הספר "מכתבים על הפילוסופיה הקאנטיאנית" (Letters on the Kantian Philosophy), שפורסם בין השנים 1786 ל-1789, שימש כמנגנון העיקרי להצגת עמנואל קאנט (Immanuel Kant) לקהל רחב. פרויקט זה, שנכתב על ידי פילוסוף אוסטרי שהוכשר בתחילה לכמורה, הפך ביקורת אקדמית דחוסה לחקירה נגישה, וגישר על הפער בין דאגות מוסריות לאפיסטמולוגיה מופשטת עבור קהל קוראים נלהב בסוף המאה ה-18.
הכשרה כנסייתית מוקדמת ועזיבה
נולד בווינה בשנת 1757, והחל את לימודיו בסמינר הישועי בכנסיית סנט אן בשנת 1772. בעקבות דיכוי מסדר הישועים בשנת 1773, עבר למכללת ברנביטן (Barnabitenkollegium) סנט מייקל. בשנת 1780 הוסמך ככומר קתולי. עם זאת, חוסר שביעות רצון מהחיים במנזר הוביל לשינוי מכריע במסלול חייו. בנובמבר 1783 נטש את תפקידו, עבר ללייפציג, ובהמשך התנצר ללותרניזם, מה שסימן ניתוק מוחלט ממקורותיו הדתיים.
הנגשת הפילוסופיה הקאנטיאנית
לאחר שהשתקע בוויימאר בשנת 1784, שיתף פעולה עם כריסטוף מרטין וילנד (Christoph Martin Wieland) בכתב העת "דר טויטשה מרקור" (Der Teutsche Merkur). בתקופה זו נישא לבתו של וילנד, סופיה קתרינה סוזנה, בשנת 1785. מכתביו המשפיעים ב"מרקור" דגלו בקריאת "ביקורת התבונה הטהורה" של קאנט בסדר הפוך, תוך מתן עדיפות לשאלות מוסריות על פני אפיסטמולוגיה מורכבת. גישה זו הציתה עניין ציבורי בקאנט ומיצבה את ריינהולד כמתווך חיוני בין פילוסופיה טכנית לבין הציבור האינטלקטואלי הכללי.
פילוסופיית היסוד (Elementarphilosophie) וקריירה אקדמית
בשנת 1789 פרסם את עבודתו העיקרית, "ניסיון לתאוריה חדשה של כושר הייצוג האנושי" (Versuch einer neuen Theorie des menschlichen Vorstellungsvermögens), שהציגה את עקרון התודעה. ניסיונו השיטתי לבסס את הפילוסופיה על עקרון ראשוני יחיד נודע בשם "פילוסופיית היסוד" (Elementarphilosophie). עבודה זו השפיעה על הוגים מאוחרים יותר כגון יוהאן גוטליב פיכטה (Johann Gottlieb Fichte). הוא כיהן כחבר סגל באוניברסיטת ינה משנת 1787 ועד 1794, לפני שקיבל משרה באוניברסיטת קיל, שם נשאר עד מותו בשנת 1823.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת ושיוכים
מעבר לתפקידיו האקדמיים, הוא היה חבר במסדר האילומינטי ובאקדמיה הבווארית למדעים ומדעי הרוח. הוא היה קשור גם ללשכת הבונים החופשיים "אל ההרמוניה האמיתית" (Zur wahren Eintracht). תפוקתו הספרותית כללה את היצירה "המסתורין העבריים" (The Hebrew Mysteries) משנת 1788, שפורסמה תחת שם העט דסיוס (Decius). לאורך הקריירה שלו זכה להכרה רשמית, כולל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ינה ומסדר דנברוג (Order of the Dannebrog). הוא קבור בבית הקברות פארק אייכהוף (Eichhof Park Cemetery).
עובדות מהירות
- נולד: 1757, וינה - נפטר: 1823, קיל - אזרחות: האימפריה האוסטרית - תנועה עיקרית: אידיאליזם גרמני - השכלה: אוניברסיטת ינה - פרסום מפתח: "ניסיון לתאוריה חדשה של כושר הייצוג האנושי" (1789) - דת: לותרניזם - פרסים: מסדר דנברוג
שאלות נפוצות של קוראים
### מדוע הציע לקרוא את קאנט בסדר הפוך?
הוא האמין שעל הקוראים להתחיל בדיוניו של קאנט על מוסר, רצון חופשי ואלמוות, שהוצגו בסוף "ביקורת התבונה הטהורה", במקום להתחיל בחלקים האפיסטמולוגיים הקשים יותר.
### מה הייתה חשיבותו של עקרון התודעה?
זה היה אבן הפינה של ה-Elementarphilosophie שלו, שנועדה לאחד את התאוריה הקאנטיאנית על ידי קביעה שכל רעיון מתייחס בו-זמנית לסובייקט ולאובייקט.