שנים-עשר הקונצ'רטו הקטנים (Concertinos) שהלחין לארס-אריק לארסון (Lars-Erik Larsson) מהווים הישג מכונן ברפרטואר השוודי, ומציגים את יכולתו לכתוב בצורה אידיומטית עבור כל כלי בנגינה בתזמורת סטנדרטית. הקריירה שלו, שנפרסה על פני אמצע המאה ה-20, איזנה בין הכשרה אקדמית קפדנית לבין דרישות הקולנוע, שידורי הרדיו והבמה, ובכך ביססה אותו כדמות מרכזית בהיסטוריה המוזיקלית של ארצו.
הכשרה מעצבת והשפעות אירופיות
לארסון נולד בשנת 1908 בקהילת בורלוב (Burlövs parish), והחל את השכלתו הפורמלית באקדמיה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם בין השנים 1925 ל-1929 תחת הדרכתו של ארנסט אלברג (Ernst Ellberg). בחיפושו אחר הרחבת יסודותיו הטכניים, הוא נסע לווינה וללייפציג בין השנים 1929 ל-1930, שם למד לצד אלבן ברג (Alban Berg) ופריץ רויטר (Fritz Reuter). שנים אלו בחוץ לארץ סיפקו לו חשיפה לפרקטיקות הלחנה אירופיות מתקדמות, כולל הטכניקות הסריאליות של ארנולד שנברג (Arnold Schoenberg), שאותן היה למלחין השוודי הראשון שהשתמש בהן בשנת 1932.
גיוון בהלחנה תזמורתית וקולית
יצירתו של לארסון התאפיינה בגישה אקלקטית, שנעו בין מבנים ניאו-קלאסיים לבין רומנטיקה פוסט-סיבליאנית. יצירותיו המוכרות ביותר כוללות את הסוויטה "אגדת חורף" (A Winter's Tale) משנים 1937–1938, המבוססת על שייקספיר, ואת ה"סוויטה הפסטורלית" (Pastoral Suite) משנת 1938. בשנת 1940 הוא השלים את הקנטטה הלא-דתית "אלוהים בתחפושת" (God in Disguise) עבור קריין, סולנים, מקהלה ותזמורת. מעבר לסוויטות אלו, תרומותיו הסימפוניות מורכבות משלוש סימפוניות שהולחנו בין השנים 1927 ל-1945, לצד סינפונייטה והיצירה המבוצעת רבות "סרנדה קטנה" (Little Serenade).
כהונה מקצועית והשפעה פדגוגית
במהלך חייו, מילא לארסון תפקידים מקצועיים שונים כמנצח, נגן עוגב ומפיק תקליטים. הוא כיהן כמורה באקדמיה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם משנת 1947 ועד 1959. מחויבותו האקדמית נמשכה באוניברסיטת אופסלה, שם החזיק במשרת מנהל המוזיקה (Director musices) בין השנים 1961 ל-1966. בין הסטודנטים שנהנו מהדרכתו היה המלחין הנס אקלונד (Hans Eklund). הקריירה שלו זכתה להכרה מוסדית, כולל פרס כריסט ג'ונסון (Christ Johnson Prize) בשנת 1976, פרס הספרות והאמנות (Litteris et Artibus) בשנת 1977, פרס קורט אטרברג (Kurt Atterberg Prize) בשנת 1978, ופרס הוגו אלבן (Hugo Alfvén Award) בשנת 1986.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →יצירות מאוחרות ומורשת
הקריירה המאוחרת של המלחין נותרה פורייה, וכללה פורמטים מגוונים כגון קונצ'רטו לכינור, אופוס 42, שנכתב בשנת 1952, והאופרה "הנסיכה מקפריסין" (Prinsessan av Cypern). מחויבותו לסקסופון ככלי קונצרטי רציני הובילה לקונצ'רטו משנת 1934 שנכתב עבור זיגורד ראשאר (Sigurd Raschèr), אשר התנסה בטונאליות לא סטנדרטית. לארסון הלך לעולמו ב-27 בדצמבר 1986 בקהילת כנסיית מריה בהלסינגבורג (Helsingborgs Maria church), כתוצאה מסיבוכי מחלת הסוכרת, ונקבר לאחר מכן בבית הקברות פולשיו (Pålsjö kyrkogård).
עובדות מהירות
- נולד: 1908, קהילת בורלוב, שוודיה - נפטר: 1986, קהילת כנסיית מריה בהלסינגבורג - השכלה: האקדמיה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם - יצירות תזמורתיות מרכזיות: שלוש סימפוניות, סוויטה פסטורלית, שנים-עשר קונצ'רטו קטנים - פרסים בולטים: פרס קורט אטרברג, פרס כריסט ג'ונסון, פרס הוגו אלבן - מקום קבורה: בית הקברות פולשיו - תפקידים אקדמיים: האקדמיה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם, אוניברסיטת אופסלה
שאלות שקוראים שואלים
### אילו טווחים סגנוניים כיסה לארסון במוזיקה שלו?
יצירתו נעה בין רומנטיקה מאוחרת וצורות ניאו-קלאסיות לבין מוזיקה סריאלית המבוססת על טכניקות של שנים-עשר טונים.
### עבור אילו כלים הוא כתב קונצ'רטו קטנים?
הוא כתב סדרה של שנים-עשר קונצ'רטו קטנים לחליל, קלרינט, בסון, אבוב, קרן יער, חצוצרה, טרומבון, כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס ופסנתר.