי. ג'ורג' ווקר בוש כינה אותו "אלוף הדמוקרטיה בארצו וברחבי אפריקה", וקנת קאונדה, שהיה פעם יריבו בבית המשפט, אמר שהוא "נלחם בגבורה בשחיתות על כל צורותיה". זוהי מחווה לאומץ וכישרון פוליטי ומשפטי, לא לאינטלקט במובן המופשט שהמילה "גאון" מרמזת עליו בדרך כלל. הטיעון הנגדי ההוגן הוא משמעותי: בחירתו שלו נשפטה באופן נרחב כמזויפת, כוח המשימה שלו נגד השחיתות משך האשמות אמינות על מיקוד סלקטיבי ונוח פוליטית, והחלטת ההפרטה החותמת שלו – מכירת קונקולה – נראית במבט לאחור כעסקה רעה שנעשתה תחת לחץ. מואנוואסה היה פיקח, נחוש ומוכן לשרוף את פטרונו; הוא לא היה, על פי הראיות, גאון במובן קפדני כלשהו.
מורשת
זמביה של מואנוואסה לא הייתה המדינה הכושלת שמבקרים חששו ממנה בגלל ממלא מקום מגמגם, וגם לא הדמוקרטיה הנקייה שהעריצים שלו טענו לה. זו הייתה מדינה שבה בחירות פגומות הולידו נשיא ש, גם אם בצורה לא מושלמת וסלקטיבית, הפך את השחיתות בצמרת הממשלה לעבירה שניתן להעמיד עליה לדין במקום למחיר מקובל של כוח – תקדים שעמיתים אזוריים היו איטיים יותר לקבוע, ושעדיין מעצב את האופן שבו הזמבים מודדים את הנשיאים שבאו אחריו.